פסק הדין שהגיע עד לבית המשפט העליון, קבע כי שקד דרור, בן ה39, הוא הרוצח של ישראל מלכה בן ה25.

כלל הראיות במשפט היו נסיבתיות בלבד - משכך המשפט היה מאוד מרתק עם עליות וירידות והרבה מאוד ראיות מצטברות שיצרו תמונה אחת מרשיעה - אך גם סיפור חיים דרמות ואור על חיי הפשע בעיר אשדוד שרובנו לא מכירים.

לאחר פסק הדין, אלמנתו של הנרצח, מאי מלכה, פרסמה הודעה ברשתות החברתיות:
"את הסטורי הזה אני מקדישה למורן דרור אשתו של הרוצח של בעלי שבמשך 8 שנים אמרה שאנחנו משקרים שהוא חף מפשע והיום סוף סוף החוק עשה את שלו והוא הורשע ברצח בנסיבות מחמירות. זכית בתואר אשתו של רוצח ולא סתם רוצח, אחד כזה שרצח את החבר הכי טוב שלו. את זה שהיה מאכיל את הילדים שלו".

ומכאן אפשר לחזור לאחור, לסיפור ההכרות, החברות המשפחתית והסכסוך.

החברות

דרור הכיר את ישראל באשקלון - דרך אחיו של ישראל, אמיר, שהיה חבר הכי טוב שלו. הם גם נתפסו יחדיו על תיקים פליליים. 
ישראל היה צעיר מדרור בכעשר שנים, אך הגיל לא הפריע להם להתחבר. "הבנתי שהוא לא איזה ילד פחדן, ילד כאפות של השכונה, והתחלנו להתחבר לאט לאט". מספר ישראל בעדותו.

הרוצח והנרצח הפכו לחברים כל כך טובים, עד כדי כך שהחליטו לעזוב את אשקלון ולעבור לגור בעיר אשדוד יחד עם בנות זוגם.

בעדותו בבית המשפט מספר הרוצח דרור שקד  - "בשלב מסוים ישראל עבר לאשדוד ואמר לי - בוא תעבור גם לאשדוד, תהיה לידי ויהיה סבבה".
"באותה תקופה אשתי הייתה בהריון והיה לה קשה. היא הייתה צריכה עזרה עם ילדים. אז הכל התאים ועברנו לאשדוד".

האלמנה מלכה – "הזהרתי את ישראל מפניו”

האלמנה מאי מספרת - "מאז שהתחתנו הוא התרחק מהשטויות. הוא גם עבר לאשדוד איתנו ופתח דף חדש. ישראל היה אדם טוב. הוא אהב את כולם, וכולם אהבו אותו, כיבד את כולם ולא הסתכל לאנשים בעיניים מרוב ביישנות”.

"זה לא הפתיע אותי שדרור הוא הנאשם ברצח. הזהרתי את ישראל מפניו. אני, חמותי וחמי לא רצינו את דרור בקרבתנו, ועכשיו אני שואלת את עצמי - אם הייתי מרחיקה ביניהם, אולי ישראל היה חי?!”.

"בעלי עזר לשקד עד שהוא גנב ממנו וככה התחיל הריב ביניהם.
בעלי אמר לו, ‘אני עוזר לך, ואתה לוקח את הכסף של הילדים שלי?’ זה הציק לו, ומאז הם לא דיברו.

אמרתי לישראל, ‘די, תעצור את זה, זה יכול להגיע למקומות לא טובים’, אבל הוא אמר, ‘הכול יהיה בסדר, לא יכול לקרות שום דבר, הוא לא יפגע בי, כמו שאני לא אפגע בו’. זה היה כמה ימים לפני הרצח.
אמרתי לו, ‘ישראל, לך יש לב יותר מדי טוב. אתה זה לא הוא, אל תשכח שאתה זה לא הוא.
הוא אמר לי שוב, ‘הכול יהיה בסדר, הכול בידי בורא עולם’”.

דרור מתאר - יחסי אלימות הדדיים:

בעדותו סיפר דרור, כי הוא עצמו נחשב עבריין מוכר, ואילו המנוח ישראל מלכה, ביקש גם הוא לעלות ולהצליח בעולם העברייני. לדבריו, מלכה רצה "לתפוס את המקום שלו בפירמידה של העולם הזה, להתברג כמה שיותר חזק, שיכירו אותו ויירתעו ממנו.  

