מאת : משה אלהרר 

הסיפור שלי על מגדל פאן לון מתחיל אי שם בסוף שנות ה70 של המאה הקודמת, כשההורים שלי היו לוקחים אותי ואת אחי לשחק בגן אלישבע בשבת בבוקר, ההגעה תמיד עברה רגלית דרך מרכז א' שהיה אז שוקק חיים ומלא בבתי קפה קטנים, מסעדות בוטיקים מספרות וחנויות עם רחבה גדולה למרגלות עיריית אשדוד הישנה והראשונה וקולנוע דגון שכבר אז עמד שומם וחסר חיים...
הדרך עברה על רחוב שבי ציון מאזור ב' בו גרנו (המעפילים/הרב קוק ) לרובע א' ובהתמזגות עם רחוב רוגוזין, כשמימין בית קנדה (מרכז הקליטה ) ומשמאל קפה "קוקי" (טו גייז של היום -  אז זה היה בית קפה וגלידריה) ובין כל אלו - נגלה לעיני פלא אדיר - מגדל גבוה ועצום!
למגדל הזה קראו מגדל פאן-לון.

הבניין היה היה אמור להיות שיא החדשנות האדריכלית בחזונם של היזמים התל אביביים שתכננו לבנות בעצם מלון מפואר ולא בניין מגורים. החזון שלהם היה אמור  לצאת אל הפועל בעיר בה הם בחרו להשקיע הרבה מאוד כסף- אשדוד, עיר צעירה וחדשה של סוף שנות ה60.

ביחס להווה פאן לון הוא כבר מזמן לא ממש מגדל בעיר שבונה בניינים בני 30 קומות ומעלה בנוהל ... בסך הכול מדובר בניין ישן ודי מוזנח של 12 קומות על פאסז' חצי שומם שכולל בתוכו שני מפלסים/ קומות. הבניין אף הוגדר לאחרונה כמפגע בטיחותי, סכנה לציבור, כזה שמחייב טיפול דחוף או הורדה מעל פני השטח.

אבל אז בשנות ה70, הוא היה מגדל מרשים שנחשב לאטרקציה מקומית ואזורית.
כבר בגיל 4-5 שאלתי את אבא שלי שאלות בנוגע לנוכחות החריגה של גורד השחקים הזה...בזמן שרוב הבניינים באשדוד נבנו בגבהים של קומה עד 4 קומות, רכבות בעיקר.
פאן לון היה חריג בנוכחותו. אייקון ניו-יורקי.

בשנת 97 עזבתי את אשדוד לטובת ת''א ובימי שישי, דרכי לארוחה המשפחתית, הייתי עובר מתחת לבניין הזה שהזכיר לי נשכחות. תמיד סקרן אותי  לדעת - מה הסיפור של הפרויקט הזה? מצד אחד מיזם אדריכלי וקונספטואלי שהסתבר לי בדיעבד שהקדים את זמנו, ומצד שני היה תמיד נראה לי שומם עזוב ועצוב.

באמצעות אשדוד נט, החלטתי הפעם לערוך תחקיר אודות הסיפור והאנשים שהיו קשורים למתחם הנוסטלגי הזה שהוא חלק בלתי נפרד מההיסטוריה של אשדוד:

על הקבלן והיזם שנעלם והמלון שלא הוקם

א.ע  היה קבלן ויזם מוכר ומוביל ברמה הארצית באותן שנים, הוא היה בעלים של חברת בנייה תל אביבית מצליחה בשנות ה60. לחברה קראו "פאן לון חברה להנדסה ובנייה", שהתמחתה בבניית בתי מלון מפוארים ויחד עם שותפיו תכננו לבנות מספר בתי מלון לרשת ניהול בין לאומית מובילה ששמה היה "פאן אמריקן " בדומה לרשת הניהול של רשת מלונות "הילטון".

היזמים נדלקו על הפוטנציאל התיירותי של אשדוד, עיר החוף חדשה עם נמל גדול, קרובה למרכז, שתהווה אלטרנטיבה לעיר הגדולה ת''א.

הרעיון היה בניית בית מלון רב קומתי שלמרגלותיו מתחם מסחר פנאי ובילוי שיכלול ברים / מסעדות / בוטיקים לאופנה / מספרות/ ועוד. למרגלותיו פארק מפואר (גן אלישבע ) והסמיכות ל"סנטר המרכזי של העיר " מרכז א' שהיה אז שוקק חיים ורוב חיי התרבות המסחר והפנאי באשדוד של אז התנקזו אליו.

האמונה  שישראל תיהפך למרכז תיירות בין לאומי, בתקופת האופוריה של אחרי מלחמת ששת הימים 1967,  הביאה גם את רעיון הקמתו של בית מלון באשדוד שכולל בתוכו מתחם בילוי ופנאי, חנייה תת קרקעית, שטחי מסחר ועוד.
המתחם שמתחת לחניה כלל את הלב הלוגיסטי של המלון (מטבח שכלל מעלית שירות, שאף פעם לא הופעלה).

