“לא סופרים את הנתונים כי לא סופרים את הנשים”

למרות ממדי התופעה, מדינת ישראל עדיין אינה מחזיקה במאגר נתונים אחיד על אלימות במשפחה.
ארגון ויצו ניסה במשך יותר מעשור לרכז את המידע ממשרדי הממשלה, אך השנה הודיע כי יפסיק לפרסם את “מדד האלימות נגד נשים”  בשל חוסר שיתוף פעולה מצד הרשויות.

ד"ר מיכל רום, עורכת המחקר האחרון, כתבה כי “הנתונים שלא התקבלו מספרים את הסיפור הקשה יותר – על סדר עדיפויות שבו נשים לא נספרות”.
רבקה נוימן, מנהלת האגף לקידום מעמד האישה בוויצו, מוסיפה:

“במדינת סייבר מתקדמת כמו שלנו, זה בלתי מתקבל על הדעת שאין מערכת אחת שמרכזת את הנתונים.
כשלא סופרים את המספרים  בעצם לא סופרים את הנשים.”

551 אלף נשים נפגעו – רק שליש דיווחו

על פי נתוני שדולת הנשים, בשנת 2023 נפגעו בישראל כ־551,000 נשים מאלימות, ורק שליש מהן פנו לרשויות.
מאחורי כל מספר עומדת אישה  אם, בת, שכנה או חברה  שלעיתים קרובות נשארת לבד בתוך מעגל של פחד, שתיקה ובושה.

האלימות לובשת צורות רבות:

• מילולית – השפלות, קללות ואיומים.

• פיזית – מכות, חניקה, הגבלת תנועה או פגיעה ברכוש.

• כלכלית – שליטה על כסף ומניעת עצמאות.

• מינית – כפייה, ניצול ופגיעה בגוף.

• רגשית – שליטה, ניתוק, ובידוד מהסביבה.

וכל אלה – עלולים להוביל למקרה הקיצון: רצח.
מאז תחילת השנה 33 נשים נרצחו בישראל על רקע מגדרי.

המאבק באלימות נגד נשים איננו רק מאבק נשי – זהו מאבק חברתי כולל.
גברים יכולים וצריכים לקחת חלק פעיל במניעה – בזיהוי סימנים מוקדמים, בתמיכה, ובאפס סובלנות לאלימות מכל סוג.
אחריות מתחילה בשיחה, בשינוי שפה, ובבחירה להיות חלק מהפתרון.

אל תישארו אדישים

אם את או מישהי שאת מכירה נמצאת במערכת יחסים אלימה –
פנו לקו החירום של משרד הרווחה בטלפון 118
או לחצו כאן לשיחת חירום מיידית.

עד שהמדינה תקים מאגר אחיד ותבסס מדיניות מבוססת ידע, החברה האזרחית תמשיך להזכיר:
אין לנו פריווילגיה לשתוק.