מסע במנהרת הזמן אל תוך חיי הלילה הסוערים באשדוד

$(function(){ScheduleRotate([[function() {setImageBanner('2b557bad-4aea-4d2f-a4b5-5b19874b8945','/dyncontent/2024/8/7/5067193b-26d8-471b-8cdb-027b2ddffd67.gif',17653,'די אוון אייטם כתבה ',525,78,true,20608,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('2b557bad-4aea-4d2f-a4b5-5b19874b8945','/dyncontent/2024/8/27/9d7f959a-bbf3-4870-ac1e-bb6b597a0e74.jpg',18332,'אלפרד טניס אייטם כתבה ',525,78,true,20608,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('2b557bad-4aea-4d2f-a4b5-5b19874b8945','/dyncontent/2024/9/8/9c8b4e81-c302-484f-8021-2228ff2f53ca.jpg',18400,'בלו אייס אייטם כתבה ',525,78,true,20608,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('2b557bad-4aea-4d2f-a4b5-5b19874b8945','/dyncontent/2024/10/28/0332465c-494d-442b-9555-69f107e59b26.gif',18596,'לב ישראלי אייטם כתבה ',525,78,true,20608,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('2b557bad-4aea-4d2f-a4b5-5b19874b8945','/dyncontent/2024/11/3/df0fd569-76a9-4891-804e-67058dd74b58.jpg',18639,'קיבוץ השלושה אייטם כתבה ',525,78,true,20608,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('2b557bad-4aea-4d2f-a4b5-5b19874b8945','/dyncontent/2024/10/29/fc678000-eec2-4266-be8e-2015e1b07daa.jpg',18504,'נטו חיסכון אייטם כתבה ',525,78,true,20608,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('2b557bad-4aea-4d2f-a4b5-5b19874b8945','/dyncontent/2024/11/4/f019ab0d-85f9-4099-85ce-a0c4f16ee830.jpg',18020,'שפע אייטם כתבה ',525,78,true,20608,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('2b557bad-4aea-4d2f-a4b5-5b19874b8945','/dyncontent/2024/8/21/6581fe1f-546c-4598-b8e6-86cd7af10d3f.jpg',18239,'עירייה אייטם ',525,78,true,20608,'Image','');},15]]);})
להאזנה לתוכן:

מסיבות הריקודים בקולנוע דגון ובחוף מי עמי בשנות ה־60. פאב הפעמון ובית התה בשנות ה־80.  האומבבה והבריזה בחוף לידו בשנות ה־90. והסצינה המתחדשת ברחוב מרטין בובר במי עמי בעשור השני של שנות ה־2000. מסע במנהרת הזמן אל תוך חיי הלילה הסוערים באשדוד

 

המועדון במי עמי בשנות ה־60. ה"פרנסווים" שולטיםשנות ה־60 העליזות

עוד בילדותי נהג אבי ארמו (או עמרם) לספר לנו על חיי הלילה באשדוד של שנות ה־60, כשהוא עלה ארצה מאלג'יריה עם בני משפחתו. מדע בדיוני, כך נהגנו לחשוב. אילו בילויים וחיי לילה יכולים להתקיים בעיר שרק החלה מתפתחת בין החולות?

להפתעתי, די מהר גיליתי שלא אנחנו המצאנו את הגלגל, ואשדוד בשנותיה הראשונות היתה פרועה ובועטת, מלאה בצעירים צמאי בילויים ואנרגיות גבוהות. "עלינו לארץ בינואר 62'", מספר אבי. "כבר חודשיים לאחר מכן חגגנו את הפורים הראשון שלנו במסיבת ריקודים בקולנוע דגון שברובע א'. זה היה החבר'ה שלנו מאלג'יר וצעירים ממרוקו".