לדרור הצטבר עבר עשיר בפליליים והוא מציג גם את ישראל המנוח כמי שהיה מסובך בפליליים ואף היה עצור מספר פעמים, ביניהם בחשד ליבוא סמים.

הסכסוך:

לפי העדויות, ישראל התקשר מהמעצר לשקד ובקש ממנו שיאסוף לו כסף ממספר מקומות, מאנשים שחייבים לו כסף כדי לממן את התשלומים לעורך הדין ולטענתו הוא סרב לבקשה זו.

לטענת עדים – שקד כן פנה לאותם האנשים, אך לקח את הכסף לעצמו ולא העביר לישראל.

על פי העדויות, הסכסוך בין החברים הגיע עד כדי שהם הגיעו מספר פעמים למכות ביניהם ואף באירוע מסוים שקד שלף סכין ואיים על ישראל.

בעדותו מסביר דרור כי שליפת הסכין הייתה מחויבת מצדו, כי אם הוא לא היה מפגין בטחון, אז זה היה גורם למותו. "להפגין בטחון זה מה שאני מכיר בחיים".

הוא תיאר גם מקרה אחר, כמה ימים לפני הרצח, שבו הקורבן רדף אחריו עם אקדח וצעק לעברו: "אתה מת, היום אתה מת".

מהעדויות של אחרים עולה כי - באחד הימים שקד הגיע על גבי אופנוע עם אקדח למסיבה וצעק – איפה ישראל?" ואחד העדים השיב לו – מה אתה רוצה יא מניאק, באת עד לפה, אין לך כבוד"?
אולם הם מוסיפים כי - המנוח ישראל הוא זה שלא רצה לערוך סולחה עם דרור. 

דרור מספר בבית המשפט על הרקע שלו -

"נולדתי באשקלון, משפחה נורמטיבית, יש לי 4 אחים. באיזשהו שלב לקראת כיתה י' כבר נשרתי מהלימודים. בעיות של קשב וריכוז, לא הסתדרתי בלימודים, גם הסתובבתי, התרועעתי עם אנשים שלא מן החברה הרגילה. הייתי חושב איך להביא כסף, איך ליהנות, איך לממן את היציאות שלי, את הבילויים ועוד".

"כשהגעתי ללשכת הגיוס אמרו לי -  תשמע יש לך מלא תיקים, תביא לנו אישור שסגרת את התיקים, נגייס אותך.
זה לא היה רלוונטי באותה תקופה בה ניהלתי תיק, אולי אפילו שני תיקים פליליים ועקב כך לא התגייסתי".

20 שנה אחרי לשכת הגיוס, הוא נאשם ברצח.

הרצח

ביום 7 בספטמבר 2017, ישראל מלכה נסע עם גיסו, לידור לוסקי, דרך רחובות אשדוד. כאשר עצרו ברמזור בצומת שדרות ירושלים ובני ברית, התקרב אליהם רוכב אופנוע שירד מהכלי וירה שלושה כדורים לעבר ישראל.

במהלך חקירת המשטרה הם הגיעו למסקנה כי דרור, שעקב אחר ישראל הוא זה שירה בו ולאחר המעשה - נטש את האופנוע והאקדח ונעלם מהעיר.

לאורך כל 8 השנים בהם התנהל המשפט דרור הכחיש את המעשה.

סרטון הרצח:

המשפט

ההעלמות של דרור

מהפרוטוקולים עולה כי נושא היעלמותו של שקד דרור מיד לאחר הרצח היה אחד הקווים המרכזיים בחקירה הנגדית:

עו"ד חן עסיס הטיחה בו כי מיד לאחר הרצח נעלם לשבוע ימים, עד שנעלמו סימנים פיזיים ברגלו (תחבושת שכיסתה כוויה). לטענתה, הדבר נועד למנוע מצב שבו ייעצר מיד לאחר הרצח וייחשף מקור הפציעה

השופטים ראו בכך אינדיקציה להתנהגות שמחזקת תחושת אשמה: אדם חף מפשע לא נוהג להיעלם לאחר אירוע טראגי של רצח חברו, ובוודאי לא כשהוא יודע שמופנים אליו חשדות. השופט אלון אינפלד אמר במפורש כי עצם ההיעלמות היא סימן מחשיד, והוסיף: “בדיוק אחרי הרצח אתה נעלם… זו אינדיקציה נוספת להתנהגות שמראה אשמה”.

