"הגוף לא מתקלקל סתם, זו המכונה הכי משוכללת עלי אדמות. בתוכה יש המון דברים, רגשות, מחשבות, ספרייה קוסמית שמכילה נתונים, תיוקים – מדורי-דורות"                                                                                 

כשנכנסים לביתה של שוש כהני (61), מרגישים משהו אחר, שונה – קוסמי, אם תרצו. האווירה נעימה ומזמינה, תמיד תתקבלו בחיוך וחיבוק, כשצועדים למרתף בו התגורר בעבר בנה, כבר במדרגות אפשר לחוש באנרגיות המציפות את הנפש. הדלת נפתחת והפלא מתגלה.

חדר מעוצב בטוב טעם, עם פריטים רבים שאספה במרוצת השנים בטיולים ברחבי הארץ והעולם, מיטת טיפולים, כיסאות עתיקים, המון אבנים עם סגולות מיוחדים, אותן היא מעניקה למטופליה – וגם פינה עם תמונות של יקיריה, שאינם בין החיים. מעל כולם תמונה אחת תופסת את העין. "זה רחמים ז"ל", היא מספרת עם דמעות בעיניה, "זה אבא של אליקו וליטל ילדיי, שהתייתמו בגיל מאוד צעיר". הרבה זמן עבר, אך כפי שיעידו עוד הרבה אנשים שיקיריהם עזבו אותם, בעיקר טרם זמנם – הפצע, הגעגוע עוד קיים.

בחדר הזה, בו ניצבים גם כלי נגינה מיוחדים, נרות מפיצי ניחוחות שונים ואביזרים רבים שעוזרים לה בתחום החדש בו בחרה, היא מזמינה את המטופלים לעבור חוויה אחרת – כניסה עמוקה למקומות הנסתרים ביותר שלנו, אל תוך הרגשות שאולי הדחקנו ותמיד היו שם, באמצעות טיפולים במגוון תתי-תחומים בהם היא מתמחה ברפואה ההוליסטית. אך למרות כל זאת, היא טוענת: "האדם בסופו של דבר מרפא את עצמו".

בראיון ל'יבניתון' היא מספרת על התהליך שעברה, הדרך החדשה שבחרה, ההתמודדות עם הסביבה שלא כל-כך קיבלה את השינוי, וגם: איפה נראה אותה בעוד 5 שנים?

שוש, איך הגעת לעסוק ברפואה ההוליסטית?

"זה התחיל, בעצם, לפני למעלה מ-30 שנה, באמצעות אנשי רוח שפגשתי פה ושם. אז קראתי לזה "באקראי", אבל היום אני צוחקת - תמיד זה היה שם. אבל אז נאמרו לי דברים באופן מאוד ברור - שהייעוד שלי בעולם הזה הוא לטפל באנשים. לא ידעתי איך עושים את זה, אמרתי מה עכשיו? כשאני בעירייה (שוש שימשה דוברת עיריית יבנה במשך 20 שנים), עם קריירה מאוד יפה שאהבתי אותה. אני? לטפל באנשים? הייתי במקום טוב עם עצמי. הייתי פרפקציוניסטית, תיק כבד בפני עצמו, מה, עכשיו אלך ללמוד רפואה? כי כל דבר שעשיתי, שאפתי לעשות הכי טוב, הכי מושלם, חחחח כמה אנרגיה ביזבזתי. היום, אני משתדלת לבחור בין העיקר והטפל עבורי".

המפנה

כשהבינה שהמחלה הארורה הגיעה גם אל מפתן ביתה, חל המפנה הגדול בחייה: "הקטע הרוחני שקיים בי, היה שם תמיד. ראיתי דברים ועשיתי דברים, לא היה לי אומץ ובטחון לקום ולומר דברים בקול רם. הייתי בקשר עם אנשים שהבנתי שרוחנית הם מאוד גבוהים ושטוב לי בחברתם. אבל המפנה הגדול היה הסרטן. ההרגשה שלי הייתה, את האמת, פדיחה. מתוך המקום שאותה אישה שיודעת שהכל בראש, אני מחזיקה מעצמי ברמת מודעות גבוהה, שאותה צריך גם ליישם. לימים הבנתי יותר. שנים הייתי כזו שלא נתתי 'אקמול' לאנשים שכאב להם הראש, ולא ידעתי לתת לזה שם. ניסיתי לסייע אנרגטית ולא ידעתי איך לקרוא לזה. האמת שגם פחדתי מזה".

שוש מוסיפה: "אני בקטע בחיים שכל יום הוא בונוס, כי כל רגע שעובר לא חוזר, אז אני מאוד משתדלת לקחת המון רגעים טובים ויפים – וכשהם לא בנמצא, יש לי ספרייה קוסמית שאני פשוט הולכת לשם וזה ממלא אותי. מסדרת לעצמי את הרגשות וממשיכה".

