מהתביעה, שהוגשה לבית משפט השלום בתל אביב על ידי עו"ד דותן לינדנברג עולה, כי לפני כשנה העובד התבקש לעמוד בסמוך למשאית במהלך פריקת תעלות רשת במשקל של כ-150 ק"ג ולפתע חבילה נחתה עליו וגרמה לנפילתו.

העובדנחבל בכתף ימין ובחזה ופונה מידית באמצעות ניידת מד"א לחדר מיון בבית חולים איכילוב, שם אובחן כי נגרם שבר לאחת מצלעותיו. לאחר בדיקות הדמיה מעמיקות יותר שבוצעו בקופת החולים, התברר כי נגרמו לו גם קרעים בגידי הכתף.

"למרות הטיפולים הרבים שקיבל, העובד סובל מאז התאונה מכאבים בצלעות, מזרמים וכאבים וממגבלות תנועה בכתף ימין, בידו הדומיננטית ובמותניים, אשר מקשים על תפקודו" - צוין בכתב התביעה.

אורתופד ומנתח מומחה מטעם התביעה קבע בחוות דעתו כי העובד סובל כיום מנכות לצמיתות בשיעור של 35% כתוצאה מהמגבלות בכתף ובתנועות המתניים. 

במקביל, המוסד לביטוח לאומי הכיר בתאונה כתאונת עבודה והוועדה הרפואית מטעמו, קבעה שכתוצאה מהמגבלות בכתף, העובד סובל מנכות לצמיתות וכי הוא יתקשה לשוב ולעסוק כעבודה פיזית מהסוג בה עבד עד לתאונה.

בא כוחו טוען בתביעה כי מאז התאונה נגרמו, נגרמים ויגרמו לעובד, הפסדי שכר ניכרים בשל קושי לעסוק בעבודתו הפיזית כבעבר או בכל עבודה אחרת הכרוכה בהפעלת הגב וכתף ימין. עוד נטען כי מאז התאונה הפך העובד לאדם מוגבל אשר נזקק לעזרה גם בביצוע עבודות ניקיון ותחזוקת ביתו.

לטענת עו"ד לינדנברג, העוסק בתביעות בתחום נזקי גוף ותאונות עבודה, "בעלי המפעל הנהיגו שיטת עבודה מסוכנת, לא דאגו לספק לעובד סביבת עבודה בטוחה או ציוד מיגון מתאים. בנוסף הם לא הדריכו אותו ואת העובדים כיצד יש לבצע טעינה ופריקה בטוחה ובטיחותית של סחורה מהמשאית וכיצד יש להשתמש בציוד הרמה".

"אם לא די בכך," -עוד צוין, "בעלי המפעל העלימו עין משיטות עבודה לקויות, מסוכנות ולא בטיחותיות לעובדיהם, תוך התעלמות מתאונות קודמות שאירעו בנסיבות דומות".

העובד תובע לקבל פיצוי עבור הפסדי שכר, כאב וסבל, זכויות סוציאליות ופנסיוניות, טיפולים רפואיים ועזרת צד ג'.

טרם הוגש כתב הגנה