המרכז הלוגיסטי היה בפועל גם מקלט אטומי שכולל 10 חדרים בעומק האדמה (השבוע דווקא היה נחוץ לאחר שראש הממשלה עבר את הסופ"ש בכזה )  וכ 49 חנויות שיהוו את המתחם המסחרי של המלון, גישה לנכים (רמפה ), שטח ציבורי בו הוצב פסל ה"נר" של הפסלת והאומנית מטילדה הלפרין ז''ל שיצרה את הפסל הכול כך מיוחד לזכר בנה אברהם ז''ל ( האח של אייקון המסעדנות האשדודי אידי ישראלוביץ) וחבריו שנפלו במלחמת ההתשה.
הפסל הוצב ב1971 ברחבה של פאן לון וממש בכניסה לפארק "גן אלישבע" עוד לפני שנבנה הבניין.
זה היה חזון מדהים בסטנדרטים בין לאומיים, שהסתבר שהקדים את זמנו בלפחות 30 שנים .

מתחילים לבנות ועוצרים:

בתחילת שנות ה70 החלה הבנייה של הפרויקט שהסתיימה אחרי שלב בניית הבסיס שכלל את מתחם התת קרקע והמתחם המסחרי (הפאסג') ואז נעצרה...נותר שלד בן שלוש קומות שכילדים היינו קופצים מקומה שלישית על גבעת החול שהייתה שם.
חברת פאן לון (החברה הקבלנית) נכנסה לקשיים כלכליים ובעיות קשות שכללו הסתבכות עם רשויות המס בגין אי סדרים ניהוליים. הבנייה נעצרה לשנתיים בערך וחזון המלון מת. מה שנשאר מחזון המלון הוא - המתחם התת קרקע ומתחם הפסאז'.

החברת ש רכשה את הזכויות מפאן לון, הסבה את המיזם למגורי יוקרה הראשון באשדוד ובאזור בן 12 קומות ו48 יחידות דיור מעל הפאסג'.

פרויקט פאן לון אף פעם לא זכה לעדנה ונחת , תמיד היו שם "תקלות" ובעיות , משרפות , התאבדויות עסקים שכשלו ועוד  ...ישנם אשדודים ותיקים שמשוכנעים שישנה "קללה" בבניין הזה  ושהם בשום אופן לא מוכנים לדרוך בפנים הבניין ...

קללת פאן לון - אגדה או סיפור שהיה באמת?

בתחילת שנות ה80, הבעלים והעורך של אשדוד נט, אייל בן שמחון, שהיה חייל משוחרר, כתב כתבה שכותרתה הייתה – "קללת פאן לון" , לא מצאנו את הכתבה אבל היא בטאה תחושות שהיו לתושבים לכך שרובצת קללה על הבניין והמתחם -  מהיזם ושותפיו  שפשטו את הרגל, החברות הכלכליות שהמשיכו את הבניה ונפלו, יותר מ-300 העסקים שנפתחו ונסגרו ועוד.

הסיבה לטענה מופרכת זו היא - שיש שמאמינים שכול המתחם נבנה על בית קברות עתיק , וזו הסיבה שהוא "מקולל"

בפועל כמובן שאין קללה, ישנם הרבה עסקים נוסטלגים מצליחים שהיו שם ותכף נמנה אותם, יש  את דיירי הבניין היקרים שהוותיקים שבהם כבר בני 80 ומעלה, שעל אף המורכבות בלגור בבניין ובמתחם הזה אוהבים את הבניין שלהם, וגם היום לא מוכנים לעבור למקום אחר.... אבל לשם האגדה האורבנית, נספר את סיפורי פאן לון שהביאו לשמועת הקללה:

כאמור, פשיטת הרגל של הקבלן המפורסם, כמובן שהוסיפה הרבה לאגדת הקללה של הבניין.

שריפות

"המהמר שהפסיד ושרף את המועדון "  בסוף שנות ה80 אחת מהחנויות שהייתה בר מסעדה נהפכה בהסוואה ל CLUB שבו שיחקו קלפים , היה מהמר אשדודי כבד שהיה שחקן קבוע במקום ..לאחר לילה שבו הפסיד את כול כספו ורכושו החליט בתסכולו הרב לנקום ולשרוף את המקום - השם של השורף לא יפורסם מצנעת הפרט.

בנוסף -  לפני מס שנים התחוללה שריפה בבניין שגרמה להשבתת המעליות בבניין למשך תקופה לא מבוטלת .

