17.08.15 / 00:45
זהבית קינן הגיעה לתפקיד ללא מכרז, כמשרת אמון של המנכ"ל לשעבר סגיס. הוא אמנם התפטר ב-2013, אך היא נשארה וסירבה לוותר על תנאיה
לאחר שנתיים שהתפטר מנכ"ל הנמל מתפקידו, בית הדין לעבודה אשור לסיים את העסקתה של העוזרת האישית שלו, זהבית קינן, שמונתה בזמנו לתפקיד כמשרת אמון.
העוזרת של המנכ"ל מחתה על העובדה שקינן סירבה עד כה לוותר על תנאיה.
זהבית קינן כיהנה כעוזרת אישית של המנכ"ל שוקי סגיס עד שסיים את עבודתו באוקטובר 2013.
לכאורה היה צריך לסיים את העסקתה של קינן לפני שנתיים מאחר מונתה לתפקיד כמשרת אמון של המנכ"ל ללא מכרז, אבל בנמל ניסו לסדר לה תפקידים אחרים.
באפריל 2014 הגיעו להסכמה שקיבלה תוקף של פסק דין בבית הדין האזורי לעבודה, שם נקבע כי זהבית קינן תעבוד באופן זמני כמתאמת רכש, "על מנת שלא לפגוע באפשרות כי היא בסופו של יום תוכל לעבוד עם המנכ"ל הקבוע שאמור היה להתמנות בזמן סביר, אך מנכ"ל כזה לא מונה.
חברת נמל אשדוד פנתה לבית הדין לעבודה שיצהיר כי היא רשאית לפטר את הגברת קינן בטענה שהעסקת עובד במשרת אמון אישי מסתיימת כשבעל האמון מסיים את תפקידו, והעובדה שקינן מועסקת בחברה במשך כ-16 חודשים לאחר שסגיס סיים את תפקידו, כשלעצמה נוגדת סדרי מנהל תקין.
קינן טענה מנגד שהעובדה שהחברה לא שיערה את משך הזמן עד בחירת מנכ"ל חדש מהווה טעות שלה, ואינה מצדיקה את ביטול ההסכם. לדבריה, החברה רצתה להביא לסיום עבודתה משום שחשפה התנהלות פגומה.
סגן הנשיאה בבית הדין, השופט אילן סופר, קיבל את עמדתה של חברת הנמל וכך פסק:
"הנתבעת המשיכה לעבוד בתפקיד של מתאמת רכש אך קיבלה הטבות ושכר של עוזרת אישית למנכ"ל – גבוה בהרבה מחבריה לעבודה.
ניתן היה להמשיך את ההסדר הנוכחי תוך הפחתת שכרה לשכר המשולם למתאמת רכש, אך הנתבעת לא השכילה לקבל הצעה זו ולא הפנימה את כללי ההעסקה בחברה הכפופים למכרז ולהסכם הקיבוצי".
מכאן שהנהלת נמל אשדוד רשאית לפתוח בהליכים לסיום העסקתה של קינן.