מזה שמונה חודשים ארוכים שבהם הוא מתמודד יום יום, פיזית ומנטאלית, בשיקום האינטנסיבי שלאחר אותו יום ארור בו נפצע אנושות בתאונה קשה, ואף היה תלוי בין חיים ומוות, בחדירות מטרה יוצאת דופן וכל זאת, במטרה לחזור לחיי שגרה נורמטיביים.

מתן פרידמן, בקרוב יחגוג 25. לפני התאונה הוא שימש כמפקד בחיל האוויר ואף התנדב במד"א. פרידמן, שהציל חיי רבים, היה ספורטאי מצטיין וידוע בכושרו הפיזי והנפשי בהגיעו להישגים רבים בתחום הספורט. 

לאחר התאונה ובמהלך השיקום, הוא נאלץ ללמוד מחדש להפעיל את רגליו, וזאת לאחר שלושה חודשים ארוכים בהם נעזר בכיסא גלגלים.

"יום אחד אתה מקבל הפתעה שמשנה לך את החיים" הוא אומר, וכמי שחווה את הגבול הדק שבין החיים למוות, הוא מוסיף: "היו סיכויים גבוהים שלא הייתי פה לדבר איתך."

מצמרר. מה מצבך כיום, איך אתה מרגיש?
"אני עוד בתהליך השיקום, אמנם מהבית, אבל בוא נאמר שזה ממלא את הלו"ז השבועי שלי. חזרתי לאחרונה לעבודה במשרה חלקית, ובאופן כללי אני עוד נעזר בקביים ונזקק לסיוע בחלק מהדברים."

אם אפשר לשאול, איך אתה מסכם את התקופה הזאת מהתאונה ועד היום?
"זו התמודדות יום יומית לא פשוטה - יש את מתן שלפני התאונה ואת מתן שאחרי התאונה. אני מרגיש באיזשהו מקום שנשארתי ביום התאונה, שהחיים שלי נעצרו שם. בתקופה הזו אתה לומד להכיל את עצמך מחדש, לקבל את המצב הפיזי שאתה לא יכול לעשות הרבה. מספורטאי, פתאום אתה צריך עזרה בכל דבר קטן, אפילו להתלבש. אתה מבין שמתן שאתה מכיר נשאר שם בתאריך של התאונה."

אתה רואה את עצמך חוזר להתאמן?
"כרגע זה בגדר חלום. אני עדיין לא יודע מה אוכל לעשות ומה לא. יש את המגבלות הפיזיות הכואבות איתם אני מתמודד יום יום ואני מקווה שלאט לאט, יגיע הרגע שאוכל לעשות את הדברים שעשיתי קודם."

מנטלית, איך מתמודדים עם זה?
"לקום כל בוקר ולנצח את עצמך כל יום מחדש: הכי פשוט וקל ליפול למקום של 'המסכן' ולא אשקר שלא שאלתי את עצמי את השאלות. אבל אח"כ אתה קם ואומר לעצמך - 'אתה חייב להמשיך!'. ככה כל יום מחדש, לנצח את המחשבות, כשהמטרה לחזור לחיים."

הוא הוסיף: "אני זוכר את התאונה. אני משתדל לשאול על התקופה שהייתי מורדם ומונשם, כשלא הייתי בהכרה. עצם זה שאתה מדבר על התאונה ומספר עליה, אתה מתמודד. גם כשראיתי את גודל התמיכה זה עודד אותי מאוד. למרות זאת, יש רגעים שזה אתה עם עצמך - אתה מגיע עם עצמך לכל מיני מסקנות, נוגע במשמעות החיים. אתה לומד להכיר בעצמך הרבה דברים".

תרצה לשתף אותנו במסקנה אחת משמעותית שהגעת אליה בתקופה הזו?
"אחרי תאונה כזאת אתה מבין שאף אחד מאיתנו לא מבוטח בעולם הזה. זה לא משחק מחשב שגם אם נפסלת תוכל לחזור למשחק. אתה יכול לתכנן תכניות מפה ועד להודעה חדשה, ואתה מוצא את עצמך בצדו השני של המתרס."

"ככה כל בוקר מחדש, אני מרים את הראש ומודה על כך שאני כאן" הוא אומר, וכמי שהתנדב במד"א ועסק בלהציל חיי אדם הוא הוסיף: "תמיד הערכתי את החיים".

יש ולו דבר טוב אחד בכל הסיפור הכואב הזה?
"אתה לומד להעריך את החיים ולהוקיר תודה על הטוב וגם על הפחות טוב. מודה כל יום מחדש, לא משנה כמה רע אתה מרגיש, המטרה להוציא מזה את הכי טוב".

