המשקולן מאשדוד אחרי טוקיו: "השבועות האחרונים היו תקופה קשה, אבל הייתי חוזר על זה"
שחר כחלון
21.08.21 / 01:34
להאזנה לתוכן:
המשקולן דוד ליטוינוב מאשדוד מסכם בפוסט יפה ומרגש את החוויה האישית שלו בטוקיו. לא נגענו
דוד ליטוינוב מאשדוד רשם הישג והיסטוריה כאשר השתתף בטוקיו בענף המשקולות. עכשיו כמה שבועות אחרי התחרות הנהדרת הוא מסכם את המסע שעבר בפוסט ארוך ומרגש בפייסבוק וכך הוא כותב:
"היה צריך קצת זמן לעכל...
אחרי שנים שאתה מנסה להגיע לטופ העולמי, פתאום זה קורה. שנים של טלטלות, עליות וירידות, פציעות מהסוג שרופאים אומרים לך שאתה חייב ניתוח ובכל זאת מצליח להסתדר בלי, כישלונות מהסוג הרע ביותר והצלחות שאחריהן אתה מרגיש ששום דבר לא יכול לעצור אותך - כל זה מסתכם ברגע אחד, בנשימה העמוקה שאתה לוקח בזמן שהמשקולת פוגעת בבמה אחרי ששחררת אותה בהרמה האחרונה בתחרות הכי גדולה שיכולה להיות.
הנשימה ברגע שאתה מבין שכאן נגמר הפרק הזה בסיפור שלך. השבועות האחרונים היו בוודאות התקופה הכי קשוחה שעברתי בחיים שלי, והייתי עושה את זה שוב, עוד עשרות פעמים.
שנים של נסיון בתחרויות הגדולות לא הספיקו כדי להכין אותי לכמות החוויות שאתה עובר בתקופה כל כך קצרה.
להגיע לפיק של הקריירה שלך (עד עכשיו) תוך כדי שאתה סוחב פציעה שמגבילה אותך באימונים האחרונים לפני התחרות, כשכל מה שאתה מנסה להכניס לראש שאתה נמצא כאן רק בגלל שכבר הצלחת להתגבר על סיטואציות דומות בעבר.
הדבר שכנראה הכי הרגיע אותי בכפר האולימפי זה כשהבנתי שאני מוקף בספורטאים הכי טובים בעולם ובכל זאת לראות גם את האליטה האנושית מתמודדים עם כמות לא נורמלית של סטרס רגע לפני התחרות שלהם, לראות שספורטאי העל האלה- גם הם אנושיים.
דווקא בגלל זה, להבין כמה אנחנו מה שאנחנו בזכות הסביבה שלנו, בזכות התמיכה של האנשים ששם בשבילנו ברגעים הקשים באמת, מאחורי הקלעים, בימים שלא מראיינים אותך לטלויזיה או לעיתון, בימים שאתה תקוע ולא יודע מה לעשות והם מגיעים כמו מלאכים ומוצאים אותך מהבוץ.
אלה האנשים שבזכותם אתה מצליח להביא את ההישג הכי גדול שהיה לענף שלך מאז ברצלונה 1992.
אז תודה לכם, תודה לך Rubinshtien Igor שהצלחת לחסוך לי שני ניתוחים ומתעורר ב5 בבוקר רק בשביל לפתוח לי טווחי תנועה בגב כי אני בקושי מצליח לקום מהמיטה, שנפגשים כמה פעמים כל שבוע רק בשביל שאוכל להשתקם מהר יותר מהמתחרים שלי, בלעדיך לא היינו מצליחים להגיע לכאן.
תודה Adam Badir על הליווי ובעיקר שנתת לנו את הפלטפורמה המדהימה של אסותא ריאקשן ואיפשרת לדבר הזה לקרות.
תודה לך Yoram Asraf , שגרמת לנו להאמין שגם ענף "קטן" כמו הרמת משקולות יכול להביא תוצאות גדולות, שבנית לנו את הקבוצה הכי חזקה בארץ בפער, על כל העבודה מאחורי הקלעים שגרמה לנו לעשות היסטוריה ולהפוך את אשדוד למעצמת ספורט, הוכחנו את זה והימים הגדולים עוד לפנינו.
תודה לאיגוד הרמת המשקולות, שלמרות הרגעים הקשים שעברנו עדיין עמד מאחורי באופן אישי לאורך כל הקמפיין האולימפי.
לחברים שהציבו רף גבוה, למשפחה שעשתה את כל הוויתורים בשביל שהרגע הזה יתאפשר.
בלעדיכם זה לא היה קורה.
אבל אף פעם לא אוכל להגיד מספיק תודה ל Yuri Uzlyner שלקח ילד מבולבל בגיל 14 והפך אותו לספורטאי אולימפי.
שנים של הקרבה, של המשפחה, של החיים האישיים, ולא לדבר על ההקרבה הכלכלית רק בשביל להמר על מישהו שאתה לא יודע אם יצליח בכלל לעמוד בציפיות. 14 שנה שלא יכולתי לוותר רק כי אתה לא וויתרת עלי. מעריך את זה לנצח.
זה אמנם סוג של סיכום של הפרק שנקרא אולימפיאדת טוקיו, אבל עם כל הלקחים שנלמדו בפרק הזה, חייב להיות המשך.
עקבו בפייסבוק
עקבו באינסטגרם