"התאבדויות"

יש כאלה שמספרים שהם בשום אופן לא מוכנים להיכנס לחללים במתחם פאן לון עד היום (והאמת שיצא לי בזמן האחרון לבקר לראות ולחוש את כול החללים בתת הקרקע ומעליו , ויש משהו קצת מפחיד ומקברי  בחללים הללו ) , אז כן ...לצערי הרב קרו בבניין מקרי התאבדות , וישנם חללים חשוכים ומסתוריים במתחם , וזו אינה אגדה אורבנית .

"השוד בסנפליג" 

סיפור שעל פי מקורות זרים - התרחש במגדל בתחילת שנות ה80  - חבורה של שודדים נועזים פרצו לדירה באחת מהקומות הגבוהות של הבניין ,ובאמצעות השתלשלות בחבלים מהגג פרצו לדירה תוך שבירת חלון הסלון כשהם חמושים באקדחים תוך שהם מפתיעים את בעל הדירה איש עסקים שעל פי האינפורמציה שאספו עליו השודדים  - הוא החזיק הרבה כסף במזומן ובתכשיטים.  ויש אומרים שהסיפור לא קרה כך בדיוק ואנחנו לא נהרוס אגדה טובה.

" פאן (רומנטי) לון כנקודת ציון למפגשים חברתיים"

בעשורים של שנות ה80 - 90 כיכר הנר הייתה נקודת ציון למפגשים חברתיים , הרבה דייטים נקבעו שם בעידן האנלוגי, "נפגשים בנר וממשיכים לגן אלישבע להגניב איזו נשיקה בתולית ומרגשת", טקסים ממלכתיים , יציאות לטיולים , ככר הנר הייתה בהחלט חלק רומנטי בהתהוותן של לא מעט משפחות באשדוד , בשנות ה80 ותחילת ה90 גולשי הסקייט בורד השתלטו על השטח האורבני שלמרגלות הבניין והפכו אותו למתחם אקסטרים מאולתר שמשך הרבה בני נוער למקום , גם חנות הגלישה של דני אדלר ( גופי ) תרמה לסצנה הזו להתפתח .

העסקים שהיו חלק בלתי נשכח ממתחם פאן לון

היו המון עסקים שנפתחו במתחם הסחר של פאן לון , המתחם התחלק ל 49 חנויות במפלס הרחוב ובמפלס הפאסג' , רוב העסקים לא החזיקו מעמד לזמן רב אך חלק נהפכו לאייקונים אשדודיים מאוד מוכרים ואהובים , אנסה להזכיר את חלקם ..וסליחה ממי שלא הזכרתי או דייקתי אודותיו.

אחד העסקים הכי מצליחים היה של איש העסקים אורי מור יוסף, שהיה נחשב למיליונר הכי נוצץ של אשדוד הקטנה.... וגם החזית של החנות הנוצצת, נראתה בזמנו כטופ של העסקים - הוא היה הבעלים של חברת האוטובוסים מטיילי אשדוד, את אורי קאר והחזיק שם גם משרד נסיעות וגם השכרת רכב,  וזה נמשך שנים לא מעטות.

מסעדות וברים  - שנות ה80 – 90.

מסעדת קוק דור – מסעדת בשרים בסגנון צרפתי –, מסעדה מושקעת ומעוצבת שהייתה הראשונה  להיפתח במתחם הפאסג' ופעלה מס שנים ,לאחריה קם פאב הקומקום , משפחת ועננו הייתה הבעלים של שני המקומות הללו . 

מסעדת אווזי – הוקמה ע''י איש העסקים בני מימון (מבעלי קולנוע דגון וקפה צמרת),נסגרה אחרי תקופה מאוד קצרה .

מסעדת ייתה – המסעדה הראשונה שהגישה כבד אווז כך מספרים....

אפרופו – סניף של הרשת האהובה שהייתה "הארומה" של שנות ה80-90 , אף היא לא נחלה הצלחה גדולה ונסגרה אחרי פרק זמן קצר .

בר המאי תאי – אחד הברים האהובים והזכורים ביותר מאשדוד של תחילת שנות ה90 הוקם ע''י אנשי חיי הלילה לשעבר גיל לוגסי ורוני צרפתי , המקום היה נחשב למוביל ביותר בעיר , ועד היום אנשים נהנים להיזכר בלילות שבילו בו .

בר הנגטיב – עוד אחד מהמקומות האיקוניים והאהובים באשדוד שנפתח גם הוא בשנות ה90 העליזות  ע''י אנשי חיי לילה אודי אשל ופטריק אביטן  ומשך את כול הגולשים והאנשים היפים של אז ,  אין ספק ששנות ה90 היו שנים מאוד מיוחדות בגזרת חיי הלילה באשדוד .

בית התה היה שם לתקופה קצרה

מסעדת תנובל'ה - נפתחה ברעש גדול ונעלצה יחסית מהר

בית קפה מולאן רוז' (מכר לקלאב לקלפים שנשרף).

