מהתביעה עולה כי לפני כשנה  בעת ששיחק עם חבריו במגרש של המושב, כף רגלו נכנסה לבור באמצע המיגרש וסובב את הברך. לאחר התאונה הצעיר בשנות ה-20 לחייו, בבדיקת MRI הודגם קרע ברצועה הצולבת ובמיניסקוס של ברך שמאל.

כחודשיים לאחר התאונה הוא נאלץ לעבור ניתוח  לשחזור הרצועה הצולבת הקדמית בברך שמאל במרכז הרפואי "רפאל" ובמהלך הניתוח התברר כי הוא סובל מקרע מלא של הרצועה הצולבת הקדמית ומקרע במניסקוס. הניתוח כלל כריתה חלקית של המניסקוס ואילו הרצועה הצולבת שוחזרה באמצעות התקנת שתל.

בא כוחו עו"ד דותן לינדנברג העוסק בתביעות בגין נזקי גוף טוען בתביעה,  כי למרות הניתוח והטיפולים שקיבל, הצעיר ממשיך לסבול מאז התאונה ובעקבותיה, מכאבים וממגבלות תנועה וכן מנעילות ובריחות של ברך שמאל, מרדימות של שוק שמאל ומצלקות ברגלו, מה שמגביל תפקודו.

אורתופד ומנתח מומחה אשר בדק אותו מטעם התביעה, קבע כי הצעיר סובל מנכות לצמיתות בשיעור של 28% . זאת כתוצאה מהקרע ברצועה הצולבת הקדמית שהצריך שחזור, בגין כריתה חלקית של המניסקוס, דלדול בשרירי הירך ובשל כאבים ומגבלות תפקוד ונעילות חוזרות של ברך שמאל.

לפני התאונה הצעיר עבד כמסגר, היה אדם פעיל ואיש עבודה חרוץ ומסור, אך כתוצאה מהתאונה הוא אינו יכול לעסוק יותר במקצועו או בכל עבודה פיזית הכרוכה בהפעלת רגל וברך שמאל.

לטענת עו"ד לינדנברג, הנהלת המושב והמועצה המקומית חייבים לפצות את הצעיר  בגלל שהתרשלו כשלא מנעו את היווצרות המפגע,  לא דאגו לתיקון המגרש ואיפשרו את השימוש בו  מבלי שתיקנו את המפגע. עוד נטען כי הם התרשלו בכך כשלא  נקטו בכל אמצעי שהיה בו כדי למנוע התאונה.

הצעיר תובע לקבל פיצוי עבור הפסדי שכר, זכויות סוציאליות ופנסיוניות, כאב וסבל וטיפולים רפואיים.

טרם הוגש כתב הגנה.