בני זוג שהתגרשו לאחר שש שנות נישואין ולהם שני ילדים משותפים, הגיעו להסכם שקיבל תוקף של פסק דין לגבי שהות הילדים אצל כל אחד מהם. על גובה המזונות לא הגיעו הצדדים להסכם, ונקבעו מזונות זמניים עד לקביעת המזונות על ידי בית המשפט.

בינתיים, האב הפסיק לראות את ילדיו באופן רציף, התחתן בשנית והקים משפחה. הנטל הכלכלי על האם נהיה כבד יותר, והאב היה רואה את ילדיו אחת לשבוע למספר שעות אחר הצוהריים וכל שבת שניה.

האם ביקשה מבית המשפט לקבוע כי הנטל הכלכלי עליה כבד יותר, וכי מאחר והאב הפסיק לראות את ילדיו באופן רציף, עליו לשלם על הוצאותיהם. עוד ציינה האם כי הכנסתו של האב גבוהה יותר, בעוד היא כורעת תחת נטל גידול הילדים.

השופטת ענת אלפסי, מבית המשפט לענייני משפחה באשדוד, לאחר שבדקה את ההכנסות הפנויות שנותרו לאם ולאב, קבעה כי צמצום זמני השהות באופן בו מתקיימים שעתיים בלבד בשבוע, במקום פעמיים בשעות אחר הצהריים ובשבתות אחת לשבועיים, לצד תוספת משמעותית של דמי המדור, מצדיקים בחינה מחודשת של דמי המזונות.

באשר להיקף החיוב של האב נקבע כי היחס בין הכנסותיהם הפנויות של ההורים הוא כ- 60% לאב לעומת כ- 40% לאם, אך נוכח העובדה שבית האב מבוסס יותר בעוד בית האם מבוסס פחות, (בין השאר בשים לב למצבם הכלכלי של בני הזוג), ובשים לב להיקף המצומצם במיוחד של זמני השהות, יועמד שיעור חלקו של האב על 80% מצרכי הילדים.

דמי המזונות בגין שני הילדים כולל מדור הועמדו על 3,200 ש"ח (1,600 על כל ילד). סכום זה ישולם עבור כל ילד עד הגיעו של כל ילד לגיל 18. במהלך השירות הצבאי ישולם שליש מהסכום עבור כל ילד.