02.10.18 / 08:50
וועדי בית תובעים ייצוגית את חברת YES בטענה כי נאלצו לשלם את חשבונות החשמל של החברה על המערכות הלוויניות המותקנות בבניין, שלא כדין. אם יש לכם לווין של יס בבניין, אבל אתם לא לקוחות שלהם, עדיין יכול להיות ששילמתם להם כסף, שנגבה לא כדין
תביעה ייצוגית נגד חברת YES: על פי תביעה שאושר לנהל לאחרונה בבית המשפט המחוזי בתל אביב, וועדי הבית בבניינים שילמו את חשבונות החשמל של לווייני YES המותקנים על גבי הבניינים, מבלי שהסכימו לכך במפורש.
הבקשות שאושרו בידי השופטת אסתר נחליאלי חיאט הוגשו ב-2014 על ידי שתי נציגויות בניינים בחיפה ובנשר, בטענה כי חשבונות החשמל של מערכות הלווין של YES משולמים מכספי הוועד לא כדין, תוך הפרת חוק הגנת הצרכן ועשיית עושר שלא במשפט. לטענת המבקשים, יותר מ-100 אלף בתים משותפים, גם לא בהכרח אלו שהם לקוחות החברה, שילמו עבור YES חשבונות חשמל מאז החלה את פעילותה בארץ בשנת 2000, חשבונות חשמל שנאמדים בעשרות מיליוני שקלים.
הנציגויות טענו כי מעולם לא הסכימו לשלם את צריכת החשמל של YES, ואף הציגו את טפסי התקנת הערכות בהם נכתב במפורש כי לא יחול על חיוב על הדיירים. בחברת YES טענו מצדם כי מאחר ומדובר במערכות שהותקנו עבור הדיירים (מנויים קיימים ועתידיים), עליהם לשאת בעלות החשמל. עוד טענו בחברה כי אישור הנציגות להתקנת המערכות מאשרת גם את נשיאתם בעלות החשמל.
השופט אסתר נחליאלי חיאט לא התרשמה מנציגות YES והחליטה לקבל את הבקשה ולאשר תביעה ייצוגית נגד החברה בשם כל הוועדים ששילמו עבור צריכת החשמל של מערכותיה מבלי להסכים לכך במפורש. עוד דחתה השופטת את טענת YES כי החתימה על טופס ההתקנה בנוסחו הישן כולל בתוכו הסכמה עם בעניין תשלום החשמל "ברי כי בנסיבות העניין בהן גורם חיצוני לבניין, בענייננו, חברה מסחרית שפועלת למטרות רווח, מתחברת לרשת החשמל הציבורית של הבניין על מנת להשתמש דרך קבע בחשמל לצורך הזנת ציוד התקשורת שלה, כשהיא אינה מתכוונת לשאת בעלויות החשמל אותו היא צורכת ולשיטתה מי שצריך לשלם עבור צריכת החשמל הם דיירי הבניין – הרי שהסכמתם לשלם את חשבון החשמל (גם אם מדובר בעלות שולית) שצורך ציוד המשיבה צריכה להינתן באופן מפורש וברור שאינו משתמע לשני פנים... ", כתבה השופטת.
השופטת אף הבהירה כי העובדה שהחברה שינתה את טפסיה ב-2008 מעידה שהיא עצמה הפנימה את הדברים. עוד התקוממה השופטת לטענת החברה כי "עשתה לדיירים טובה" כיוון שאפשרה להם להתחבר לשירותיה. השופטת כתבה "לקרוא ולא להאמין", ודחתה מכל וכל את הטענה.
בשל מורכבותו של התיק ומשום שהוכחת הנזק תצריך משאבים ומאמצים רבים, הציעה השופטת לצדדים להגיע להסדר פשרה. בסיום חייבה השופט את YES בהוצאות משפט ושכר טרחה בסכום של 40 אלף שקל.