אב מאשדוד תבע מבתו החזר כספי בסך של 185 אלף ש"ח. לטענתו של האב, הוא שילם עבור ייצוג משפטי לבתו, שנקלעה להליך גירושין וכן סייע לאחר מכן ברכישת דירה עבור בתו וכן בשיפוצים לדירה אותה רכשה.

מנגד, טענה הבת כי דין התביעה להידחות. לטענתה, המדובר בתביעה שהוגשה על ידי 
אביה כתוצאה ממחלוקות שהחלו ביניהם לאחרונה על רקע מחלוקות לעניין חינוך בנותיה.

לגופן של טענות, טענה הבת כי אכן אביה שילם לעורכת הדין שייצגה אותה בגירושין, אולם אינה
יודעת גובה התשלום. עוד טענה שהסכום שולם בשנת 2013 ,ושולם תמורת ויתורה על חלקה בדירת אמה.

בהתייחס לטענת האב לתשלום עבור רכישת הדירה ושיפוצה, טענה הבת כי הכספים ניתנו לה כמתנה. עוד הוסיפה שלו היתה סבורה שתיאלץ להשיב לו הכספים, לא היתה נוטלת על עצמה חיוב כה בהיעדר יכולת כלכלית.

השופטת עפרה גיא מבית המשפט לענייני משפחה באשדוד, נדרשה לקבוע תחילה מה הסכום ששילם האב עבור הוצאות בתו. לאחר שעיינה בקבלות שצורפו לתביעה ועדויות הצדדים, קבעה השופטת כי הסכום שאותו תבע האב גבוה, וסך העזרה של האב לבתו עמד על סך של -139 אלף ש"ח.

"בנסיבות אלו וכאשר מדובר בגרסה מול גרסה באשר לנסיבות העברת הכספים ולא הוצגה כל אסמכתא ממנה ניתן ללמוד כי עסקינן בהלוואה וכאשר התובע הודה שבמהלך החיים נתן מתנות בסכומים לא מבוטלים לנתבעת, אני קובעת כי החזקה לפיה ההעברה נעשתה ללא תמורה לא נסתרה ולא הוצגה על ידי התובע כל ראייה שיש בה בכדי לסתור החזקה. אשר על כן, אני קובעת כי סך של 82 אלף ש"ח אשר הועבר לצורך רכישת הדירה לידי הנתבעת, הועבר לנתבעת במתנה ולא כהלוואה ודין תביעת התובע באשר לסכומים הללו להידחות", קבעה השופטת גיא.

גם על הכספים ששילם האב לעורכת הדין של בתו בהליך הגירושין, ולאחר מכן הכספים ששילם עבור שיפוץ הבית, קובעת השופטת כי מדובר בכספים שניתנו במתנה ולא כהלוואה. "אני קובעת כי דין התביעה להידחות, שכן לא הוכח כי התובע הלווה כספים לנתבעת והתרשמתי כי עסקינן בכספים שנמסרו לה במתנה. משכך, נדחית הן התביעה להשבת הכספים והן התביעה לסעד חלופי למתן צו עשה לרישום הע"א לטובת התובע על זכויות הנתבעת בדירת המגורים".

בנוסף קובעת השופטת עפרה גיא כי האב יישא בהוצאת משפט בסך 7,500 ש"ח.