משה מוריוסף, או אם לדייק עורך הדין משה מוריוסף תושב אשדוד  נשוי, אב ל-6 ילדים וסבא ל-4 נכדים, כאיש חינוך בעברו הוא מעיד על עצמו שהתחום חשוב לו ברמה האישית והמקצועית מאחר ומדובר בדור העתיד שלנו – "הילדים של היום יבנו את הנגב של המחר", הוא מצהיר. אם כך, זה בטח לא יפתיע אתכם שהדבר הראשון עליו מספר לנו מוריוסף הוא קידום תחום החינוך ברשות לפיתוח הנגב, שהינו אחד מתחומי הליבה של הרשות. 

חינוך בנגב לא מה שהכרתם

עם אהבה ודאגה עצומה לתחום החינוך והמון צניעות, לא זוקף לזכותו מוריוסף את העשייה ודואג לדבר בעיקר ב"אנחנו": "חשוב לי להתחיל דווקא בעשייה שלנו בתחום החינוך, ההשקעה הרבה בילדים, בדור העתיד שלנו. בתחום החינוך הבלתי פורמלי יש לנו את תוכנית "מצוינגב" שנהנים ממנה כיום כ-80 אלף תלמידים מרחבי הנגב, עד לא מזמן היא פעלה רק ב-9 ישובים ואנחנו הרחבנו אותה ל-13 ישובים והיד עוד נטויה". מה עושים במסגרת התוכנית? "מדובר בתוכנית שכל מטרתה להביא למיצוי הפוטנציאל האישי הטמון בתלמידים, ואנחנו עושים את זה מתוך תפיסה ואמונה שבכל ילד יש את היכולת ולכל ילד יש את הזכות לפתח את תחום המצוינות שלו. אם ילד טוב במדעים, במוזיקה, בתיאטרון, בספורט, אנחנו נהיה שם לתת לו את כל הכלים להצלחה, החל מחשיפה דרך העמקת ידע ועד מחקר והתמקדות בנושאים אותם הילדים מעוניינים לפתח". 

עוד מוסיף לספר על תוכנית ייחודית שהוקמה עם פנייתם של כדורסלן העבר האגדי שמעון אמסלם והמאמן הנצחי פיני גרשון, שהציגו בפני הרשות נתונים לפיהם אין בנגב מסגרת חינוכית מקצועית משמעותית עבור ילדים המעוניינים לשחק כדורסל ולהפוך זאת למקצוע: "הגיעה אלינו פנייה מפיני גרשון ושמעון אמסלם שהם מעוניינים לפתח את תחום הכדורסל בנגב, שיש רצון מצד הילדים אבל אין לכך מענה ומיד הרמנו את הכפפה. בדקנו ואכן מצאנו שיש רצון וביחד עם גרשון ואמסלם איתרנו בהתחלה 700 ילדים והתחלנו לרוץ עם תוכנית שנקראת "נגב סל". היום אני שמח לומר שאחרי שתי עונות אנחנו עומדים על מעל 5,000 ילדים ברחבי הנגב שמשתתפים בתוכנית ומשחקים כדורסל. דבר מדהים נוסף שנעשה במסגרת "נגב סל" הוא איתור שחקנים מצטיינים שאותרו מתוך הפרויקט לנבחרת טרום-קדטים. שחקני הנבחרת מתאמנים בצורה מעמיקה ומקצועית יותר, נחשפים לימי עיון עם שחקנים מליגת על זאת מתוך מטרה. להעניק להם את כל הכלים כלי להמשיך להתמיד, להשקיע ולהצליח". 

אולם לא רק בספורט מתמקדים ברשות, אלא מבינים כי העתיד הוא בהייטק בסייבר (בכל זאת לא סתם באר שבע נקראת בירת הסייבר) ולכן החליטו להקים בשנה האחרונה את תוכנית "נגב קוד" כפי שמסביר מוריוסף: "תוכנית 'נגב קוד' נפתחה לפני שנה במטרה להעניק לילדים חשיפה ראשונה כבר בגיל צעיר לכל נושא פיתוח אפליקציות, רחפנים, הגנה ברשת ועוד נושאים דומים שיהפכו את זמן המסכים שלהם למשהו מועיל, לחוויה לימודית שתשאיר טעם של עוד. לפתוח להם את הסקרנות ולהנגיש להם כל המידע שהם צריכים, כדי להבין האם זה תחום שמסקרן אותם ואליו הם רוצים ללכת ואותו הם רוצים ללמוד ולפתח בהמשך. מי שמעביר לילדים את הקורסים הם בוגרי 8200 כך שאנחנו באמת עושים הכל כדי לצמצם כל פער קיים ולהגיע למצב שבו אין 'לא הצלחתי' כי לא היו לי את הכלים לעשות את זה או כי לא הכרתי או נחשפתי". נציין כי תוכנית "נגב קוד" פועלת ב-18 ישובים בנגב ומשתתפים בה נכון להיות כ-2,000 תלמידים, כאשר המספר עוד צפוי לגדול.