מספרות ועוד 

המתחם המסחרי של פאן לון ( הפאסג') הכיל אין ספור של מספרות ובוטיקים לאופנה , אני אתמקד בבודדים שהיו חלק בהוויה הפנן לונאית של שנות ה80-90 .

מספרת קוקו – קוקו דואן ז''ל היה בעצם הספר המקצועי הראשון באשדוד , עבד באותה חנות (פאסג' תחתון ) יותר מ40 שנים , המספרה נסגרה לצערי לפני מס שבועות לאחר פטירתו בגיל גבורות, קוקו מעידים חברים וקולגות שהכירו אותו היה אדם מדהים ואיש מקצוע שלימד בהרבה אהבה ומסירות דורות רבים של ספרים באשדוד  .

סמי ארפי ואולגה .

מספרה של ג׳וזט

שמוליק ודוד – הם שני ספרים שבעצם גדלו וצמחו במתחם פאן לון מאמצע שנות ה80 ועד ימנו , המספרה שלהם בהווה היא אחת החזקות והאהובות בעיר גם בהווה.

המספרה של אלברט אבי מלכה ז"ל, שעבד במקום מ1978 עד לפטירתו ב1996. כיום היא נקראת - המספרה של דני (דני מלכה) - שיבדל לחיים ארוכים.

שמשון הספר החתיך והגבוה, היה בצמוד לטאץ דאון, ישב שם שנים עד שנסעלפתע  ליפן... ונראה לנו שמאז כבר חזר

אופנה:

אין ספור חנויות לממכר אופנה נפתחו ונסגרו לאורך השנים , המוכרת ביותר היא "טאץ' דאון" של שחקן הכדורגל האגדי יגאל כהן , אין אשדודי שלא היה קליינט קבוע במקום... בתור נער אני זוכר את ההתרגשות בלהגיע ליגאל ולצוות שלו לרכוש בגדים , חווית צרכנות שכבר לא חווים לצערי באף מקום בימנו.

חנות לאביזרי עור - תיקים,ארנקים,חגורות ועוד ביצור עצמי של פקלק.

חייט בשם חיים - היה עושה תיקונים ותופר חליפות לגברים. טאץ דאון היה מעביר לו גם קיצור לג'ינסים.

בן או בת ( חנות לתינוקות)

" נעלי רומא", בשנים הראשונות של הבניין (היום הבעלים גרים בפלורידה).

סטודיו קעקועים ופירסינג

מרטין ויצמן קוסמטיקאית רפואית

עסקים מוכרים נוספים שהיו חלק מהנוף של פאן לון הם:

המכולת של שמוליק שרון , שגידל דורות של ילדים מכול השכונות סביב פאן לון וזכור לרבים כאדם אדיב ואהוב , 

סוכנות השכרת הרכב AVIS , סוכנות מאלמור השכרת רכב, שניסתה שלבור את השוק עם המחירים. גם חברת בדג'ט השכרת הרכב.

הסטודיו לגרפיקה ועיצוב של יעקב בן שבת ,

"דב סגל " שהייתה חנות לדגי נוי , ציוד דייג , ונשק , דב סגל פעלה באותו המקום הרבה שנים והייתה לאחד העסקים הוותיקים והאהובים שהיו באשדוד של אז.

קלרין דירות (שפשטו את הרגל)

גולשים שולחים לנו תזכורות נוספות:

הייתה גם חנות דקטארי שמכרה תוכים מדברים, חיות בית ועוד.

גלישה וסקייט בורד 

בסוף שנות ה80 נפתחה חנות הגלישה של דני אדלר ( גופי) בחלק הפנימי של הפסז' , כול "פרחחי הגלישה והאקסטרים" כולל עבדכם הנאמן , שרצו שם ....באנו על סקייט בורד וחזרנו עם "ליש ,סקס וואקס ,שורט של קויק סילבר ,גלשן או עצם שבורה בגוף  ) ...ובנוסף קבענו דייטים בכיכר הנר, שנות ה80 וה90 היו הכי כיפיות מבחינתי , באשדוד בפרט ובישראל בכלל   . 

" סוף הסיפור "

שמחתי לספר לכם את הסיפור על מגדל פאן לון מנקודת המבט שלי, הוא תמיד יישאר בעיניי ה "אייקון " הנדל''ני הכי גדול ומוכר שהיה פה  ובסופו של דבר, הוא יישאר כזיכרון רחוק מהעיר הקטנה, התמימה והאהובה של דור המייסדים שאף הוא הולך ונעלם.

אני רוצה להודות לכול מי שהגיב והעשיר אותי באינפורמציה בפייסבוק , וסליחה מאלה ששכחתי להזכיר את שמם או לא דייקתי אודותיהם ...

באחוות אשדודים - משה אלהרר .