בית המשפט העליון קיבל את ערעור המדינה והחמיר בעונשו של סב שהורשע באונס נכדתו בת ה-5, ביצע בה מספר פעמים מעשים מגונים והורשע גם בהתעללות מינית בקטין, באיומים ובשיבוש הליכי משפט. עונשו של הסב הוחמר מ-7.5 ל-9 שנות מאסר בפועל, תוך שהשופטים מציינים כי מלכתחילה העונש היה צריך להיות חמור אף יותר, "בהתחשב בסוג העבירות שבהן הורשע המערער ובפגיעה המיוחדת הכרוכה בביצוען של עבירות מין במשפחה כלפי קטינים השמים את מבטחם באנשים בוגרים הקרובים אליהם"
משפטו של הסב התנהל בעת שהיה בן 54 והוא הורשע פה-אחד ע"י הרכב שופטים בבית המשפט המחוזי בבאר-שבע. ערעורו על הרשעתו ועל עונשו נדחה בבית המשפט העליון.
בערעור על קולת העונש שהגישה המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה, נטען כי אמנם בית המשפט המחוזי נקט בגזר דינו ברטוריקה ההולמת את חומרת מעשי המערער, אך בפועל גזר עונשים שלא מגשימים את עקרון ההלימה בין חומרת המעשים לבין העונש ואת הצורך בהגנה על שלום הציבור.
השופט מני מזוז ציין בפסק הדין, כי למרבה הצער, מעשים חמורים כגון אלה בהם הורשע המערער של עבירות מין בקטינים, מגיעים לפתחו של בית משפט זה לעתים קרובות, קרובות מדי. נוכח החומרה הרבה הגלומה בעבירות מין בקטינים בכלל, ובעבירות מין בקטינים בני משפחה בפרט, נהוגה בעבירות אלה מדיניות ענישה מחמירה. אולם העונש שנגזר על המערער במקרה זה "אינו תואם את חומרת המעשים ונסיבות ביצועם, אינו מגשים את עקרון ההלימה, שהוא העיקרון המנחה בענישה ואינו עולה בקנה אחד עם הנחיות בית משפט זה באשר לענישה ההולמת בעבירות כגון אלה ולצורך בהטלת 'עונשים כבדים ביותר, כגמול על מעשיו ומתוך ביטוי לסלידתה העמוקה של החברה ממעשים אלו'".
בית המשפט קיבל כאמור את טענת המדינה, וקבע כי "גם אם ברמה הרטורית בית משפט קמא אכן עמד על חומרת המעשים ועל מדיניות הענישה המחמירה שהתווה בית משפט זה, הרי שבבואו לתרגם את הדברים לשפת המעשה, הוא לא השכיל לדעתי לשקף זאת נאמנה בענישה חמורה ומרתיעה כמתחייב".
השופטים ציינו כי העונש של 9 שנות מאסר נגזר בהתחשב בכך שאין זו דרכה של ערכאת הערעור למצות עונשו של נאשם.
המדינה יוצגה בערעור ע"י עו"ד שרית משגב מהמחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה.
בבית המשפט המחוזי ייצגו עוה"ד רותם יוחנני ואלכס דירנבוים מפרקליטות מחוז דרום (פלילי).
עקבו בפייסבוק
עקבו באינסטגרם
