מבחור אנונימי מרובע ב' אל הפריים טיים בטלוויזיה הישראלית - הסטאר האשדודי בראיון מיוחד לאשדוד נט
20.02.21 / 05:24
עד לפי מספר שבועות הוא היה בחור צעיר ואנונימי עם חלום ילדות תמים לשחק על במות התיאטרון ובטלוויזיה, אלא שאז שודרו פרקיה הראשונים של "השוטרים" של קשת 12 ומאותו הרגע כמעט ואין ישראלי שלא יזהה את פניו. שלומי יפרח (24), שכבש את לב הצופים בדמותו של העבריין מאור עזרא, בראיון אישי על כברת הדרך שעבר מילד שגדל בסביבה שאולי לא כל-כך רחוקה מזו שעזרא גדל בה בעצמו, אל עבר הגשמת חלום ילדותו, וגם - על החלומות והשאיפות להמשך. יפרח: "מעבר למשחק, השאיפה שלי ליצור גם ביום מן הימים"
לפני כמה שבועות נכנסה סדרת הדרמה "השוטרים" של קשת 12 לחיינו וכבשה כמעט כל בית בישראל. צירוף מקרים או אצבע האלוהים, השחקן האנונימי שלומי יפרח מאשדוד מצא את עצמו מתברג לתפקיד מפתח בסדרה החמה והמדוברת של השנה, בדמות העבריין הצעיר וחסר הרחמים מאור עזרא.
יפרח (24), מאורס לטליה, חלם מאז גיל 9 לככב על במות התיאטרון ובטלוויזיה. היה זה רגע אחד קטן על הבמה בטקס 50 שנה לישראל שנערך בבית הספר בו למד, שגרם לו להבין כי זה מה שהוא רוצה לעשות בחייו. "הייתי בכיתה ד'" – הוא מספר. "קיבלתי אמנם טקסט קצר, אבל כבר אז הבנתי שאני ממצה את עצמי על הבמה והבנתי שזה מה שאני רוצה לעשות בחיים".
הוא החל להשתתף כמעט בכל הצגה או טקס אפשריים שנערכו בבית הספר. משם, הדרך ללימודי המשחק הייתה מאוד קצרה. כבר בתור ילד צעיר הוא נרשם ללימודי משחק בבית הספר "יצירתי" לנוער של שירלי עודד באשדוד. מאוחר יותר, בגיל 15, הוא הבין שכדי לפרוץ את החומות עליו לחצות את גבולות העיר והוא נרשם ללימודי משחק בתל אביב.
בתחילה הוא למד ב-"ריאקטינג סטודיו" בתל אביב ולאחר מכן במהלך הצבא הוא נרשם לקורס משחק אצל הבמאי חיים בוזגלו. "חיים כמו חיים, החליט שהוא יוצא לסדרה תוך כדי הקורס" – הוא מספר. "זו הייתה אחת ההתנסויות הראשונות שלי על הסט, אבל הסדרה עדיין לא יצאה לאקרנים".
במקביל הוא נשלח על ידי סוכנות הניצבים "TAKE2" בה היה חתום לאודישנים ל-"האחיות המוצלחות שלי" והתקבל לתפקיד קטנטן בסדרה. "זו הייתה למעשה ההתנסות הראשונה שלי על סט צילום מקצועי ליד שחקנים מוכרים" – הוא מספר.
"כבר הייתי בטוח שאני עוזב את המשחק, הולך ללמוד משפטים אבל אז הגיע האודישן ל'שוטרים'"
במשך הזמן יפרח נשלח לאודישנים רבים, אך המזל לדבריו לא תמיד האיר פנים. אחרי שרכש לא מעט ידע וכלים בתחום, הוא החליט כי הגיע זמנו גם לשחק. הוא בנה תיק עבודות ושלח אותו לסוכנויות שונות לייצוג שחקנים עד שחזרה אליו דנה ליטוין (הסוכנת שלו כיום) עם תשובה חיובית.
"בשלב מסוים התחלתי לחשוב מה הלאה" – הוא מספר. "תמיד ידעתי שהמשחק זה הלב שלי, אבל בסופו של יום בן אדם צריך להתפרנס ממשהו. אני עובד בתנובה כבר שנתיים, ברוך ה' משכורת טובה והכל טוב, אבל היה בא לי משהו חדש. חשבתי גם על זה שהעבודה לא תמיד תחכה לי כשיש פתאום צילומים...הבנתי שאני צריך משהו ביד".
