יוסף אטיאס (בן 19) נולד באשדוד, הוא גדל והתחנך בידיה של אימו אסתר, בגיל 6 התגרשו הוריו ומאז הוא לא נמצא בקשר רציף עם אביו שבחר פעמים רבות להתעלם מקיומם. "אני זוכר שהייתי מתקשר לאבא ואומר לו שאני רעב, והוא לא היה מגיב", מספר יוסף בכאב. ליוסף שתי אחיות מוצלחות ועוד אח אחד מעליו: "אני חייב לאחיות שלי המון, הן עזרו לי, עודדו אותי כשהיה לי קשה". יוסף למד במקיף ח', ימי בית הספר לא היו קלים בעבורו. "הייתי ילד שמן, שלא אהב לצאת מהבית, לא היו לי הרבה חברים. בעיקר ישבתי מול המחשב ועשיתי דברים שאני באמת אוהב. המורות אף פעם לא ניסו להבין אותי, היה להן משפט קבוע 'מה אתה חושב שעם החיוך היפה שלך אתה יכול להצליח, צריך ללמוד להשקיע", הוא אומר בקול סמכותי.

יוסף למד במגמה העיונית וכמעט הגיע לבגרות מלאה, חסרים לו בסך הכל שלושה מקצועות. הוא מספר על נעוריו ועל הדימוי העצמי "אי אפשר להתעלם מזה ולקרוא לזה בשם אחר, הייתי ילד שמן עד גיל 17, שקלתי לפני הירידה 95 ק"ג ואני בסך הכל 1.63 מטר ".

איך הצלחת לרדת במשקל?
"עברנו דירה מאזור י"ג לאזור הסיטי, ובית הספר היה רחוק, אז כל בוקר הייתי הולך ברגל קצת יותר מחצי שעה. כמובן שהייתה לי מוטיבציה לרדת במשקל, פתאום אחרי שירדתי במשקל אנשים התקרבו אלי יותר."

 איך היו בעבורך ימי התיכון?
"זוועה, באיזה שהוא מקום אני עושה 'בוז' לבית ספר שלמדתי בו, כי זה המקום שבו ספגתי עלבונות. במיוחד אם הייתי מדבר על מה שאני עושה בבית מול המחשב. המורות היו אומרות לי 'אם אתה חושב שעם חיוך יפה אפשר להצליח בחיים ואם יש לך טיפה כישרון יש לך טעות'. אני לא ראיתי שיש לי רק טיפה כישרון, אלא ידעתי בתוך תוכי שאני יותר מזה. התגובות האלה גרמו לי לאבד את החשק להגיע לבית הספר. היום אני יכול להגיע לרכזת שכבה שלי ולהגיד לה 'זוכרת שזלזלת בי? אז רק שתדעי שהיום יש לי עסק עצמאי משלי שרשום במס הכנסה, אני מרטש בלי הפסקה, אין יום שאני לא מקבל פניה מאדם כזה או אחר, מחודש לחודש העבודות שלי תופסות תאוצה ההכנסות שלי גדלות, השם שלי הולך וניבנה'. היום זה אחד הדברים שאני באמת יכול להתגאות בו, שהשם שלי הולך לפני, בכל זאת חיים פשוטים לא היו לי, עברתי כברת דרך ארוכה".

 מה הייתה העבודה הראשונה והמשמעותית שקיבלת?
"העבודה הראשונה שקיבלתי הייתה דווקא מצלם מקומי באשדוד בשם מיגל מור, דרך העבודה איתו הבנתי שהלקוח תמיד צודק, ומה שנראה טוב בעיניי לא תמיד נראה ככה בעיניי הלקוח. אם אני בוחן את העניין, אז העבודה המשמעותית שקבלתי הגיע דווקא מאוסטרליה, אני שלחתי לכמה וכמה צלמים את תיק העבודות שלי פלוס קורות חיים, אחד מהם בשם ג'רוס פביוס מאוסטרליה חזר אלי אחרי שהוא ממש התרשם מהתיק עבודות שלי. אני זוכר שסגרתי איתו על ריטוש של 8-10 תמונות ב-400 דולר וממש התלהבתי, זאת הייתה פעם ראשונה בתור ילד שאני מרוויח כסף אמיתי. אני זוכר שהוא מאוד התלהב מהתוצאה הסופית, אני צהלתי מאושר אחרי שקבלתי את הכסף".

 ומה עושים עם הכסף?
"עזרתי לאמא שלי קצת, קניתי לעצמי בגדים, אכלתי בחוץ, מאוד נהנית מהכסף שהרווחתי. הדבר המשמעותי ביותר שקניתי עם הכסף היה לוח ועט איתם עושים ריטוש מקצועי, הרגשתי שהכסף הזה נתן לי ברכה. לפני שהעט והלוח היו לי עבדתי עם עכבר פשוט, כשאני מסתכל לאחור אני לא מבין איך בכלל עבדתי ככה, העבודות שלי נעשו יותר מקצועיות ומדויקות".

 איך התחלת לעבוד עם הצלמים גדולים?
"מייק רויז, הוא הצלם של כל המפורסמים כמו טיירה בנקס, ניקי מינאז, ג'סטין ביבר ואחרים. שלחתי לו את תיק העבודות שלי ואת קורות החיים שלי, בסביבות 2-3 לפנות בוקר והלכתי לישון. בתוך תוכי לא חשבתי לשבריר של שנייה שהוא יחזור אלי, אפילו חשבתי פעמיים אם לשלוח לו את תיק העבודות שלי. למרבה הפלא הוא חזר אלי אחרי 20 דקות. בבוקר שקמתי התבאסתי שלא נשארתי על המחשב והגבתי לו מיד, הוא כתב לי שהוא השתגע על העבודות שלי והוא רוצה שנתחיל לעבוד ביחד. הוא שלח לי מספר תמונות ואני כמו ילד קטן ונלהב ישבתי בשקיקה עליהן, זה השלב שהבנתי שבאמת יש בי משהו שונה מאחרים שאני מביא בעבודות שלי טאצ' אחר".

 מה קורה בימים אלה אתם ממשיכים לעבוד יחד?
"כן, אחת לחודש הוא שולח לי תמונות, אומנם לא של מפורסמים כמו שהייתי רוצה. התקווה שלי שיום אחד הוא ייתן לי גם לגעת באבק הכוכבים הזה. אבל ממש טוב לי גם לרטש בעבורו את 'הבררה', אני מסתדר עם זה יופי (צוחק)".

 מבחינתך זה הטופ כרגע?
"תראי, בשבוע שעבר התפרסם שער שאני ריטשתי בעבור מגזין מפורסם במונטנגרו, העבודה שלי עם מייק רויז מאוד מכבדת ולצידו עוד 8-10 צלמים מחו"ל שאני עובד איתם ברציפות. יש לי קשר גם עם צלם ישראלי מוכר אלכסנדר ליפקין. אני לא אשקר לך, שהייתי מאוד שמח לקום בבוקר ולראות שעבודת הריטוש שלי מתנוססת על השער של 'לאישה'. פה בארץ עדין אין לי חשיפה, עדיין לא מכירים מי זה יוסף המרטש".

 איך אתה מסתדר עם השפה?
"נתתי לאחותי לעשות לי את קורות החיים באנגלית, בבית ספר עשיתי 4 יחידות אנגלית, אני משתפשף עם הזמן ומצליח לתקשר עם החבר'ה בחו"ל מצוין. אבל את התודה האמיתית אני חב לאחותי הגדולה, שאני מעריץ שלה. היום היא בת 29 בצבא קבע, אחרי שני תארים והמון כוח רצון להשתלב במקומות הגבוהים. לקחתי אותה כמודל לחיקוי, היא משמשת עבורי חצי אימא, חצי אחות".

 מי האדם שאתה שואב ממנו את הכוח להצליח?
"האדם שנותן לי כוח, מוטיבציה, השראה היא האדם הכי חזק שאני מכיר זאת אמא שלי. לגדל ארבעה ילדים לבד בכוחות עצמה, זה לא פשוט. היא תמיד דאגה לתת לי זריקות עידוד, לתמוך בי אבל תמיד נותנת לי ביקורת קלה כדי שאני אשקיע יותר. הלוואי שהיא הייתה יודעת עד כמה אני אוהב ומעריץ אותה על כל מה שהיא עשתה ועושה עבורי".

 איך גילית את עולם הריטוש?
"אני זוכר עוד בתור ילד היינו יושבים בסלון ורואים 'טופ מודל', מעבירים ביקורת, צוחקים. מאז ידעתי שאני רוצה להתקרב לעולם העיצוב ויופי. החלום של אמא שלי היה לעסוק בעיצוב אופנה, אני מקווה שאני אגשים לה חלום, ברגע שאני אשתלב יותר ויותר בתחום".

 מה הלאה...
"מעניין אותי ללמד ריטוש כאן בארץ, נראה לי שיש מחסור במידע, את כל מה שאני יודע למדתי באופן עצמי דרך האינטרנט וכמה תוכנות. אני חושב שכדאי שיפתחו קורס ריטוש איכותי בארץ (צוחק), אני מוכן ללמד. גיליתי לאחרונה שאני מאוד אוהב ללמד אחרי שעשיתי לידידה שלי קורס קצר בריטוש. בעתיד אני מאוד רוצה ללמוד איפור מקצועי וסטיילינג. אחרי כמות התמונות שריטשתי אני כבר מרגיש שאני יודע לאפר, אומנם אני יודע לאפר עם עט של מחשב, אבל אין לי ספק שגם בפועל יהיה לי את הטאצ' המתאים".