בשנת 2015 הלך לעולמו תושב העיר. תושבת העיר, שהייתה עם המנוח ביחסים במשך כ-20 שנה קודם לפטירתו, ביקשה להוציא צו ירושה ולהרשם כבת זוג יורשת. ילדיו של המנוח התנגדו, בעיקר אחד מילדיו. הבן הגיש בקשה להכיר בו ובאחיו כיורשים הבלעדיים של אביהם.

הבן טען בטענותיו לבית המשפט כי הגב' ע' לא היתה ידועה בציבור של אביו, מעולם לא נישאה
לו, וממילא אינה יורשת שלו על פי דין. כמו כן טען הבן כי מערכת היחסים בין הגב' ע' לאביו היתה מושתתת על הסכם משנת 1997, וכי במסגרתו המבקשת התחייבה לחיות עם המנוח בביתו ולהיות לו לידידה ולחיות עימו בטוב וברע, בהיותו בריא ובהיותו שלא בקו הבריאות. עוד טען הבן כי הגב' ע' עזבה את בית אביו 5 שנים לפני פטירתו, לא חיה עימו והם לא ניהלו משק בית משותף ומשכך, אינה זכאית לרשת אותו.

הגב' ע' טענה בבית המשפט  כי המנוח והיא החליטו למסד את היחסים ביניהם וחתמו על הסכם בשנת 1997.  הגב' ע' מציינת כי היא והמנוח החליטו שיתגוררו בבית המנוח ואכן חיו שם חיים
משותפים מתוך אהבה וכבוד הדדי לאורך שנים רבות. הגב' ע' מציינת כי במהלך שנת 2013 כשנתיים טרם פטירתו של המנוח, חלתה במחלת הסרטן, נאלצה לעבור טפולים קשים ונוכח גילה וגילו של המנוח הוחלט כי היא תישן אצל בנה והמנוח יגיע אליה לשם במשך היום. הגב' ע' טוענת כי המנוח ביקר אותה מידי יום, הסיע אותה על פי צרכיה ולעיתים קרובות אף נסעו יחד במשך היום לדירה בה התגוררו קודם לכן, דירתו של המנוח. הגב' ע' טוענת כי מערכת היחסים ששררה בינה לבין המנוח מקימה לה זכות לרשת את המנוח כבת זוג, כאילו היתה נשואה לו כדת וכדין בעת פטירתו.

מי שנדרשה להכריע בסוגיה הייתה השופטת רותם קודלר עיאש, שופטת בבית המשפט לענייני משפחה באשדוד. "המשיבה עמדה בנטל הראיה המוטל עליה להוכיח את אופי הקשר שלה ושל בן זוגה המנוח", כתבה השופטת קודלר עיאש בפסק הדין. עוד הוסיפה השופטת: "לא בלתי סביר בעיני כי בני זוג יבחרו מטעמי נוחות לקיים קשר זוגי בשני בתי מגורים נפרדים ואין כל הבטחה לכך שקיומו של קשר תחת אותה קורת גג היה עדיף עבור מי מהם. יתר על כן אין חובה כי לאותם בני זוג תהא זוגיות בעלת רצף אחיד, נעדרת גוונים ושינויים, זוגיות מטבעה מאופיינת בשינויים המתרחשים בחיי כל אחד מבני הזוג וכך גם הזוגיות של המנוח ז"ל והגב' ע', לאורך כמעט 20 שנה עברה שינויים בהתאם לגילם, מצבם ורצונם, אך הוכח כי נמשכה בדרכם ומתוך מחוייבותם ההדדית זה כלפי האחר".

בסיום פסק הדין קובעת קודלר עיאש: "לאחר שהובאו כלל הנימוקים, אני מוצאת כי התמלאו התנאים לכך שאקבע כי הגב' ע' היתה הידועה בציבור של המנוח לצורך יישום הוראות חוק הירושה ומתן צו לפיו תמנה כבת זוג , בין יורשיו על פי דין של המנוח".

עוד קובעת השופטת קודלר עיאש כי בנו של המנוח יישא בהוצאות המשפט של הגברת ע' בסך 25,000 ש"ח.