אדם אליב בן ה22 וחברתו שני בת ה 18 מאשדוד, ברחו ממסיבת הנובה הרבה לפני כולם. כבר בשש וחצי בבוקר, עם הרקטות הראשונות, הם נכנסו לרכב ונסעו לבאר שבע, שם היו אמורים לפגוש חבר שהזמין עבורם צימר.

הם נמלטו ראשונים והכי מהר שיש, והגיעו בשלום וללא עיכובים לעיר באר שבע בשעה שבע וחצי... אבל החבר לא היה זמין (הסתבר שהוא הסתתר עשר שעות בשיחים באזור המסיבה, וניצל, אך הם לא ידעו זאת).

אדם התקשר אל אמו באשדוד וכך היא מספרת על הרגעים האחרונים –

"בעקבות אחת השיחות שלנו, החליט לחזור הביתה. הוא אמר לי 'אמא אל תדאגי אני נוסע לאשדוד. אחר כך צלצלתי שוב והוא אמר לי 'אמא זה לא זמן טוב לדבר, אני ליד שדרות, יש פה חיילים ואני לא מבין מה קורה. נראה לי שיש מחבלים'. ואז הוא ניתק לי. כששמעתי שיש חיילים ירדה לי אבן מהלב, אמרתי שהם יעזרו להם, יצילו אותם".
זויה לא ידעה, וגם אדם לא ידע, אבל אלה לא היו חיילים, אלא מחבלי חמאס.

זויה התקשרה שוב אך לא הייתה תשובה. אחרי חמש דקות התקשרה לשני. "שמעתי נשימות כבדות. ואז אני שומעת 'זויה, יורים עלינו חיילים יורים עלינו תצילו אותנו', ואז היא אומרת 'תפתח עיניים, תפתח עיניים'. זה השלב שירו בו".

בשעה 8:24, שני הייתה עדין בחיים, בהכרה מלאה והיא החליטה לעשות שיחת וידיאו לסבה, עמי כלפון.

עמי כלפון מוותיקי העיר אשדוד משחזר את אותם הרגעים:

הסב היה כנראה הדמות הקרובה ביותר לשני בשנות התבגרותה, הוא גם זה שישב בקהל והריע לה בטקס סיום התיכון בקיץ האחרון משחזר: "כולה הייתה דם בפנים. היא אומרת לי 'סבא, יורים עלינו, אדם מת, אדם מת, הוא לא נושם'".

הרבה יותר מאוחר, הקעקוע הטרי על הגב של שני בת ה18 - "here comes the sun" אפשר לזהות שהיא כבר לא בן החיים.

סמוך אלייה היה ניתן לזהות את הכובע של אדם אילייב שנצבע בדם. פניו הוסתרו בווסט צהוב שהניחו אלמונים.

"כמה היא חסרה לי. בכל יום שישי אני מדליק לה נרות. מתמיד לבוא ל"חלקת הנובה" בבית העלמין באשדוד, שם קבורה שני לצד אדם"

שני ואדם קבורים זה ליד זה באשדוד, בדיוק כפי שתמונותיהם ניצבות יחד באתר ההנצחה בחניון רעים, וכמו שהוטלו על הכביש בתאריך ה7/10/2023 הארור מכל.