לעלייה של עירוני אשדוד יש הרבה גיבורים, הרבה מצטיינים וכמובן קהל גדול אחד מעול כולם. אלא שעבור שחקן אחד מדובר במשהו אחר, עוצמתי יותר, רגשי יותר.

ברוך דגו בן ה- 37 שהיה בפסגות הכי גדולות של הכדורגל הישראלי, החליט לפני שנתיים להגיע לעירוני אשדוד קבוצת נעוריו ולסגור מעגל. צעד שלווה בהמון רעש וכותרות, תוך מחשבה להפעיל עם קבוצת נעוריו לליגה א'.

דגו היה בורג מרכזי מאד בעונה שעברה אך לצערו זה הסתיים בהדחה בשלב הפלייאוף, דווקא העונה שהיה פחות מרכזי על הדשא דגו רושם עלייה גדולה ומרגשת.

בסיום המשחק הוא התקשה לעצור את הדמעות ואמר: "העלייה הזאת הייתה כל כך מרגשת עבורי כי זו קבוצה שגדלתי בה, רוב אוהדים של הקבוצה הם אנשים שגדלתי איתם כשהייתי ילד.

מדובר בקבוצת הבית שלי, זה מועדון שאני מרגיש אליו יותר חיבור מכל מקום שהייתי בו, אפשר להגיד. זה עוד יותר מרגש כי הגעתי בשביל זה, ויתרתי על ליגת העל, הליגה הלאומית ועל הרבה כסף כי הקבוצה הזאת צריכה להיות למעלה.

בכדורגל זה לא משנה אם אתה עולה ליגה או לוקח אליפות, מי שאוהב כדורגל מרגיש מבין את זה. כמות האוהדים שהגיעה לאילת בסופ”ש הייתה גדולה, לוותר על המשפחה ביום שישי זה מדהים ולא מובן מאליו”.

“אסיים את העונה ואז אעשה חישוב מסלול מחדש, אראה מה הכי טוב בשבילי, בין אם להמשיך עוד עונה או לפרוש וללכת לכיוון ניהול או אימון על מנת להביא לידי ביטוי את מה שלמדתי.

אני מאמין שבחודשיים הקרובים אחליט על עתידי. מבחינה פיזית וגופנית אני מרגיש מצוין, אני שחקן ששומר על עצמו מבחינה בריאות, אם זה חדר כושר, חיים ספורטיביים גם בגיל 37. ההחלטה היא לא מהבחינה הזאת".