יפרח החל לברר לגבי לימודי תואר במשפטים ולחפש אחר מוסד אקדמאי ללמוד בו, כשלפתע צץ משום מקום האודישן ל"שוטרים". אולם, לאחר אודישנים רבים שלא צלחו, יפרח לא תלה בכך הרבה תקוות. מה גם, עברו שבועות והתשובה איחרה לבוא.
"זה היה האודישן הכי לא מקצועי שעשיתי בחיים, אבל ניסיתי כמה שאפשר. לא אהבתי בו כלום, העיקר היה להגיש אודישן" – הוא מספר. "חוץ מזה, כבר הייתי בטוח שהכיוון הוא לימודי משפטים ולשם אני הולך".
רגע לפני שהוא מחליט לוותר על חלום המשחק ולהמשיך בכיוון אחר, כחודש וחצי לאחר שהגיש את האודישן ובזמן שהעמיק את חיפושיו אחר מוסד אקדמאי ללמוד בו, יפרח נושא את מבטו לשמיים ומתפלל ליושב במרומים בבקשה לסימן שיכוון אותו לשעליו לעשות.
"המשפחה והחברים כולם כבר ידעו שזהו, שאני עוזב את המשחק והולך ללמוד משפטים" – הוא מספר. "בוקר אחד, כשהנחתי תפילין, נשאתי את עיניי לשמיים ואמרתי "אבא שבשמיים, תעזור לי, אני שנייה מלעזוב את המקצוע. אם אני הולך ללמודים זה נגמר".
"ביום שלמחרת" – הוא מוסיף לספר, "הטלפון צלצל – 'עברת את האודישן!'... אני לא אשכח את היום הזה בחיים שלי! מבחינתי זו הייתה תשובה משמיים שאין לי מה להמשיך בכיוון לימודי התואר כרגע. חודש וחצי לאחר מכן כבר הייתי בסט צילומים בתור מאור עזרא".
איך אתה מסכם את החוויה?
"וואו. זה היה בית ספר אחד ענק. כל יום צילום היה מבחינתי כמו 3 שנות לימודי משחק. ממש ככה. ביום הצילומים הראשון לא ישנתי כל הלילה מהתרגשות. לפני תחילת הצילומים הייתי כולי בפחדים, הבנתי שיש לי פה תפקיד עם משקל. נבהלתי. גם במהלך הצילומים היו מצבים לא פשוטים על הסט מחוסר ניסיון, אבל רותם שמיר הבמאי הרגיע אותי. הוא וכל הצוות בכלל – אנשים מדהימים".
הופתעת מזה שקיבלת את תפקיד העבריין הראשי?
"היה בי משהו במשך הזמן שחשב על זה שייקחו אותי לתפקיד בסגנון של איזה עבריין. לא שאני לא רוצה תפקידים אחרים, אבל עם החזות שלי הייתה לי תחושה שזה יקרה. וזה בסדר מבחינתי".
אתה גאה בתוצאה שרואים על המסך?
"בהחלט. אני כן חושב שיכולתי לשפר כמה דברים, אבל אני גאה שזה מה שיצא. אני עוד יותר גאה מהתגובות של האנשים שהשתכנעו מהמשחק ולא מבינים מה הקשר ביני לבין מאור עזרא. מבחינתי זה היה התפקיד שלי כשחקן, ואם הצלחתי – עשיתי את שלי. אני מבסוט עד מעל לראש".
איך התגובות ברחוב?
"וואו. כולם מחבקים אותך ואוהבים אותך...ברמה המקומית זו ממש גאווה לעיר ואני מרגיש את זה בתגובות של האנשים. זה מדהים בעיניי, זה הדבר הכי כיף שבעולם".
נראה שהדמות של מאור עזרא די סחפה את האנשים. מה לדעתך גרם לזה?
