מהתביעה עולה כי לפני כשנה וחצי במהלך עבודה במחסן ופיקוח על שינוע משטחים, נתפסה רגלו הימנית שלו בין שני משטחים צפופים. בבדיקת MRI הודגם קרע במיניסקוס של ברך ימין.

טיפולי פיזיותרפיה, תומך סיליקון, טיפול באמצעות חשמל ואפילו הרפואה הסינת לא הצליחו להקל על מכאוביו של מנהל התפעול. האיש פנה כמה פעמים לאורתופד כשהוא מתלונן שוב ושוב על כאבים בברך תוך שהאורתופד מבחין קושי בהליכה וחוסר יציבות של הברך וכי הוא מתהלך בצליעה.

מומחה באורתופדיה שבדק אותו מטעם התביעה, קבע כי כתוצאה מהקרעים במיניסקוס, המנהל הוא סובל מנכות לצמיתות.

בתביעה נטען כי לפני התאונה הוא היה בריא ונמרץ ותפקד היטב, אך מאז התאונה הוא סובל מכאבים והגבלה בתנועות ברך ימין, נזקק לתומך ברך, מתקשה בהליכה ועמידה ממושכת, עלייה וירידה במדרגות והרמת משאות כבדים.

"בעקבות התאונה מנהל התפעול נזקק לעזרה מרובה בעבודות משק הבית וכן לעזרה הן לצרכיו האישיים והן לצרכי היום יומיים ויש להניח כי יזדקק לעזרה מרובה בעתיד" - צוין.

באי כוחו, עורכי הדין גיל וניצן הראל המתמחים בתביעות בגין נזקי גוף, טענו בתביעה כי בעלי המפעל התרשלו בין היתר בכך שלא דאגו לדרכי מעבר וגישה בטוחים לעובדים במחסן. "בנוסף הם לא דאגו למקום בטיחותי ללא מפגעים בשטח העבודה" - צוין.

עוד נטען כי בתחקיר התאונה נמצא כי ביום התאונה, הרצפה היתה בוצית וחלקלקה והמעברים היו בעייתיים כאשר צפיפות הציוד והמרחק בין המשטחים מגבילים את הנגישות ויוצרים מכשול. עוד נקבע כי העובד לא צויד בנעלי בטיחות מתאימים.

בעקבות התביעה שהוגשה לבית משפט השלום בראשל"צ, שני הצדדים חתמו על הסכם פשרה לפיו בעלי המפעל ישלמו לעובד פיצוי כולל של כ-300 אלף ש"ח שקיבל בימים אלה תוקף של פסק דין על ידי השופטת קרין וישינסקי.