אי שם במאי, יוני יולי 2023 רוב מביני העניין הפוליטיים כבר הספידו את ראש העיר יחיאל לסרי:

בכירי ש"ס הודיעו שהתנועה החזקה באשדוד הולכת נגדו בכל הכוח, כוחות משמעותיים בעיר הצהירו שהם פועלים להחליפו, שחקן חדש (ברק סרי, שגם היה מקורב מאוד לאריה דרעי) נכנס למשחק והוא היה צפוי לקבל את תמיכת החרדים.
גם קבוצות הכוח בקרב הוותיקים שהלכו נגדו, רק הלכו והתחזקו ויותר ויותר שמות של כוחות פוליטים בעיר, הצטרפו למחנה ברק סרי.
אם נוסיף לכך שיוצאי חבר העמים לא היו בסטטיסטיקה מבחינתו, וכי הסקרים העניקו לראש העיר המכהן רק 22% תמיכה... זה כבר היה נראה לרבים כסיפור אבוד, כחסר סיכוי.

קמפיין הענק שיצא נגדו - שהעיר אשדוד הולכת לאבדון, תיהרס, נמכרה לחרדים וכו' רק הלך והתגבר ככל שהתקדמו הבחירות והוא רק הגביר את אווירת הנכאים ששררה בקרב הפעילים שלו.

במקביל, החלו הלחצים על ראש העיר לפרוש בכבוד כדי לא להתבזות, הציעו לו תפקידים (כדי ש"ירד מהעץ") כמו שגריר במרוקו ועוד כל מיני הצעות, שיש שיגידו מגונות ויש שיגידו נוצצות.

ההצעות שיפרוש, רק הגבירו את המוטיבציה של ד"ר לסרי להתמודדות. ראש העיר מצא את עצמו מותקף מכל עבר בעוצמה כמו שלא הייתה מעולם, כוחות פוליטים מקומיים נמנעו מלהתחבר אליו וראש העיר הביט ביריביו מכינים את בקבוקי השמפניה כדי לחגוג את ניצחונם הקרב ובא.

המומחים הפוליטיים העבירו ניתוח עומק והרצאות עומק לכל מי שרצה לשמוע – הכיצד לא ייתכן ואין כל סיכוי ואפשרות טכנית שד"ר לסרי יוכל לנצח הפעם, הרי בפעם הקודמת הוא ניצח רק על ה"קשקש" או על הבאזר (בלשון הכדורסל). גם הקרובים ביותר אליו לא האמינו שהוא יוכל לנצח בסיבוב ראשון, אולי בסיבוב שני והאמת שהיו בדברים אלו הגיון קר, מתמטי בעיקר.... אבל מתמטיקה לחוד ומציאות לחוד - לא רק שהוא ניצח, אלא שהוא עשה זאת בסיבוב ראשון ובתוצאה הרבה יותר מוחצת וברורה מבחירות קודמות.

הסתבר שההישג הגדול הגיע דווקא מהקולות החדשים שהוא קיבל:

אם לפי המתמטיקה הוא היה צריך לקבל כ 6% - 8% פחות מהבחירות הקודמות (רק בחישוב הנוטשים), הרי הוא קיבל בפועל כ 6% יותר כלומר אל מול הנוטשים, התווספו לו למעלה מ12% מצביעים חדשים, ציבוריים שלא הצביעו לו בעבר.

מה הבין ראש העיר שלא הבינו המומחים?  

הם לא הבינו שמתמטיקה, כסף וכוח לא מנצחים בחירות. בחירות זה אנשים ורגש. בחירות זה להבין את נפש הבוחרים, את מצב הרוח שלהם המשתנה, זה לגעת בנקודות הנכונות בעיתוי הנכון. מה נכון לחודש או שבוע אחד, לא נכון לחודש או שבוע אחר. צריך להיות עם יד על הדופק בהתאם להתפתחויות.

לפני ה-7 לאוקטובר, ראש העיר השיב מלחמה בעוצמה שזעזעה את אלו שתקפו אותו, אבל לאחר ה-7 לאוקטובר, הוא  הקפיד לשמור על קו ממלכתי ולא להיגרר למסע נגדו. 

בשבועות האחרונים לפני הבחירות, הוא חשף בעוצמה לציבור את הטוב והיופי של אשדוד באמצעות מספר סרטונים שרצו בכל הרשת במקביל. ההמחשה של המציאות הזאת התנגשה עם ההפחדה של היריבים שהעיר אשדוד נהרסה בתקופתו והולכת לאבדון ובכך הוא ניפץ את האמינות של המסרים הנגטיבים נגדו ונגד אשדוד.
הם זרקו לעברו בוץ והוא השיב בפרחים וקריאה לאחדות השורות כשהחיילים נלחמים בעזה.

חלק נכבד מהציבור (כולל אלו ששקלו להצביע לשינוי) פיתחו אנטגוניזים למסרים המוגזמים נגד ראש העיר המכהן... אז הם פשוט הצביעו ההפך או שנשארו בבית.

היריבים גם לא ידעו לזהות שהציבור מאס ברע וכמהה לטוב. הם המשיכו בשלהם בשעה שהתושבים שבעי מלחמות ה"מהפכה או הרפורמה המשפטית", רצו עוד ממופע האחדות של עם ישראל.

הם אטמו את אוזניהם לשלילי והקשיבו למסר החיובי. במקום להיבהל מראש העיר, הם נבהלו ממי שרצה להדיח אותו.

בדיעבד הסתבר שיום אחרי הבחירות, כל מי שביקש להפחיד את הציבור מראש העיר, בקש להצטרף אליו כשותף לקואליציה.

בנאום הניצחון שלו, לא יכול היה ראש העיר להסתיר את תחושתיו וכך אמר לפעיליו:
"לומר את האמת היו לנו ספקות. לא הרבה האמינו שנגיע לניצחון הזה, אתכם תושבים זו הייתה מערכת בחירות קשה, סוערת שהביאה דברים לא נעימים זה רגע היסטורי. זה לא היה עוד מאבק פוליטי אלא מאבק על החינוך והמוסר. זו המציאות איתה התמודדנו, ניצחון היסטורי מהחשובים בתולדות אשדוד".

תוצאות בחירות:

לראשות העיר:

יחיאל לסרי -  46.5% - 47,693 קולות

הלן גלבר  -  19.5% - 20517 קולות

שמעון כצנלסון  - 14% - 15297 קולות

אלי נכט - 12.8% - 13771 קולות

אלי  לחמני - 7% - 7459 קולות