עמית בר מימון, בת 26 סטודנטית להנדסה כימית ב-SCE המכללה האקדמית להנדסה קמפוס אשדוד, אובחנה לפני כשנתיים כחולת קוליטיס. "הייתה לי התמודדות מאוד קשה עם המחלה" – היא אומרת. "אחרי שאובחנתי ידעתי שבזה אני רוצה שיעסוק פרויקט הגמר שלי".

מחלת הקוליטיס היא מחלה כרונית דלקתית של המעי הגס הנפוצה בעולם בכל טווח הגילאים, ומשתייכת למשפחת מחלות המעי הדלקתיות. "אחי הצעיר אובחן כשנתיים לפניי, ובגלל שכבר ידענו במשפחה איך נראית המחלה ידעתי לזהות כשהתחילו התסמינים שככל הנראה גם אני סובלת מהמחלה" – היא מספרת.

התסמינים עליהם מדברת עמית כוללים בין היתר כאבי בטן קשים, דלקות פרקים, בחילות ועוד תסמינים שמקשים על התפקוד ומחלישים את הגוף. "בפרויקט הגמר רציתי להשיג שני דברים" – היא אומרת, "לשפר את חייהם של החולים כמוני וגם להעלות את המודעות למחלה".

עמית החלה ללמוד את ולחקור את הנושא קצת יותר לעומק. "קראתי מחקרים, שוחחתי עם חברים ולמדתי שבמקרים מסוימים הרופאים ממליצים לחולים על כריתת המעי הגס" – היא אומרת. "כריתה כזו השאירה הרבה חולים שאיכות החיים שלהם ממש נפגעה. אז הגעתי לד"ר מיכל גולדנברג ראש המחלקה להנדסה כימית במכללה ואמרתי לה שאני רוצה להדפיס מעי שלם שיהיה למי שצריך".

אחרי שהבינו שמדובר בפרויקט עצום, החליטו השתיים להתמקד בפרויקט קצת יותר מצומצם שיהווה בסיס לפיתוחים עתידיים. הפרויקט שנבחר היה מאוד חדשני ומסקרן במסגרתו פותחה מערכת תלת-ממדית שמכילה פרוביוטיקה, במטרה לדמות את הרקמה הפנימית של המעי הגס, לצורך ריפוי ושיקום מערכת פגועה ובאופן המצריך פלישה מינימלית.

"במסגרת הפרויקט עשינו הרבה בדיקות וניסויים במטרה להגיע למודל של שתל שיוכל להחזיק מעמד בתוך סביבה שמדמה את גוף האדם באינקובטור ובמקביל תהיה עמידה ותוכל גם לשחרר את החומר הפרוביוטי והטיפולי בקצב אחיד" – היא משחזרת.

המוצר המפותח מבוסס על ג'לים רטובים שניתן להדפיס בתלת-ממד ישירות לאזור הפגוע, או כשתל יבש, שיוחדר באמצעות צנתר. ייעודו המרכזי של המוצר הוא להוות מעין "ריפוד" לרקמה הפנימית של המעי הגס, המסוגל לשחרר באופן מבוקר פרוביוטיקה וחלבונים שיסייעו לתהליך ההחלמה.

טיפול מסוג זה, לדברי עמית, יעזור בכך שהחולים לא ידרשו בלקיחת כדורי טיפול כימותרפיים או עירויים וזריקות של טיפול ביולוגי הפוגעים במערכת החיסונית וגורמים לשלל תופעות לוואי המקשות על שגרת חיים קבועה.

"הפרויקט מצריך השקעה גדולה בפיתוח" – היא אומרת. "מחלות דלקתיות לרוב לא זוכות להרבה תשומת לב מצד חוקרים שמחפשים פתרונות עבורן, לכן כל העיסוק בנושא הוא מאוד ראשוני".

לדבריה, "מחלות דלקתיות לא נתפשות כמסכנות חיים, אלא כמשהו שאפשר "לחיות איתו" שלא כמו סכרת או טרשת עורקים, למרות שאלו חיים ממש לא פשוטים עבור החולים".

בשל היישומיות של הפרויקט, עמית השתתפה בתוכנית מהנדסי חדשנות של מרכז היזמות, בו רכשה כלים וניתחה והציגה את הפרויקט כמיזם עסקי. בניתוח השוק והפוטנציאל הטכנולוגי היישומי, התחדד עוד יותר כי המיזם יוכל להוביל לשינוי משמעותי באופן שבו מטפלים בקוליטיס כיום.

"אחרי שנה לא פשוטה ומאתגרת במהלכה היה צריך לבצע את הבדיקות בין סגר לסגר בלימודים, סיימנו את העבודה ונראה לי שצלחנו את זה" – מסכמת עמית. "אני מאוד מרוצה מהפרויקט והתוצאה הסופית. אני גאה בבחירה שלי בלימודים והיכולת לחשוב על רעיון כזה שיעזור לרבים. בסופו של דבר אני מאמינה שאם לא הייתי לומדת הנדסה כימית במסלול ביוטק, הייתי רוצה להיות רופאה כדי לעזור לאנשים".