על אלכס כמעט הוטל הכתם הנורא מכל – פדופיל שהטריד את בנותיו. אשתו, שעימה הוא במאבק גירושין, הגישה תלונה במשטרה על החדיר את אצבעו לישבנן של הבנות. אז בנות ארבע ושש. האב טען להגנתו שלאחר שחזרו מארגז החול, ניקה את אזור אבר מינן במגבון לח, מפני שהיו מלוכלכות בחול.

הממצאים על גופן לא הראו סימן חד משמעי לפגיעה, ולא היו תלונות דומות קודמות שיתמכו בטענה שהטריד.

הוגש נגדו כתב אישום. במשך יותר משלושה חודשים ישב במעצר, ולאחר מכן החליט שופט מחוזי לשלוח אותו למעצר עד תום ההליכים. שנמשכו – שלוש שנים. לאחר שעורך דינו ערער, נשיא העליון, השופט גרוניס, שינה את ההחלטה למעצר בית למשך כשנתיים וחצי.

בשלוש השנים האחרונות, חייו נהרסו, והוא עבר מאשדוד למעצר בית באילת, עזב את המשפחה והעבודה, ולא ראה בשנים האחרונות את בנותיו. והחובות שלו תפחו בצורה משמעותית.

בצעד נדיר, החליטה בעת האחרונה הפרקילטות לסגור את התיק, אחרי כשלוש שנים. הפרקליטות הגישה בקשה לביטל כתב האישום בערך שנה לאחר הדיון האחרון בנושא.

אם כן - עולה השאלה - אם לא היו ראיות מוצקות, מדוע הוגש כתב האישום מלכתחילה, ואם היו - מדוע נסגר התיק? ושאלה נוספת - אם מדובר במעשה חמור שמצדיק כתב אישום, מדוע הציעה לו הפרקליטות לפני כשנה וחצי עיסקת טיעון ולפיה יודה ולא ישב כלל בכלא.  מדוע אז לא הציעה לסגור את התיק?

אם היה מדובר באדם פחות חזק, הוא היה מסכים לעיסקת הטיעון ואז כל חייו היה מרחף מעל ראשו כתם שאי אפשר למחות, של פדופיל ומנצל מינית.  כך היו מכירות אותו בנותיו.

מצד שני – חשוב גם להעריך את הפרקליטות שהודתה בטעות, וסגרה את התיק. אם השופטים לא היו בוחרים לזכות אותו מחמת ספק. זאת, אם השופטים לא היו עושים זאת. אלכס בודק כעת אפשרויות כיצד ביכולתו להגיש תביעת נזיקין נגד הפרקליטות, נגד אשתו, או שתייהן.

מהפרקליטות נמסר: "חומר הראיות נבחן בצורה מדוקדקת, והבדיקה העלתה שאף שהתיק מורכב, יש סיכוי להרשעת הנאשם, מה שהביא להגשת כתב אישום. לאחר שנשמעו כל הראיות בתיק, נבחן שוב, והפרקליטות הגיעה למסקנה שיש ספק סביר ביחס לאשמת הנאשם. על כן חזרה בה הפרקליטות מכתב האישום".

צילום: אינטרנט