אומנם לא היו הרבה מקומות בילוי, אך מספר הבליינים התאים להם כמו כפפה ליד. "היינו בערך 60 חבר'ה, יוצאים לדיסקוטק הת"ו ברובע א', שזה היה במבנה 'קליפורניה' (בית קרקע - מ.ב)", הוא מספר, "אחר כך קופצים להצגה שנייה בקולנוע דגון, מ־21:00 עד 23:00, ושוב חוזרים לרקוד". מחוץ לבית הקולנוע היה בית קפה בשם NAVA, ומי שרצה לשתות קפה ושתייה קלה יכול היה לשבת שם: "רק במועדונים היינו שותים ויסקי".היו זמנים

בשנת 63' נפתח מועדון KILT ברובע א', שם היו מבלים הצעירים  כל שישי בערב ומוצ"ש. "היינו מגיעים ברגל לקולנוע דגון, שם היינו נפגשים ומשם הולכים למועדון", מספר ארמו. עוד אחד מהמועדונים הבולטים ביותר באותה תקופה היה מועדון מיעמי, לשם היו מגיעים צעירי העיר שזכו לכינוי "חברת צעירי אשדוד": "היינו רוקדים רוק, סלואו, פסדובלה, צ'ה צ'ה צ'ה ולפעמים היינו הולכים לרקוד גם בבית הקפה סאן רמו ברובע ב'".איפה הן הבחרות ההן?

מאוחר יותר החלו החברים להתחתן ועם הזמן התפזרו כל אחד לכיוונו. "כמעט כולנו התחתנו באולמי שושנים ברחוב אילת, ולא פספסנו אף חתונה", נזכר ארמו. "חלקנו נשארנו באשדוד, היו כאלה שעברו לגור בצרפת, בקנדה ועוד".

תשאלו את אידי

המסעדן אידי ישראלוביץ' (66), הבעלים של מסעדת הדגים אידי המפורסמת, היה אחד מאושיות חיי הלילה בשנות ה־80, כשפתח מקומות בילוי רבים בעיר. אך בתחילת שנות ה־70 הוא היה עדיין רק בליין צעיר שנהנה מאשדוד הקטנה והטובה. "זאת היתה תקופה יפה", נזכר ישראלוביץ'. "היינו מגיעים אל במבה בחוף מיעמי ואוכלים אצלו טחול. זה היה ליד בית הקפה פופלידה של ציון, המועדון של מיעמי והמקום של בגין.
היו שם הרבה פרנסווים (דוברי צרפתית) שיצאו לבלות, לבושים יפה עם הפדלפון, ורקדו רוק. בפורים היו משחקים קלפים. גם צעירי רמלה היו מגיעים עד אשדוד בכדי לבלות".פאב הפעמון

את המעבר מבליין לאיש עסקים עשה ישראלוביץ' בשנת 81', כשפתח את הפאב הראשון שלו במפלס התחתון שבמרכז ד'. "הפאב של אידי" הוא קרא לו. "זה היה הפאב הראשון באזור הזה, בתקופה שבה חוף מיעמי היה בשיא פריחתו.
הפאב עשה 'בום' גדול כי עד אז המקום היחיד שהיה לו ברז בירה מהחבית היה אצל שלווה ברובע ב', ואני הבאתי את הברז השני - בירה מחבית של גולדסטאר. היו במקום שולחנות עץ ומוזיקה של בוב מארלי וכל מיני כאלה של פעם. גם בנות הגיעו אל הפאב, שזה לא היה מקובל, בטח לא באשדוד. אבל היו חבר'ה טובים".בית התה

לאחר חצי שנה מכר ישראלוביץ' את המקום למשה ברוך, ששינה את שמו לפאב הפעמון. בשנת 82' פתח ישראלוביץ' את "אשדוד הקטנה" ברחוב רוגוזין, ליד פיצה א.א, קפה צמרת והקפה של שלום הגרוזיני. שנתיים מאוחר יותר פתח את "הפאב הכחול" במרכזון שבשכונת חברת חשמל ברחוב האשל, שהיה מאוד פעיל בשנים הללו. "זה היה מול המסעדה הסינית", הוא נזכר. "אחרי זה פתחו שם את בית התה של אייזיק, שמאוד הצליח".

