שאלות ותשובות על זכויות הדיירים בפרויקט פינוי־בינוי (2025) מאת צוות משרד עורכי דין אביב טסה
30.07.25 / 07:48
פינוי־בינוי הוא מסלול ההתחדשות העירונית שמעניק לבעלי דירות הזדמנות לשדרוג משמעותי של הנכס, בטיחות ואיכות חיים אך הוא גם תהליך משפטי־כלכלי ארוך שמציף הרבה סימני שאלה. ריכזנו כאן תשובות מעשיות ומעודכנות לשאלות שחוזרות כמעט בכל בניין שיוצא לדרך.
מה הזכויות הבסיסיות של דייר בפרויקט פינוי־בינוי?
ככלל, בעל דירה זכאי לדירת תמורה חדשה במקום הישנה, בהתאם למה שמוסכם בחוזה (לעיתים עם תוספת שטח, חניה ומחסן), ולמעטפת בטוחות שמגנה עליו לאורך כל התהליך: ערבויות, לוחות זמנים, מנגנוני פיצוי וחובת דיור חלופי/שכר דירה בתקופת הבנייה. הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית מרכזת מדריכים, כלים ומחשבון כדאיות שמסייעים לדיירים להבין את המסגרת ולבקר את ההצעות.
איזה רוב צריך כדי להתניע פרויקט והאם חייבים 100% הסכמה?
המסגרת המשפטית מבחינה בין שלבים שונים: כדי להניע מהלך במתחם פינוי־בינוי נהוג לדרוש רוב מיוחס של כ־66% מבעלי הדירות, לעיתים בצירוף תנאים אחוזיים בכל בניין במתחם; משם ואילך נדרש להסדיר את התנגדויות המיעוט, ולעיתים בלי הסכמה מלאה לא ניתן לבצע את הפינוי בפועל ולכן פועלים באמצעות המפקח/בית משפט כדי לכפות חתימה כשמדובר בסירוב בלתי־סביר. חשוב להבין שהאחוזים משתנים לפי סוג המיזם והנסיבות המקומיות, ולכן יש לבדוק כל פרויקט לגופו.
מה בדיוק מגיע לי כדירת תמורה?
אין “מפתח אחיד” בחוק – התמורות נגזרות מהיתכנות תכנונית וכלכלית. מקובל לראות דירה חדשה במפרט מודרני, שדרוג שטחים משותפים (לובי, מעליות, ממ"דים) ולעיתים חניה ומחסן. את כל ההטבות חייבים לעגן במפרט טכני ובהסכם מחייב, ולא להסתפק בהבטחות בעל־פה. מדריכי תעשייה לשנת 2025 מדגישים שוויון ושקיפות בתמורות, וחשיבות קבלת תב"ע/יתר מותאמים לפני חתימה.
מי משלם על הדיור החלופי בזמן הבנייה?
היזם. ברוב ההסכמים נקבע שהיזם מספק דיור חלופי או שכר דירה חודשי לתקופת הפינוי ועד לאכלוס, לרבות הוצאות מעבר בסיסיות. זהו סטנדרט שוק שהוטמע בשנים האחרונות במדריכים ובתבניות הסכמיות, ויש לוודא בחוזה מנגנון הצמדה (למשל למדד תשומות הבנייה) כדי לשמור על ערך הסכומים לאורך התקופה.
אילו ערבויות מגנות עליי אם היזם “נתקע”?
המפתח הוא ערבות חוק מכר - בטוחה בנקאית בשווי דירת התמורה שמונפקת לפני הפינוי; בנוסף נהוגות ערבויות ביצוע ובדק. מטרת הערבויות: לאפשר לדייר לקבל את שווי דירתו/להשלים את הבנייה אם היזם כשל. בדקו מועד מסירת הערבויות, היותן בלתי־מותנות וקשורות לחשבון ליווי בנקאי. זהו קו ההגנה הראשון של הדיירים.
מה קורה אם יש דייר סרבן?
כאשר רוב מיוחס תומך בפרויקט, והסרבנות אינה מבוססת על טעם סביר (כגון פגיעה קונקרטית שאינה מטופלת בהסכם), אפשר לפנות למפקח על רישום המקרקעין או לבית המשפט: ניתן להורות על חתימה “בשמו” של הסרבן ואף לחייבו בנזקים שנגרמו מעיכוב הפרויקט. הפסיקה בשנים האחרונות חידדה את הכללים והאיצה הליכים נגד סרבנות טקטית.
אני קשיש/ה או בעל/ת מוגבלות. יש לי זכויות מיוחדות?
כן. הדין מכיר בתמורה ייחודית לקשישים (בני 70+), ובאפשרות לסירוב סביר כשלא הוצעו החלופות המגיעות להם (למשל דירה קטנה יותר באותה קומה, או פתרון דיור התואם מצב רפואי). הזכות חלה גם על חולה סופני. יש לבחון את החלופות מול היזם ולתעד כל הצעה/תגובה.
האם דיירי הדיור הציבורי מוגנים בתהליך?
