11.09.17 / 08:00
הילדים נשארים ילדים ואיתם גם האהבה לדברים הפשוטים. אנחנו אלה שמשתוללים עם רעיונות בריאים כמו גבינת טופו וברוקולי. לנו חשוב לזכות בתואר מאסטר אמא ולא להבין למה שוקולד חרובים עושה לו בחילה
פעם הכריך לבית הספר היה כריך. קראו לו בכלל סנדוויץ', והוא היה עשוי מלחם לבן עם גבינה לבנה ועגבנייה. עד עשר בבוקר העגבנייה הייתה מרטיבה את הלחם, השקית הייתה נמעכת בין ספרי הלימוד וכל החבילה הייתה נראית כמו מארז עובש בין ספרי.
הילד שזכה בפיס ואמא שלו השקיעה בבוקר עם חביתה, היה פותח את התיק וגורם לכולנו בחילה עם ריח של לול ששכחו להוציא ממנו את הביצים.
בכל כיתה היה את הילד עם הסלמי שישב בדיוק ליד ההוא עם הבננה ואת הילד עם הסנדוויץ' המושקע שעיני כולם היו נשואות אליו. היו גם ברטרים - סנדוויץ' תמורת סנדוויץ'.
איזה הורה ישב בבוקר וחתך סלט ירקות? לאיזה הורה היה זמן לעשות כריך מחייך עם לחם מחיטה מלאה? כולנו אכלנו שוקולד למריחה בגן של דליה ועד כיתה י"ב חלמנו על פיתה עם חלווה שתרענן את תכולת התיק.
הזמנים השתנו והדבר הפשוט הזה הפך להיות משימה כמעט בלתי אפשרית. העולם מתחלק לשניים. לאלה שמתעקשים להישאר בעבר ולמרוח מה שבא ליד, לצרף איזה פרי בגלל רגשות האשם ושיהיה יום מקסים, ולאלה שרואים בזה את פרויקט חייהם.
אלה מלחיצים אותי. כל ילד מצויד היום בקופסת אוכל מעוצבת בשלל אופציות שמכניסות אותנו, ההורים, למצב של לחץ. למלא את כל התאים, כמו עגלת סופר, שחלילה לא ישאר תא יתום וריק. והם ממלאים אותם בפירות חתוכים ומעוצבים. הידעתם שאפשר לעצב בננה בצורת בוב ספוג? זה יותר טעים.
הירקות מופרדים לפי צבעים ואם מתחשק הם מצ'פרים את הילד באיזה חטיף, שכמובן חייב להיות מהסוג הבריא, לא מאלה המתוקים באמת, הטעימים, שממתיקים את הדקות בין המתמטיקה לאנגלית.
היום גם יש קורסים להכנת כריך בריא, וכל חביתה הופכת לתוכנית ריאליטי עם רקע פסטורלי. חדשות לבקרים נפתחות קבוצות ברשתות החברתיות ובהן שלל אמהות וכמה אבות עם שלל עצות על איך אפשר להפוך את הכריך לאמנות. מאיפה יש להן זמן לעצב פרח מעגבנייה?! ושלא נדבר על הרשימה של מה אסור לא רק כי זה לא בריא, אלא כי בכל כיתה, שכבה, בית ספר, יש את הילד האלרגי, לבמבה, לתפוח, לבננה, לגבינה לבנה, ואם הילד שלך אוכל רק את זה, את ממש בבעיה.
הילדים נשארים ילדים ואיתם גם האהבה לדברים הפשוטים. אנחנו אלה שמשתוללים עם רעיונות בריאים כמו גבינת טופו וברוקולי. לנו חשוב לזכות בתואר מאסטר אמא ולא להבין למה שוקולד חרובים עושה לו בחילה.
זה לא שאני נגד אוכל בריא, חלילה. גם אני חיה בפנטזיה שהוא ירצה ירקות ירוקים ולחם מחיטה מלאה, אבל אני בעיקר בעד שהם יסיימו את הכריך או יזרקו את מה שנשאר לפח, כולל הקליפה של הבננה המעוצבת. כי גם כריך בריא הופך למפגע סביבתי כשהוא נשכח בתיק.
בתיאבון.