אישה ובעלה, הגישו לבית הדין הרבני האזורי שבאשדוד, בקשה משותפת להתגרש. לבקשה זו צורף הסכם גירושין עליו חתמו שניהם. לפי הסכם זה, הבעל התחייב לשלם לאישה סכומי כסף במסגרת הגירושין. אולם, טרם מועד הדיון, הודיע הבעל לאישה, שאינו מסכים לשלם לה את הסכום שנכתב בהסכם הגירושין, מאחר שלטענת הבעל הוא חתם על ההסכם, אבל לא ידע על מה הוא חתם ולדעתו זה סכום עתק.

במועד הדיון שנקבע לגירושין בהסכמה, אכן טען הבעל כי אינו מסכים לשלם את הסכום שנכתב בהסכם הגירושין, עליו חתם. פרט לכך, טען הבעל, כי לאישה ישנם אמצעים כלכליים הרבה יותר מניבים משלו ולפיכך היא זו שצריכה לשלם לו כספים ולא ההיפך.

האישה, המיוצגת ע"י עו"ד עמית גל, לא הסכימה לוותר על קבלת הכספים המגיעים לה מבעלה. עו"ד עמית גל טען עבורה כי מדובר בתופעה שכיחה שיש לשים לה סוף, בה צד להליכי גירושין יוצר חוזה בכתב או חוזה בע"פ עם הצד השני, אך מתכחש לו לאחר מכן בחוסר תום לב. עו"ד גל הוסיף וטען שהבעל הינו אדם אינטליגנטי ואסרטיבי, אשר ידע היטב מה מעשיו.

בעקבות הדברים, הגיש עו"ד בעבור מרשתו, תביעה לגירושין (שלא בהסכמה) בבית הדין הרבני, במסגרתה כרך גם תביעה לכתובה ותביעה למזונות. זמן קצר לאחר מכן, נודע לאישה כי בעלה מתכנן לעזוב את הארץ ולהותיר אותה עגונה. לפיכך, עו"ד עמית גל הוסיף וביקש מבית הדין הרבני ליתן צווים זמניים נגד הבעל, לרבות עיכוב יציאה מן הארץ נגד הבעל. הבקשות התקבלו לאלתר והובילו לכך שהבעל נאלץ "לרדת מהעץ" עליו טיפס, כאשר הגיע מועד ההוכחות בתיק זה.

עו"ד עמית גל ומרשתו דאגו להשיג מידע נגד הבעל, לרבות ראיות על בגידה וראיות על מצב הכלכלי האמיתי של הבעל. בשל כך, ביום דיון ההוכחות הבעל נאלץ סופית לחזור בו מסירובו לשלם לאשתו את הכספים המגיעים לה ועתה ניתן פסק דין ע"י בית הדין הרבני, לפיו הבעל ישלם לאישה את הסכומים שדרשה ובנוסף, נקבע שהצדדים יתגרשו במהרה.