"לדעתי זה שהם ראו על המסך עבריין בצבע אחר לגמרי. יוצרי הסדרה חיפשו אחר דמות העבריין שעדיין לא נראתה בטלוויזיה הישראלית. ככה הם יצרו את הדמות השקטה הזאת, הטאקטית, המפחידה, שמספיק המבט שלה בעיניים כדי להעביר מסר. לדעתי זה מה שסחף את האנשים".
"אני ומאור עזרא גדלנו במקומות מאוד דומים"
יפרח גדל ברובע ב' בעיר והוא חי שם עד היום. כבר בתור ילד, לדבריו, הוא נקלע לא אחת למצבים ולסיטואציות שאולי לא רחוקות כל-כך מאלו שמאור עזרא כביכול נתקל בהן בילדותו – מקרי אלימות קשים שהפכו לדבר שבשגרה, חברים שהידרדרו לסמים ואחרים שנשלחו למעצר.
"הרבה מאיתנו גדלו לאימהות חד הוריות, אל תוך מציאות של דוחק ולחץ" – הוא מספר. "בסביבה כזאת המצב לא תמיד מזהיר, ואם אתה לא מגדל אופי חזק ומסתכל הלאה בחיים - לאן בדיוק אתה רוצה להגיע? אני רואה היום חברים מהעבר שנשארו מאחור, והיום גם יושבים בכלא".
"להבדיל ממאור עזרא, ידעתי לעצור" - הוא מוסיף. "מאור עזרא המשיך את הדרך שלו בעולם הפשע, לקח את "השכונה" כמו שאומרים והלך איתה יד ביד. אני כל הזמן ניסיתי לברוח מהמקומות האלו. לא אשקר שלא היו מצבים קשים, אבל כן ידעתי לעצור. היו חברים שדרכנו נפרדו בגלל זה".
מה הניע אותך למשוך לכיוון חיובי?
"אפשר לומר שלימודי המשחק דרבנו אותי לצאת מהעולם הזה. כל הזמן היה לי בראש שיום יבוא ואשחק באיזו סדרה ואתפרסם, ולא היה בא לי שיגידו עליי שהייתי עבריין או שהשתמשתי בסמים. היו לי חלומות ושאיפות וראיתי את זה קורה, פשוט פחדתי להסתבך ולפגוע בעתיד שלי".
מי זה שלומי יפרח של היום?
"בחור שונה לחלוטין ממאור עזרא זה בטוח. השינוי שעברתי מהילד שהייתי למה שאני היום הוא אדיר, טיפחתי עקרונות שלא אזוז מהם מילימטר והפכתי את המשחק לעיקרון בחיים, זה חלק ממני. אני רואה את כל החבר'ה הצעירים שמסתובבים היום בעיר ואני רוצה להגיד להם שיום אחד הם יתבגרו ויבינו שכל זה חארטה אחת גדולה. יש כל-כך הרבה דברים יפים בחיים, ואתה מבין שפשוט חבל לאבד אותם. ברוך ה' היום בסביבה שלי כולם ילדים טובים".
לאן מכאן?
"השאיפה להמשיך לתפקיד נוספים שהם לא באותו סגנון. אני רוצה לשחק עורך דין, שופט או אולי דווקא רופא. אני מאמין שיש לי הרבה מה להביא, ואני מוכן לעשות הכל כדי להצליח. בעזרת ה' אני בטוח שיבואו עוד תפקידים, אני מאמין בקדוש ברוך ה' שייקח אותי בדרך טובה. מעבר למשחק עצמו, אני גם רוצה ליצור את הפרויקטים שלי. יש לי סדרה ומחזה שכתבתי ואני רוצה לקדם אותם. כתבתי גם תסריט שמביא את הסיפור של המשפחה שלי, על אימא שלי הלביאה ועל החיים שעברנו יחד".
מסר שתרצה להעביר לקוראים?
"לעולם אל תקשיבו ל-"לא". באופן אישי, אמרו לי כל כך הרבה פעמים "לא" וצחקו עליי, כן, לצערי אני מכיר את התחושה הזאת, אבל מה שכן - מעולם לא וויתרתי! יש המון נפילות בחיים, אבל צריך לדעת גם לקחת נשימה עמוקה ולהמשיך בדרך. המסר שלי הוא לא להישבר ולעולם לא להפסיק לחלום!".
עקבו בפייסבוק
עקבו באינסטגרם
