פרט להסבר הפשוט שככל שהסכנה גדולה יותר כך ההכרח לעו"ד גדלה יותר שמנו לב לתופעה משנית.

אנשים נורמטיבים עם עבר תקין מאוד חוששים מאוד מהתדיינות בבתי המשפט או מגישה לערכאת שיפוט.

ברור שחשש ופחד כזה הינו פחד חיובי המעיד על אופי של אותו אדם , יחד עם זאת יש להפנים כי בתי המשפט בסופו של יום גם משרתים את הציבור ותפקידם הינם להכריע במחלוקות בין התובע לנתבע או בין הנאשם למאשימה וכן על זה הדרך.

תופעה דומה אנו מוצאים כאשר אדם נקרא לחקירה בתחנת משטרה , הרבה פעמים אנו נפגשים בסוג אנשים שכאשר החוקר בתחנה שואל אותם אם הם רוצים להתייעץ עם עו"ד הם עונים בהתגוננות :  "אין לי מה להסתיר אני לא צריך עו"ד- אני אסתדר לבד"

יש להבין כי תגובה זו לרוב אינה עושה רושם כלל לא על החוקר ולא על השופט לאחר מכן , תגובה שכזו למעשה פרט לקיפוח זכות של מי שנחקר אינה מטיבה עם אף אחד בשום היבט.

מנגד , מאחר ולרוב נחקרים הם אינם משפטנים הם אינם מבינים כי ייעוץ עם עו"ד טרם חקירה יש בידה לעיתים לשנות את גורל התיק כולו.

ככל שהדברים יפים בחקירת משטרה הרי שכך הם הדברים בכמעט כל נושא (שהרי לא קיים נושא שאין לו חובות משפטיות) ולכן אל תהססו להתקשר לעו"ד לייעוץ.

תזכרו שככל שהייעוץ יהיה מוקדם יותר כך ככל הנראה יהיה בו יותר תועלת.