שאלה קצת שונה - אתה יוצא לבלות מדיי פעם?
"זה פחות נוח להגיע עם קביים לבר, אבל אני יכול להגיד לך שהחברים והמשפחה לא וויתרו ודאגו שאהיה איתם בכל אירוע, שאהיה חלק מכולם, שאחווה עם כולם".

השבוע הרצאת בפני תלמידים בבית החולים אסותא. ספר לי קצת, איך הגעת לזה?
"הפרויקט נקרא 'בוחרים בחיים' - את הרעיון התחילו בבית החולים אסותא. בעקבות מקרי הטראומה הרבים בקרב בני נוער כתוצאה מתאונות דרכים שאירעו בקיץ האחרון, העלו בבית החולים את הרעיון בכדי להגביר את המודעות להתנהגות נכונה בדרכים ומניעת תאונות דרכים. אולי ע"י כך שיראו את הדברים בעיניים שלהם, זה ישפיע הרבה יותר".

אפשר לומר שהפכת שגריר להגברת המודעות למניעת התאונה הבאה?
"אני לא יודע אם שגריר זו ההגדרה, אבל אני כן רואה בזה שליחות. אם יש לי את היכולת להשפיע על חייהם של אחרים, אעשה זאת באהבה, מהמקום הכי אמתי...מהלב. חוץ מזה, אם אני לא יכול להציל חיים בשטח היום, אז לפחות אוכל להשפיע דרך הגברת המודעות לסכנות".

"בנוסף, בחרתי את זה כסוג של מקום התמודדות בשבילי: עברתי חוויה לא נעימה, ארצה או לא ארצה, אני קם איתה בכל בוקר והולך לישון איתה כל לילה. לדבר על זה ואפילו לסייע במידה מסוימת במניעת התאונה הבאה, זה ללא ספק נותן תחושת סיפוק".

אתה ללא ספק אדם מעורר השראה. 
על מה ההרצאה, באילו נושאים את נוגע?
"אני נוגע בנקודות מרכזיות בדרך, בניסיון להמחיש כיצד כל המציאות מתפוצצת לך בפנים: מהבן אדם שהייתי לפני התאונה, לרגע שמצאתי את עצמי שוכב על הכביש עם סיכויים קלושים לחיות, ועד השיקום: ללמוד ללכת מחדש".

לסיום, יש מסר שתרצה להעביר לקוראים?
"כן, כמו שסיכמתי אתמול את ההרצאה: בַּחֲרוּ בחיים!
אנחנו אורחים בעולם הזה ושום דבר לא בטוח, בסופו של דבר, עלינו להעריך כל שניה, לחוות ולהינות מהרגע, לחיות את הרגע ולשמור על החיים שלנו כדי שנוכל לחיות את המחר".

"קחו את הכל בפרופורציה. זכרו שתמיד יש מישהו שנמצא במצב פחות טוב משלכם ודרך זה תבינו שהמצב יכול היה להיות הרבה יותר גרוע. תפעלו מתוך היגיון והבנה, תחזקו את עצמכם ואפילו, תחזקו את מי שנמצא במצב פחות טוב מכם".

פרויקט 'בוחרים בחיים'
את הפרויקט, המיועד לכיתות י״א וי״ב ומטרתו, הגברת המודעות להתנהגות נכונה בדרכים ומניעת תאונות דרכים, יזמו  ד״ר איתי זוארץ, מנהל יחידת הטראומה ודליה בידר, מתאמת הטראומה בבית החולים בשיתוף עם הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים והאגף לחינוך בעיריית אשדוד.

במפגש הראשון שהתקיים השבוע, סיירו התלמידים בחדר הטראומה ובחדר מיון, שמעו הרצאה של ד״ר איתי זוארץ ואת עדותו האישית של מתן פרידמן.

ד״דר זוארץ מסכם את היום הראשון לפרויקט: "בשנה שבית החולים פועל, נחשפנו לשיעור גבוה של תאונות דרכים בהם מעורבים בני נוער, הן כהולכי רגל, רוכבי אופנים והן כנהגים צעירים. מתוך תחושת שליחות ורצון להשפיע יזמנו את הפרויקט שפוגש את בני הנוער בנקודה קריטית בה הם נחשפים לעולם כלי הרכב. אנחנו מקווים להגביר את המודעות לסכנות הטמונות בעולם זה, ולהפחית ככל שניתן את שיעור תאונות הדרכים״.