בבסיס פעילותם של בתי המשפט הקהילתיים, קיימת תפיסה של הענקת טיפול ושיקום לעבריינים ושילובם מחדש בחברה. זאת כדי לצמצם את תופעת "הדלת המסתובבת" של מבצעי עבירות פליליות על רקע בעיות אישיות, חברתיות וכלכליות, הכוללות התמכרויות, חיים בעוני, הדרה חברתית ועוד.

בישראל יש כיום שישה בתי משפט קהילתיים ניסיוניים. כעת סוכם על חקיקת החוק, במקביל לסיכום תקציב עם משרד האוצר על הקצאת שישה תקנים נוספים של שופטים, וכן עוזרים ועובדי מנהל ונשיא, לטובת קידום בתי משפט אלה.

הנחת היסוד של הקמת בתי המשפט הללו היא שחלק ניכר מההתנהגות העבריינית החוזרת הוא סימפטום לבעיות עומק חברתיות, אישיות וכלכליות. בהיעדר טיפול בבעיות אלה, העבריינות תחזור על עצמה. על פי תפישה זו, על ההתמודדות עם תופעת הפשיעה החוזרת, לכלול פתרונות מערכתיים, במסגרתם יש לספק טיפול מקיף ומערכתי בשיתוף הקהילה וגורמים טיפוליים בקהילה לבעיות העומדות בבסיס ביצוע עבירות, בפיקוח בית משפט, ואין להסתפק בטיפול בסימפטום בלבד באמצעות ענישה סטנדרטית.

המסגרת של ההליך הפלילי הקהילתי מאפשרת מציאת מענים רלוונטיים לבעיות מורכבות והפניה להליכי שיקום, תוך ליווי ופיקוח הדוקים ואינטנסיביים של בית המשפט עוד במהלכו של ניהול ההליך הפלילי.

שר המשפטים סער :

"המהלך הזה הוא מהלך חברתי חשוב והוא משתלב בתפיסה אותה הצגתי עם כניסתי לתפקיד- 'דה-פליליזציה של המשפט'. הנתונים מעוררים אופטימיות באשר ליכולת של המערכת להתמודד עם עבריינות שנובעת לרוב מרקע וקשיים חברתיים על ידי בתי המשפט הקהילתיים".