רוגוזין 15 היתה התחנה הבאה של ישראלוביץ', ושם הוא נשאר עד שנות ה־90: "התחלנו עם קבלות שבת, גם ראש העירייה דאז אריה אזולאי היה בא ואדון מימון מקולנוע דגון. היינו גם עושים ערבים עם מוזיקאים אשדודים - גיל גרבי ז"ל הגרפיקאי היה מנגן על גיטרה, כולם היו אשדודים שניגנו ושרו והתפרנסו יפה".

מערבה מרוגוזין

שנות ה־90 המוקדמות היו שעתן היפה של המרכזים ברבעים א' ו־ד' ושל חופי הים. הערב היה נפתח על הברזלים בפארק בורדו שברובע ד' או בסמי בורקס, שנמצא עד היום במפלס העליון.הימים העליזים בשקספיר

מאוחר יותר הגיעה שעתו של קפה גרפיטי ברוגוזין. עשרות בני נוער וצעירים נהרו אליו, חלקם ישבו בבתי הקפה, רובם נשענו על הרכבים החונים כדי לראות, להיראות ולהתחכך. הבנות עם חצאיות תפוחות, עגילי חישוק ושיער נפוח מקדימה, הבנים עם נעלי אולסטאר וסטנסמית, חולצות ווייקיקי ובגדי גלישה אותם קנו בטאץ' דאון ודאי ג'ינס ותספורת קצוצה כשבחזית פוני ארוך ככל האפשר.

משם - יורדים אל חוף הים. אחד ממקומות הבילוי שחקוקים בזיכרונו של כל אשדודי מצוי הוא הבריזה בחוף לידו, אותו פתח ברוך שליט ואליו הצטרף ישראלוביץ' כשותף. "כל העיר ירדה לשם", אומר ישראלוביץ'. "לידנו פתחו את האומבבה והיה שמח. בימי רביעי היו מתקיימות אצלנו תצוגות אופנה של כל הבוטיקים באשדוד, בסופי שבוע היו הופעות של להקות כמו הפאבליק ונקסט, ואי אפשר לשכוח את טוני ריי. בשבת בבוקר הזמר מרסל היה שר שירים בצרפתית וכל האשדודים היו באים עם הסירים של החמין".

חוף לידו - מפייסבוק אשדוד נט נוסטלגיה

באמצע שנות ה־90 החלה המגמה של התרחקות מקומות הבילוי ממרכז העיר. זה התחיל בפאב קפטן מומיס, שפתח מומי אבן צור בתחנת הדלק שליד הנמל. ישראלוביץ' ואריה שדה פתחו בתחנת דלק סמוכה את ה"תחנה". לאחר שנה עזב ישראלוביץ' את ה"תחנה". בשנת 1994 פתח את מסעדת הדגים הכי מפורסמת בעיר. מאוחר יותר נפתח פאב הדנדי בתחנת הדלק בבני ברית, שהיה מקום עלייה לרגל עבור צעירים רבים.תחרויות מיס אשדוד בחוף

הכתבה המלאה בגליון הנוסטלגיה המיוחד של ידיעות אשדוד השבוע

$(function(){setImageBanner('bc4660cd-3288-4ffd-85a3-ab5a10054bc3','/dyncontent/2023/2/12/e960374e-11ea-41ca-b46e-f63254187ad1.jpg',15395,'עירייה אייטם כתבה ',525,78,false,20610,'Image','');})
 
$(function(){setImageBanner('8dfdfb6b-dc23-4d5c-a088-5ca13110c933','/dyncontent/2017/6/1/c41baeb6-e29b-4415-b67b-b3940dd9bdf5.gif',1807,'אייטם אירועים 525-60',525,78,false,19242,'Image','');})
 
x
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה