השופטת רחל גרוס, סגנית נשיאת בית הדין, יחד עם נציגת הציבור אילנה מסד, בחנה שורה ארוכה של טענות בין הצדדים — החל בתחולת צו ההרחבה בענף הניקיון, דרך מסירת הודעה לעובד ותלושי שכר, ועד לנסיבות סיום העבודה של התובעת.

השאלה המרכזית: האם "פרפקטו ניקיון" היא חברת ניקיון?

אדמאשוילי טענה כי עסקיה עוסקים ב"משק בית" ולא בניקיון — גיהוץ, כביסה וסידור, אך לא ניקוי בתים. לדבריה, "קראתי לעסק ‘פרפקטו ניקיון’ כי זה נשמע יותר יפה".

בית הדין דחה טענה זו וקבע כי בפועל מדובר בעסק שמספק שירותי ניקיון מובהקים, ולפיכך יש להחיל עליו את צו ההרחבה בענף הניקיון לשנת 2014.

השופטת גרוס קבעה כי גם פעולות כגון גיהוץ וכביסה נחשבות לחלק מעבודות ניקיון, שכן מטרתן שמירה על ניקיון הבית והבגדים. לכן, צו ההרחבה חל במלואו על העסק.

האם נמסרה הודעה לעובדת?

מיסניקובה טענה כי לא נמסרה לה הודעה בכתב על תנאי עבודתה. אולם בית הדין קבע כי הנתבעת הצליחה להוכיח אחרת – העובדת חתמה בפועל על טופס הודעה בשפה הרוסית, ואף קיבלה העתק ממנו.

לפיכך, נדחתה טענתה לפיצוי בגין אי-מסירת הודעה לעובד.

שעות עבודה ושכר – גרסאות סותרות

התובעת טענה כי עבדה 10 שעות ביום, חמישה עד שישה ימים בשבוע, בשכר של 40–45 ₪ לשעה. הנתבעת טענה כי היקף עבודתה היה 30–40 שעות בחודש בלבד, בשכר של 30 ₪ לשעה.

בית הדין קיבל את גרסת הנתבעת לאחר שנמצא שהתובעת חתמה על דוחות נוכחות חודשיים, שתואמים לתלושי השכר, ואף לא הציגה עדים או ראיות התומכים בגרסתה.

על כן, בית הדין קבע כי שכרה השעתי של התובעת עמד על 30 ₪ לשעה, וכי עבדה בהיקף של כ-40 שעות בחודש בלבד.

תלושי השכר – לא פיקטיביים

מיסניקובה טענה כי קיבלה תלושים פיקטיביים, אך לא הצליחה להוכיח זאת. בית הדין ציין כי התלושים תואמים את דוחות הנוכחות ואת טופס ההודעה לעובד, ואף כוללים תשלומים בעבור חופשה, הבראה וחגים.

לכן, התביעה לפיצוי בגין תלושי שכר פיקטיביים נדחתה.

לא פוטרה – אלא התפטרה

מיסניקובה טענה כי פוטרה לאחר שלא נאספה להסעה לעבודה, ואף הציגה הודעת ווטסאפ שבה כתבה: "את פיטרת אותי, אני צריכה מכתב פיטורים".

בית הדין קבע כי היא מחקה את תשובת המעסיקה, שנמצאה בטלפון של הנתבעת, ובה נכתב: "את לא פוטרת, את עזבת את מקום העבודה".

השופטת גרוס קבעה כי מדובר בהתנהלות חסרת תום לב מצד העובדת, שניסתה ליצור מצג שווא של פיטורים. לכן נדחו טענותיה לפיצוי בגין פיטורים שלא כדין והודעה מוקדמת.

במה כן זכתה העובדת?

למרות דחיית רוב רכיבי התביעה, בית הדין קיבל חלקית את טענות מיסניקובה בנוגע לזכויות סוציאליות הנגזרות מצו ההרחבה בענף הניקיון:

הפקדה לפיקדון עובדים זרים – 7,818 ₪

תוספת ותק – 574 ₪

קרן השתלמות (חלק מעסיק) – 3,792 ₪

שי לחג (ראש השנה ופסח) – 1,487 ₪

סה"כ: 13,671 ₪ בתוספת הצמדה וריבית מיום 1.11.2021 ועד התשלום בפועל.

סיכום

פסק הדין מלמד על מורכבות יחסי העבודה בענף הניקיון, במיוחד כאשר מדובר בעובדים זרים, ועל חשיבות תיעוד מלא של תנאי ההעסקה.

בית הדין בחר שלא לפסוק הוצאות, אך הבהיר כי התנהלות שני הצדדים לא הייתה נקייה מטעויות – העובדת הגישה גרסאות משתנות, והמעסיקה הכחישה בתחילה את תחולת צו ההרחבה ללא נימוק.