16.07.24 / 11:42
בית הדין הארצי לעבודה דחה את ערעורו של דוור על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בו נדחתה תביעתו להכרה בפציעתו כתוצאה מקטטה כתאונת עבודה ואף חייבו בתשלום הוצאות משפט בסכום של 3,000 ₪ לביטוח הלאומי.
בית הדין הארצי קבע, כי פציעתו של הדוור אשר נגרמה במהלך מריבה על אף שהייתה באמצע יום העבודה אינה קשורה למעשה לעבודתו ולא מדובר בסיכונים הטבעיים הכרוכים בעבודתו ולכן, אינה מהווה תאונת עבודה.
הדוור נפגע במהלך יום העבודה לאחר שנקלע לקטטה
המערער עובד כדוור בדואר ישראל. באחד הימים עת יצא לחלק דואר מצא שרשרת ברזל על הרצפה ונטל אותה לעצמו וכאשר רצה להמשיך בעבודתו, ניגשו אליו בעל מכולת סמוכה ביחד עם בנו וטענו בפניו כי השרשרת הינם שלהם ודרשו מהדוור להחזירה.
הדוור סירב להשיב את השרשרת ואז החלו השלושה להתווכח ולצעוק בקולי קולות, עד אשר בנו של בעל המכולת היכה את הדוור וגרם לו לשבר בידו הימנית.
הדוור יוצג על ידי עורך דין תאונות עבודה והגיש תביעה לביטוח הלאומי להכרה בפציעתו כתאונת עבודה וטען, כי מדובר בפגיעה בעבודה שאירעה במהלך יום העבודה וכי, היתקלות באלימות מכל סוג שהוא הינה סיכון הכרוך בעבודתו כדוור וכי הוא חשוף לסיכונים כאלה מידי יום.
ניסיון ראשון בביטוח הלאומי – אין המדובר בתאונת עבודה
הביטוח הלאומי דחה את תביעתו לדמי פגיעה בעבודה של הדוור וטען, כי אין המדובר בתאונת עבודה. על החלטה זו, הגיש הדוור ערר לבית הדין האזורי לעבודה.
ניסיון שני בבית הדין האזורי – נדחתה תביעת הדוור
בית הדין האזורי קבע כי אמנם הפגיעה אירעה תוך כדי עבודתו של הדוור, אך ללא קשר אליה ולא בגללה. הדוור פעל על דעת עצמו בלבד כאשר לקח את השרשרת ויתרה מכך, פעל על דעתו בלבד אף כאשר סירב להשיב את השרשרת לאלה שטענו כי הינה שלהם.
כלומר, הדוור ביצע בחירות אישיות שאין בינן ובין עבודתו כדוור ולא כלום ולכן, דחה בית הדין את תביעתו של הדוור להכרה בפגיעתו כתאונת עבודה ועדיין, הדוור לא אמר נואש והגיש ערעור על פסק דינו זה של בית הדין האזורי.
ניסיון שלישי בבית הדין הארצי – לא תאונת עבודה
בית הדין הארצי דחה את הערעור תוך חיוב הדוור בהוצאות משפט בסכום של 3,000 ₪ וקבע כי צדק בית הדין האזורי כאשר קבע כי אין המדובר בתאונת עבודה ובין היתר משום :
- הרמת שרשרת ברחוב ומעורבות בקטטה בשלה – בוודאי שאינה מהווה חלק מסיכון הכרוך בעבודתו של דוור ואינה קשורה בשום אופן לעבודתו.
- הדוור לקח על עצמו סיכון אישי כאשר בחר להרים את השרשרת ועוד יותר מכך, כאשר בחר לא להחזירה למי שטענו כי הם הבעלים של השרשרת.
- סיכון לדוור בעבודתו יכול להיות אם החליק על המדרכה, או שנקלע למריבה שאינה קשורה אליו ונפצע למשל.
- הדוור הינו האחראי היחיד במעורבותו בקטטה במהלכה נפצע.
- מאחר ולא ניתן לקשור בשום צורה בין הפגיעה לבין העבודה – הרי שאין המדובר בתאונת עבודה.
אמנם בתי הדין לעבודה נוטים באופן כללי לנסות וללכת לקראת העובד, גם באמצעות הרחבת המקרים אשר ייכנסו בגדרי "תאונת עבודה" וזאת, על מנת שעובדים יהיו זכאים לקבל את סל התגמולים וההטבות הרפואיות (אך לא רק) הניתנות לנפגעי עבודה על ידי הביטוח הלאומי.
אך לא בכל מחיר מסתבר וכאשר יהיה ברור כי אין כל קשר בין הפגיעה (אף אם נגרמה במהלך יום העבודה) לבין העבודה עצמה, לא תוכר הפגיעה כתאונת עבודה.
*הסקירה באדיבות אתר https://www.lawyer-reviews.co.il/. לקריאת פסק הדין המלא ראו: 24147-04-17.