והנה, כשנתבונן בדברי התורה הקדושה נמצא פלא גדול, הנה מצרים עינו אותנו בפרך, שיעבדו אותנו, כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו, השפילו את בני ישראל בעבודה קשה בחומר ובלבנים, אדם חלש נתנו לו לעבוד עבודה קשה, אדם חזק נתנו לו לעבוד עבודה קלה, כל דבר קשה וכל דבר משפיל ציערו והשפילו את בני ישראל, אך בכל אופן התורה הקדושה, מדגישה ואומרת לא תתעב מצרי כי גר היית בארצו; אפילו שגרנו שם מתוך כל השיעבוד וכל הרע, אך גרנו שם, אף על פי ששילמנו בדמנו בכוחנו, בנפשנו, אך בכל אופן גרנו שם.
ננסה לדמיין בנפשנו, אדם שגר בבית שכור והמשכיר קשה ורע עימו והשוכר מבקש ודורש בתחנונים לצאת מהבית, אך המשכיר ביד רמה ובתוקף לא נותן לו ומבזה אותו ומשפיל אותו ואף יותר מכך, ובכל אופן, התורה הקדושה מצוה אותנו, כי גר היית בארץ מצרים, חייבים לשמור על כבוד המצרים לדורי דורות ולנצח נצחים.
וזהו יסוד, ממי שקיבלת טובה, אפילו הקטנה ביותר, הינך מחוייב לו כל הימים.
ומצד שני, אמוני ומואבי לא יבא בקהל ה' על אשר לא קידמו אתכם בלחם- גזרה לדורי דורות לעם ישראל, ששני העמים האלו לעולם לא יבואו בקהל ה', על מה? על לחם שלא נתנו לעם ישראל.
הנה התורה הקדושה דורשת מהעם הנבחר ומסביבתו, להיות בעלי מידות נעלות במדרגות הגבוהות ביותר, אשר אפשר לשער ולתאר.
ואולי אפשר לבאר יותר ולומר: מדוע לא תתעב מצרי? כי גר היית בארצו, הנה עם ישראל היו במצרים, באמונה שלמה, במסירות נפש עצומה ובכל יום, עלו והתעלו בביטחון ובאמונה בהקב"ה והשפעתם הייתה כל כך גדולה, עד אשר אף בעומק נשמות המצרים הוחדר בהם מידות נעלות וטובות ואפילו שברגע ראשון לא מצאנו זאת, אחרי כמה דורות, תולדותיהם כבר היו מושפעים מהמעלות הרמות, אשר עם ישראל החדירו בהם.
וכך מצאנו, שאותו פרעה אשר אמר: מי ה' אשר אשמע בקולו, חזר בו ואמר: ה' הצדיק ואני ועמי הרשעים. וכן, על ננוה העיר הגדולה, אמרו חז"ל שמלך ננוה היה פרעה, מצאנו את תשובתו הגדולה, אשר עשה כל זאת מכח מידות הנעלות והאמונה הרמה של עם ישראל שהשפיעו והחדירו במצרים מידות נעלות.
ולכן, לא תתעב מצרי כי גר היית בארצו, החדרנו בהם מידות טובות, אשר טמונים הם בתוכם.
אך בכל אופן, ידע האדם, שצריך לעבוד על עצמו ולהיזהר לא לערבב את הטוב והרע יחדיו וזה מה שנאמר בתורה: לא תחרוש בשור וחמור יחדיו, ודרשו ואמרו, שישנם אנשים לא הגונים אשר מנסים לעשות פשרה בין היצר הטוב  והיצר הרע והם פוסחים על שני הסעיפים. ומובא על אדם, אשר כל חייו חטא ופשע וחמס ואכל מאכלות אסורים והנה, באחד הימים שמע את הרב דורש על איסור מאכלות אסורים, מה עשה אותו אדם, מאותו יום? כל השנה אכל מאכלות אסורים ורק ביום כיפור, הקפיד לאכול רק כשר; והוא כאותם האנשים, אשר מתחזקים ומקפידים לילך לבית הכנסת, אך מה עושים בבית הכנסת, מדברים לשון הרע, מדברים בתוך התפילה, מחטיאים אחרים.
וזה זהירות גדולה, אשר צריך להיזהר לא תחרוש שור וחמור יחדיו, שור, זה היצר הטוב, חיה טהורה, חמור, הוא היצר הרע, שצריך האדם להיזהר בל לערבב את שניהם יחד.

אם כך, הכח שבמידות הטובות, מוקיר טובה ממי שקיבלנו טובה, לכבד ולהעריך אף אדם שאולי, ינק מידה טובה, מאיש גדול ולהיזהר לחלק את הטוב והרע ולא להיות פוסח על שני הסעיפים-  אלו מידות נעלות שמזככות ומובילות את נפש האדם לדרך הישרה והטובה, לדרך הבטוחה אשר בה ישכון אור.

וביותר בימים אלו, חודש הרחמים והסליחות, יזהר ויקפיד בכל צעד ושעל וימדוד בדעתו ובנפשו כל מעשה אשר עושה.

בעז"ה נזכה כולנו לגאולה שלמה ולטוהר הלב.