מנהל האתר
24.12.10 / 10:00
להאזנה לתוכן:
מידת הכרת הטוב מאבני היסוד לעם ישראל.
ורגילים אנו לחשוב שהתגמול בעד חסד שאדם מקבל מחברו, צריך להיות בהתאם לערך החסד והטובה, משום שאי אפשר לדרוש ששיעור השכר יעלה על מידת הטובה, אך בתורתנו הקדושה, למדים אנו שכל העושה לחברו טובה ואף הקטנה ביותר, מחויב המקבל כל חייו בכבודו, בהכרת הטוב על הטובה אשר קיבל מחברו.
מוצאים אנו אצל יעקב אבינו, כאשר הלך לבית לבן, בדרכו פגש את רחל אמנו באה עם הצאן ומובא בחז"ל, שבאותם ימים היה דוחק במים ורועי הצאן היו מניחים אבן גדולה וכבדה מעל הבאר, אשר אחד או כמה יחד, אין בכוחם להרים את האבן, אלא צריכים מספר רב של אנשים להרים את האבן מעל הבאר וכך, עד שמתאספים כל הרועים, היה בכוחם להרים את האבן לתת לצאן בצורה שיוויונית בין כל הרועים מים לשתות, וכאשר יעקב פגש את רחל חז"ל דרשו ואמרו: "ויגל את האבן מעל פי הבאר" ודרשו חז"ל, כאדם שמעביר את הפקק מעל צלוחית להודיעך שכוחו גדול.
והנה, מהדברים האלה מוצאים שהחסד שעשה יעקב עם רחל, בהרימו את הפקק, אינו דבר כל כך גדול וקשה ועוד יעקב כשראה את רחל, ידע שהיא שורש נשמתו ואיתה עתיד להתחתן ולילד את השבטים הקדושים, אם כן גם הרמת האבן היא כפקק מעל צלוחית וגם עזר לבת זוגו לעתיד, אם כן מה הרעש הגדול אשר חז"ל מזכירים החסד שעשה יעקב עם רחל בהרימו את האבן ועד כמה החסד הזה אנו מזכירים אותו כחסד גדול בתפילת הגשם, בזמן בצורת מעוררים רחמים ואומרים שיזכור ה' כמו שיעקב הרים את האבן לרחל, כך יפתח לנו שערי שמים הרי חסד קטן דבר זה נראה?! אלא, יסוד גדול אין חסד קטן וחסד גדול, כל חסד אפילו הרמת פקק לחברך הוא חסד גדול, ואין אתה יודע מה גורם או יגרום רחמים בעולם, הדבר הפעוט והקטן אשר חושב אתה שעושה, לכן "מצוה הבאה על ידך אל תחמיצנה"
ותמיד מול עיננו זוכרים אנו לפני שנים רבות בנסיעה שנסענו למדינה רחוקה וישב קרוב אלינו, יהודי אשר דיבר עימנו ועזרנו לו בדברים פעוטים בחיזוק הנפש; אחרי זמן, שלח מכתב שנדע שהיה בדעתו לשלוח יד בנפשו על הצרות הרבות אשר היו לו והדיבור והעזרה הפעוטה, מנעה זאת. לפני שנים מספר, בא לישיבתנו הקדושה באשדוד ולא היינו בישיבה ושעות ספורות אחרי, שלח יד בנפשו!
דיבור ועידוד קטן, יכול להציל חיים ומי יודע מה טמון בתוך החיים הללו "וכל המציל נפש בישראל כאילו קיים עולם ומלואו"
ויותר מכך, מובא בחז"ל שכל העושה חסד עם יהודי אחד, כמו שעשה חסד עם כל עם ישראל. ומצאנו, כששאול המלך יצא למלחמה עם עמלק שלח שאול לבני יתרו שהם הקיני "לכו סורו רדו מתוך עמלק פן הוסיפך עימו ואתה עשית חסד עם כל ישראל בהעלותם ממצרים" ( שמואל א' טו') והקשו חז"ל: וכי עם כל ישראל עשה חסד והלא עם משה בלבד עשה ?! אלא ללמדך, שכל מי שעושה חסד עם אחד מבני ישראל, מעלה עליו הכתוב כאילו עשה חסד עם כל ישראל ואפילו שיתרו היה מחוייב בדין למשה להאכילו, משום שמשה הציל את בנות יתרו מן הגויים, אך בכל אופן הכרת הטוב על חסד, היא הכרת הטוב בלי גבול, בלי זמן ואין מחיר לפטור החוב של נותן החסד.
נחזק בנפשנו ונאמת ברוחנו את מידת הכרת הטוב על חסד אשר מקבלים מן החבר.
ורואים אנו בראיה ברורה, שכל מי שקיבל טובה וחסד מחברו, ושילם רעה תחת חסד, אולי בתחילה חשב שמעשיו צלחו לו, אך בסוף התשלום והעונש אשר מקבלים על חוסר הכרת הטוב, אין לו גבול ונענשים בעונשים המרים, האכזריים והכואבים, במקומות הרגישים ובזמנים היותר לא נוחים.
ישלם ה' שכר כל המוסרי נפש על התורה הקדושה והחסד, בישיבותינו הקדושות שובה ישראל ובזכות אבותיי הקדושים, ובזכות החסד היתומים והאלמנות ותורתינו הקדושה, ישלם ה' שכרכם ותהי משכורתכם שלמה !
ישתדלו בכל כח, לחזק ברוחניות ובגשמיות את ישיבתינו הקדושה ונזכה כולנו לגאולה שלמה בקרוב
עקבו בפייסבוק
עקבו באינסטגרם