דרור מצדו טען כי נעלם עוד לפני הרצח, וכי התזמון נבע מחוסר מודעות למה שהתרחש. הוא ניסה לטעון שברח או התרחק מסיבות אחרות – אך ההסברים נחשבו לא משכנעים, במיוחד כשהוצלבו עם השיחות שקיבל באותו יום.

שמירה על זכות השתיקה

בשלבי החקירה הראשונים, בחר דרור לשמור על זכות השתיקה ולא למסור גרסה מלאה. זכות זו היא כמובן זכות חוקית בסיסית, אך הפסיקה בישראל קובעת שכאשר נאשם בוחר לשתוק – ובמיוחד כשבהמשך הוא מוסר גרסאות סותרות – הדבר יכול לפגוע במהימנותו.
התביעה טענה כי אם אכן היה חף מפשע, היה מצופה ממנו לשתף פעולה כבר בתחילה. השופטים קיבלו טענה זו במשתמע: הם ראו בשתיקה הממושכת ובשינויי הגרסאות המאוחרים חלק מהתנהלות מחשידה, המאפיינת אדם המנסה לבנות סיפור הגנה מאוחר ולא אדם שמוסר את האמת מידית.

אופנוע הזונה:

במהלך עדותו, שקד דרור ניסה להרחיק את עצמו מכל קשר ישיר לרצח. בין היתר ביקש להסביר את הדי אן איי שלו שנמצא על האופנוע בו השתמשו לרצח, כי מדובר באופנוע שכונה בשכונה - "אופנוע הזונה" – ששימש אותו ואת חבריו וכל מי שרצה נסע בו. לדבריו, “כולם השתמשו בו, לא רק אני”.

הטלפון שהוסתר ליד בית המשפט

אחד הרגעים המסקרנים בתיק היה כשנחשפה עדות על טלפון נייד שהוסתר באזור סמוך לבית המשפט. לטענת התביעה, דרור השתמש בטלפון הזה כדי לתאם פעולות ולקיים קשרים נסתרים. שקד מצדו הכחיש קשר ישיר, אך הפרט הזה הפך לאחת החוליות שמחברות את שרשרת הראיות נגדו.

התחבושת על רגלו של דרור שקד

במהלך אחד השלבים הקריטיים בחקירה ובעדויות, עלתה שאלה לגבי פציעה ברגלו של שקד דרור. הוא נצפה עם תחבושת על הרגל, סמוך לאחר מועד הרצח.
התביעה טענה כי הפציעה הזו נגרמה כתוצאה מהאירוע עצמו, מהאופנוע ששימש לרצח.
דרור מצדו ניסה להסביר שהתחבושת לא קשורה כלל לרצח, אלא לפציעה קודמת או אקראית. אך חוסר היכולת שלו למסור גרסה סדורה לגבי נסיבות הפציעה, לצד העובדה שהתזמון חפף לימים שלאחר הרצח, שימשה חיזוק בעיני השופטים לקשר הישיר בינו לבין המעשה.

הסרטונים שהוצגו בבית המשפט

במהלך הדיונים הוקרנו סרטוני אבטחה שתיעדו תנועות חשודות בסביבת המנוח ובסביבת שקד. חלקם הראו את האופנוע שכונה "אופנוע הזונה". הסרטונים יצרו חיבור נסיבתי בין הכלי לבין שקד, והציגו דפוסי תנועה שתואמים את גרסת התביעה.
השופטים אמנם ידעו שאין בסרטונים “תמונה ישירה של רגע הרצח”, אך ההצטברות שלהם עם שאר הראיות – מפתחות הדירה, סכסוך קודם, עדויות האלמנה מאי – חיזקה את התמונה הכוללת.

פסק הדין

השופטים אלון אינפלד, שמואל ואגו ואריאל חזק פסקו שדרור הוא הרוצח והאשימו אותו בסעיף החמור ביותר - רצח בכוונה תחילה, בנסיבות מחמירות וקבעו כי "הנאשם לא עשה רושם מהימן כלל וכלל".

סוף הדרך

כך נרקמה תמונה אפלה של חברות שהידרדרה לסכסוך מר ומוות אלים.
הניסיון להציג את עצמו כקורבן לרדיפה וכמי שמנסים להשחיר את שמו לא הועיל לשקד.

בית המשפט קבע חד משמעית: האיש שעמד על דוכן העדים, האיש עם ההתחמקויות, האיומים והסתירות – הוא האיש שרצח את ישראל.

גזר הדין יינתן בקרוב והוא ככל הנראה יהיה - מאסר עולם