קטינים הגישו באמצעות אמם תביעת מזונות לבית המשפט לענייני משפחה באשדוד, כנגד סבם וסבתם.

הוריהם של הקטינים התגרשו בשנת 2014, ובהסכם הגירושין שאושר בבית הדין הרבני באשקלון, הוסכם כי האב ישלם מזונות עבור הקטינים, בתוספת 1,500 ₪ הוצאות מדור. בהסכם ויתר האב על חלקו בדירה המשותפת של בני הזוג, לטובת מדור הקטינים.

בתביעה נטען כי מצבה הכלכלי של האם הולך ומתדרדר. בשל השתכרותה היא אינה זכאית לתשלום מזונות הקטינים באמצעות המוסד לביטוח לאומי, אך היא מתקשה לספק לקטינים בגפה את צורכי הקיום שלהם.

בתביעה התבקש בית המשפט לחייב את הסבא והסבתא במזונות הקטינים בסכום שאמור היה לשלם האב לחודש.

השופטת ענת אלפסי מבית המשפט לענייני משפחה חייב את המבקשים, בהחלטה מיום 4.1.2016, במזונות זמניים של הקטינים, אותם ישלמו ישירות לאם הקטינים, וכן בסך של 1,880 ₪ לחודש, אותם ישלמו ישירות לצהרונים בהם שולבו הקטינים. 

בערעור שהגישו הסבא והסבתא לבית המשפט המחוזי בב"ש, הם טענו כי הסכם הגירושין של עליו חתמו בני הזוג הוא פיקטיבי. כמו כן הם ביקשו כי ההשתתפות בכלכלת הילדים תהיה על שני הצדדים, וכי גם הסבא והסבתא מצד האישה ישאו בהוצאות. עוד הם טענו כי הינם אנשים מבוגרים עם היסטוריה רפואית משמעותית, נפשית ופיזית. הם פירטו את הטלטלה המשפחתית שחוו בשל הנסיבות שהביאו למאסרו של בנם. 

בהחלטה של השופטת גאולה לוין מבית המשפט המחוזי בב"ש, שדנה בערעור, היא כותבת: "המקרה שלפנינו הינו מקרה חריג המצדיק התערבות בסכום המזונות. מדובר בתביעת מזונות נגד סבים, בנסיבות משפחתיות קשות ויוצאות דופן. בית המשפט קמא חייב את הסבים מצד האב בתשלום משמעותי".

עוד ציינה השופטת כי לא היו פעולות בהוצאה לפועל נגד האב והאם לא פעלה לגבות את החוב ממנו. כמו כן צוין בהחלטה כי האישה מכרה את דירת המשפחה, ולאחר כיסוי המשכנתא, היתרה התחלקה באופן שווה בין בני הזוג, כאשר חלקו של הבעל התבזבז כולו על מימון ההגנה המשפטית בהליך הפלילי נגדו. לאחר הגירושין הצליחה האישה לרכוש דירה נוספת לה ולילדיה. 

בסופו של יום מתקבל חלקית ערעור הסבא והסבתא, והשופטת מוריכה את הסכום אותו הם יצטרכו לשלם כמזונות זמניים לנכדייהם לכדי מחצית הסכום המקורי שנפסק.