מה חדש בחינוך? אם הגעתם עד לכאן וודאי הבנתם שמוריוסף יעשה הכל כדי שהילדים שלכם יצליחו, הם רק צריכים לרצות בזה, רק תגידו מה חסר והוא כבר ידאג שזה יקרה על הצד הטוב ביותר! לכן, הוא מסביר: "לאחר הבנה כי היום הילדים כל הזמן בטלפון ובמחשב הגענו למסקנה שאין טעם להילחם בזה, זאת הקידמה וזה לא הולך להשתנות בקרוב, להפך. לכן עדיף להכניס את התכנים הרצויים והחשובים כמו לימודים לבגרויות למקומות שגם ככה הילדים נמצאים בהם. לאור זאת, ולאחר שזכו במכרז אנחנו מקדמים את מה שעושים ב'וואי סקול' ומובילים את החינוך הדיגיטלי, הכנת התלמידים לבגרות באמצעות המחשב". "מאוד חשוב לנו ברשות ומן הסתם לי כאיש חינוך, לפתח ולקדם את דור העתיד שלנו, כי בסוף הם בעלי העסקים של המחר והם אנשי התרבות והחינוך והכל, הם ינהיגו את המדינה הזאת בכל תחום אפשרי ואני רוצה להיות בטוח שאנחנו מעניקים להם את כל הכלים לעשות את זה על הצד הטוב ביותר". 

תיירות ותרבות: כי בסוף כל הדרכים מובילות לנגב

ברשות לפיתוח הנגב החליטו לשנות את השפה בה מדברים על המרחב. אם פעם בכל מקום היו אומרים 'פריפריה' הם מיד מתקנים ואומרים נגב, אם פעם היינו מדברים לפי ערים או אזורים הם החליטו לדבר לפי נושאים - חקלאות, מדבר, אורבניות, מתוך הבנה שהנגב הוא אחד והכוח שלנו כאן הוא הביחד ולא כל אחד לחוד. לכן מסביר מוריוסף: "זיהינו את כל מוקדי התיירות הקיימים בנגב והחלטנו שכולם יהיו תחת נושא מרכזי אותו נקדם ובמסגרתו יהיו מספר אופציות לבילוי למשל: איגדנו את התיירות החקלאית – דרום אדום (אזור שקמה בשור) וצפון הנגב עם חבל לכיש, בתיירות המדבר – כל האזורים והערים שמספקים את החוויה המדברית - ערד, ירוחם, מצדה, רמת נגב, מצפה רמון והערבות, תיירות אורבנית שמרכזה אומנם בבאר שבע כעיר הכי גדולה באזור אבל היא גם פונה לערים אחרות בסביבה, ותיירות בדואית – המאגדת את כל הדברים הטובים שקורים בתיירות הבדואית שמארחת מכל הלב ובנדיבות רבה תחת מותג "קסם המדבר" שהקמנו בשיתוף משרד החקלאות. 

עושים עסקים בנגב!

אמרתם עסקים אמרתם "ביזבנגב". "זה מיזם שחולל פה שינוי עצום והביא להמון סיפורי הצלחה. יש ספקים בנגב שלא ידעו איך לגשת למכרזים ברמה הזאת, אנחנו לקחנו כפרויקט לשנות את הכלכלה המקומית ולהביא לזינוק בתחום. אנשים לא האמינו שאפשר לזכות במכרזים והנה היום אנשים ניגשים, זוכים ומקבלים עבודות עם מוסדות עוגן שבעבר רק חלמו לעבוד איתם" אומר מוריוסף ומציין "עשינו שיתוף פעולה מדהים עם משרד הביטחון ומינהלת מעבר צה"ל לנגב, וקיימנו במשותף כנס עם הזכיין של הקמת קריית התקשוב הדיגיטלית על מנת לחשוף את ספקי הנגב להזדמנות העסקית העצומה הגלומה בפרויקט. כמו כן, ישנה אמירה ברורה מצד משרד הבטחון כי לפחות 10% מכלל הרכש יתבצע עם ספקים הנגב, אמירה שבהחלט הינה פועל יוצא של הצלחת מיזם "ביזבנגב" שהצליח לייצר את המודל המצליח לניהול כלכלה מקומית מקיימת. 

אז מה חדש בעסקים? "ממש בימים אלו אנחנו משיקים את אפליקציית "ביזבנגב", אנו צופים כי האפליקציה תחולל שינוי של ממש בקרב העסקים הקטנים והבינוניים בנגב ותעלה את רמת השימוש במערכת 20%. חשוב להבין שהאפליקציה תאפשר לעסקים לקבל הצעות מחיר בזמן אמת ולתת מענה מהיר מכל מקום ובכל רגע נתון. אין ספק שזו בשורה אמיתית לעסקי הנגב. 

