לאחר שפסק בוררות באשדוד אישר את פיטורי, אך לא פסק לה פיצויי פיטורים או זכויות סוציאליות, הגננת פנתה לבית הדין האזורי לעבודה, שהחליט לאשר את פסק הבוררות אך בד בבד גם לאפשר לגננת לתבוע פיצויים על האופן שבו פוטרה

הגננת החרדית ניסתה לתבוע את זכויותיה הסוציאליות לאחר שבית דין צדק באשדוד אישר את פיטוריה ללא שימוע ומבלי לקבל פיצויי פיטורים.

בפסק דין שניתן בבית הדין האזורי בבאר שבע, הוחלט לדחות את תביעתה ולאשר את פסק הבוררות של בד"צ אשדוד אף שהגננת טענה כי הבוררות נכפתה עליה.

הגננת שעבדה משנת 1991 בגן הילדים של רשת אגודת, זומנה יחד עם גננות נוספות לאסיפת חירום בה הודיעו להן כי עומדים לסגור את אחד הגנים. באותה אסיפה גם הודיעו לגננת עצמה שהיא מפוטרת.

מאחר והגננת סירבה לקבל את רוע הגזירה והמשיכה לבוא לעבודה,  פנתה האגודה לאישור הפיטורים בבית דין צדק בבני ברק, שאסר על הגננת להמשיך להגיע לגן.

הגננת פנתה  לבית דין צדק באשדוד וביקשה ממנו לבטל את הפיטורים ולהורות על החזרתה לעבודה מבלי שתנאי העסקתה ייפגעו. לחילופין היא ביקשה, שייערך לה שימוע כדין וישולם לה שכר עד לסוף שנת הלימודים.

בשלב הזה נענו הגננת והאגודה לבקשת בית הדין, וחתמו על שטר בוררות שמסמיך אותו להכריע בסכסוך. 

פסק הבוררות דחה את תביעת הגננת ואישר את הפיטורים. 

לאחר שהאגודה לא הסכימה לחישוב הזכויות, שכלל גם פיצויי פיטורים והפרשות לפנסיה, הגישה הגננת תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע. אלא שבתגובה,  האגודה ביקשה מבית הדין לאשר את פסק הבוררות, תוך שהסבירה כי הגננת הסכימה מראש שבית הדין הדתי הוא שיכריע במחלוקת. 

אך הגננת טענה שהליך הבוררות נכפה עליה, וביקשה לבטל את פסק הבוררות. לטענתה, הסכימה להליך הבוררות מחשש שיוטל עליה חרם אם לא תסכים שהסכסוך יתנהל שם, מה גם שכלל לא נקבע דבר בנוגע לזכויות המגיעות לה מתוקף העבודה.

השופטת יעל אנגלברג-שהם דחתה את טענת הגננת לכפייה כי היא חתמה על שטר הבוררות מרצונה החופשי.

השופטת ציינה שהיא ערה לחששותיה של הגננת בעקבות השתייכותה למגזר החרדי, אולם לא סברה כי הגננת הוכיחה כפייה שפגעה בחופש הבחירה שלה או מנעה ממנה לפעול למיצוי זכויותיה בבית הדין לעבודה.

עם זאת, השופטת הסכימה כי שטר הבוררות לא חל על העניינים הממוניים הכרוכים בסיום העסקת הגננת, ולכן פתוחה בפניה הדרך לנקוט בנוגע לזכויותיה הממוניות בכל הליך שתרצה.

אי אפשר שלא לתהות מדוע בית הדין באשדוד לא דן מלכתחילה בשאלת זכויותיה של הגננת.