כן. קיימים כללים ייעודיים לזכויות דיירי דיור ציבורי בהתחדשות עירונית, לרבות סיוע של החברות המשכנות, הסדרת דיור חלופי והחזרת זכויות בסיום הבנייה – בכפוף למסלולים החלים. מומלץ להצליב מול ההנחיות המפורסמות באתר “כל זכות” והרשות הממשלתית להתחדשות עירונית.
איך יודעים שהפרויקט ריאלי ולא “חלום יפה”?
מבקשים מהיזם דוח אפס (כדאיות כלכלית), בודקים ליווי בנקאי, ומוודאים כי קיימת תכנית תואמת (או מדיניות עירונית) המאפשרת את מספר היחידות והתמורות. הרשות מפרסמת תנאי־סף למתחמים (למשל 24 יחידות דיור קיימות מינימום) ומסלולי הכרזה – בדיקות מוקדמות חוסכות חודשים של עיכובים.
מה צריך להיות כתוב בחוזה? שלושה סעיפים שלא מוותרים עליהם
- לוחות זמנים וסנקציות – אבני דרך (פינוי, שלד, אכלוס) ופיצוי מוסכם בגין איחור.
- ערבויות – חוק מכר לפני פינוי, ערבות בדק לאחר אכלוס, וערבות ביצוע.
- מפרט מחייב ושוויוני – מפרט טכני נספחי (שטח, ממ"ד, ריצוף, מערכות), זהה לכלל הדיירים, ושינוי רק בהסכמה כתובה.
הקפידו גם על מנגנון פתרון מחלוקות (גישור/בוררות) כדי למנוע “מלחמות עולם” יקרות.
ליקויי בנייה אחרי קבלת המפתח – מי אחראי ומה לוח הזמנים?
חוק המכר (דירות) מטיל אחריות לקבלן/יזם לתקן ליקויי בנייה בתקופת הבדק ושנים לאחר מכן בהתאם לרכיב (מים, שלד וכו’). דייר שמאתר ליקוי צריך להודיע בכתב ולתעד; איחור בתיקון מזכה לעיתים בפיצוי. מומלץ להיעזר במהנדס בדק לקראת המסירה.
הרישוי “נתקע” בוועדה – יש מה לעשות?
ב־2024–2025 נכנסו לתוקף רפורמות שמרחיבות רישוי עצמי והאצלת סמכויות, שלעתים מאפשרות לאדריכלים מורשים לקדם היתרים (בכפוף לבקרת מכון בקרה) בבניינים מסוימים – מה שיכול לקצר תהליכים. בדקו אם הפרויקט שלכם עומד בתנאים והאם היזם ערוך לעבוד במתכונת זו.
למי פונים כשיש מחלוקת מול היזם?
מתחילים בפנייה בכתב ליזם ולמפקח מטעם הדיירים; אם אין מענה – פונים להמפקח על רישום המקרקעין (לבקשות אכיפה בענייני בתים משותפים), או לערכאה אזרחית מתאימה. מנגנוני רשות ועמותות ידע (כמו “כל זכות”) מספקים חומרי עזר וטפסים.
למה חשוב ליווי של עו״ד שמכיר פינוי־בינוי דווקא?
הסכמי התחדשות עירונית מצטלבים עם דיני מקרקעין, תכנון ובנייה, מיסוי ורגולציה מתעדכנת. עו״ד הבקיא בתחום יבחן כדאיות, ינהל את המו״מ על התמורות, יוודא בטוחות, יטפל בדיירים סרבנים, ויגן עליכם בלוחות זמנים, איכות ומיסוי. אם אתם בראשית הדרך או נתקעתם בשלב כלשהו, מומלץ לפנות אל עו"ד פינוי בינוי לקבלת ייעוץ ממוקד.
מי ינחה אותנו צעד־אחר־צעד?
משרד עורכי דין אביב טסה מלווה זה שני עשורים נציגויות דיירים ומיזמים בפרויקטי פינוי־בינוי בכל הארץ. אנו בונים אסטרטגיית מו״מ, בוחנים היתכנות תכנונית וכלכלית, דואגים לערבויות ולשכ"ד/דיור חלופי, מטפלים בסוגיות של דיירים סרבנים וממשיכים לצדכם עד מסירה ורישום. באתרtasalaw.co.il תמצאו מאמרים ומדריכים שיסייעו לכם להבין ולתכנן כל שלב בתהליך.
לסיכום
ב־2025 זכויות הדיירים עטופות יותר הגנות וכלים מאי־פעם – אבל כדי שהן יעבדו בשבילכם צריך לדעת לדרוש, לבדוק ולעגן בחוזה. הכירו את הרוב הנדרש והמנגנונים לטיפול בהתנגדויות, אל תוותרו על ערבויות, קבעו לוחות זמנים ופיצויים, ודאגו להצמדה נכונה של שכר דירה והוצאות מעבר. עם ליווי משפטי נכון, “הלא נודע” של פינוי־בינוי הופך למסלול בטוח לדירה חדשה ולשקט נפשי.
המידע בכתבה זה כללי ואינו תחליף לייעוץ משפטי פרטני; מומלץ לפנות לייעוץ בהתאם לנסיבות המקרה שלכם.
משרד עורכי דין – אביב טסה.
דרך אבא הלל 7, רמת גן
03-612-1313
tasalaw.co.il