רפואה: מבינים שהמצב לא פשוט לכן עושים הכל כדי לשפר!  

"מצב הרפואה בנגב סובל מכשלים רבים. אחד המרכזיים בהם, שזיהינו ברשות, הינו תחום הטיפול הפרא רפואי - מחסור במטפלים, הסכמים קשים עם קופות החולים וזמני המתנה ארוכים שמביאים את תושבי הנגב לנסוע למכרז הארץ או לחלופין להוציא מכיסם הפרטי סכומי עתק לרפואה פרטית. על כן, לפני כשלוש שנים הוקם ברשות פרויקט "מטפלים בנגב" שבמסגרתו הוקם פורטל "מטפלים בקהילה" המנגיש בצורה מרוכזת וחכמה את כל המטפלים בנגב לפי תחומי העיסוק שלהם ובפועל מקצר משמעותית את ההמתנה הארוכה למטפלים פרא-רפואיים. בנוסף, אנו פועלים לקידום מלגות לסטודנטים ובוגרי מסלול קלינאות תקשורת וריפוי בעיסוק על מנת להשאירם בנגב ולנסות לצמצם עוד את זמני ההמתנה". 

"בנוסף השקנו תכנית מנהיגות ראשונה מסוגה בשיתוף פעולה עם אוניברסיטת בן גוריון בנגב ומרכז מנדל. התכנית תתמקד בפיתוח יכולות מנהיגות בקרב סטודנטים לתואר שני בניהול מערכות בריאות, וכל משתתפי התכנית יזכו למלגה בשווי 15,000 ₪ מהרשות לפיתוח הנגב". 

הרשות חוקרת. מה היא מגלה?

"אומנם הגענו לזה בסוף אבל חשוב לי להבהיר שזה הבסיס לכל מה ששוחחנו עליו. בלי מחלקת המחקר והמידע שהקמנו כל זה לא היה יוצא לפועל בצורה מיטבית. לפני שאנחנו מוציאים לפועל פרויקט אנחנו עושים את זה בשכל, חוקרים, בודקים ומוודאים מה הצרכים של הקהילה ורק אז מתחילים בתוכנית פעולה שתהיה הכי מתאימה לממצאים" מסביר מוריוסף ובזאת מדגיש את החשיבות במתן מענה קרוב ככל הניתן לדרישות והצרכים של תושבי הנגב (כן גם לנו הוא הצליח לשנות את השפה והפסקנו לומר פריפריה).  

לסיכום אומר מוריוסף: "בשנים האחרונות התקציב שלנו שולש, זה לא קרה בלחיצת כפתור, זה היה תהליך שדרש מאיתנו להסביר שהנגב צריך שינוי מהותי שיוביל לצמצום פערים אמיתי. אנחנו הנגב ואנחנו חזקים בפני עצמנו ונוכל לצמוח עוד ועוד ואם רק יהיה התקציב המתאים נוכל להמשיך לפתח ולהעצים את הילדים, הנוער והבוגרים ולהשאיר אותם כאן! אסור לעצור או להמעיט בערך של שום דבר, מהקטן ועד הגדול. כל פרויקט שנפתח כאן משנה חיים של הילדים והנוער שיהפכו לבוגרים שמעצבים את החברה בה אנחנו חיים".

"אני חייב לספר, אני נוסע כל יום ברחבי הנגב, מאשדוד, דרך אשקלון, שדרות, נתיבות, אופקים, באר שבע ועוד דרומה. כל פעם אנו בוחר בדרך אחרת ואני כל הזמן נרגש לעבור בערים, להיכנס ולראות את ההתפתחות, לראות את העסקים שעזרנו להם, לראות את הילדים שמגיעים למוסדות שאנחנו משקיעים בהם, לראות את התיירות פורחת ואת האנשים שמגיעים מכל הארץ לבקר ולטייל בנגב. ואני באמת נרגש לדעת שכל המשאבים שאנחנו משקיעים הולכים למקומות הטובים האלה ואפשר לראות בעיניים את התוצאות הטובות. והכי חשוב – זוהי העונה היפה ביותר לטיולים בארץ – צאו לטייל בנגב".

לנו יש תחושה שכאשר בן גוריון אמר "היסטוריה לא כותבים, היסטוריה עושים" מבלי לדעת זאת הוא דיבר על משה מוריוסף. מצפים לעדכן אתכם בעוד שלוש שנים מה הוא הספיק וגם אז וודאי יהיו לו רעיונות חדשים שיצעידו את הנגב קדימה.