"זה היה מסע ארוך, וב-4 שנים האחרונות היה מאוד אינטנסיבי עד לרמה של ניתוק מהסביבה הטבעית שלי, נפלו לי המון אסימונים. הקטע של מה קרה? הגוף לא מתקלקל סתם", היא ממשיכה, "הוא מאותת לנו, זו המכונה הכי משוכללת עלי אדמות. בתוכה יש המון דברים, יש רגשות, מחשבות, ספרייה קוסמית שמכילה נתונים, תיוקים – מדורי-דורות. לא תמיד אנחנו יודעים מה קורה לנו. אבל אני יודעת עכשיו קצת יותר ברור שמה שקורה לנו זה דרך רגשות וקונפליקטים שקיימים בנו, שאותם אפשר לפתור.

בתחום שלנו אנחנו לא צריכים את כל מחלקות הרפואה וכל הבניינים של בתי החולים, כי כל איבר שמתקלקל לנו בגוף בא לסמן לנו מה הקונפליקט, מה התעורר בנו, מה אנחנו צריכים לתקן – ואת כל הדברים אלה עברתי על בשרי.

נכון, צריך לעשות עבודה, לשנות דפוסי התנהגות. למרות כל התהליכים והלימודים שרכשתי בשנים האחרונות, זה לא נגמר. אני בתהליך צמיחה מתמשך ומתחדש בכל יום מחדש, ולוקחת ומקבלת טיפולים הוליסטיים ואחרים לגוף, לנפש ולנשמה - לפי הצורך שלי.

כל אדם זקוק לניקוי אנרגטי, לא רק מקלחת חיצונית - מה עם הפנים? איך תגרום לתאי הגוף שלך להתנקות ולחייך? כשהודיעו שיש לי סרטן בצינורות החלב, לא ידעתי איך לפעול. אני אדם רוחני, לא היה לי נעים שאשים על עצמי כל מיני הגדרות – איך זה קרה לי? ואז התחלתי לחפש. יצאתי למסע שקראתי לו: "הדרך אל האושר". ושם בכלל מצאתי את האהבה העצמית, שהייתה חסרה בי.

למראית-עין, מי שמכיר את שוש כהני, לא יודע את זה, לא הרגיש את זה. לכן אף-אחד לא יכול לדעת מה מתחולל בפנים, ודאי לא אצל אחרים".

איך עוברים מאורח-חיים עמוס, לוחמני ונורמטיבי, לסגנון החיים החדש?

"זה מאתגר מאוד. בדרך הזו ידעתי עליות ומורדות, לא היה לי קל, הפערים היו גדולים בין החיים שחייתי לבין מה שהפנים שלי רצה, ואז התחיל תהליך הריפוי, כשתיעדתי הכל. את כל התובנות קיבלתי על עצמי בחשיפה מוחלטת וללא מעצורים, ללא המסננות שהשתמשתי בהן כל השנים. וכך ניקיתי והוצאתי, שיפרתי ואגרתי הכל לספר ותסריט המורכבים מהדרך שעשיתי. ואני מאוד אוהבת את הדרך החדשה שלי".

מהן הדילמות, ההתמודדויות בתוך התהליך?

"עם האנשים הכי קרובים אליי. פה נכנסים האלמנטים של האמונה, האמונה בי, האמונה בדרכי, האמונה בתוצאות. הרצון לעשות שינוי זעק, הכל כבר היה שם. הבנתי מה עושה לי טוב.

כן, לא קיבלו אותי בהתחלה, היה להם קושי, היה לי קשה גם לשמוע את ההערכות והפחתות הערך שקיבלתי בדרך. אני לא אומרת את זה ממקום רע חלילה, אבל כל זה, בוא נגיד שהרוב, עבר ועובר לי רק מתוך המקום שאני מקבלת את עצמי יותר ויותר והגעתי להכרה עצמית גבוהה. ואני מקבלת את עצמי כמו שאני – וזה המון".

איך הסביבה הקרובה קיבלה את זה?

"יש לי המון חברים וחברות מהעולם ההוליסטי, שם אני מרגישה הכי בנוח. אנחנו מדברים באותה שפה שמובנת לכולנו".

יש איזה סיפור על טיפול שנגע בך?

"וואו, תודה לאל יש המון סיפורי הצלחה, שלפעמים נשמעים מתוך האגדות. הגיע אליי ילד בן 7 עם התקפי זעם, ובאתי עם הפנס שלי – והגעתי לנקודה שבה נוצר הקונפליקט, שבה נוצר הסטרס, הבסיס והמקור למה שגרם להתקפי הזעם – והוצאנו את זה.

אני לא מכשפה, יש הגדרות לזה. אני הכי שמחה כשאני עושה טיפולים לקולגות שלי, אנשים שבאים מהתחום ההוליסטי, מטפלים עם ותק וידע מפואר, שיוצאים המומים: לאחר שחזרו בזמן לרחם אימם, למקום ולזמן שבהם נוצר הקונפליקט לאם, ואשר נצרב בעובר. ואז מגיעה השאלה: "איך עשית את זה?!". והכי כיף לי שהם מצליחים ליישם את השיטה למטופלים שלהם. זה השכר המלא שלי".

מיהו קהל היעד שלך?

"אין הגדרה של מקרים, אין הגדרה של מחלות, אין הגדרה של גיל, מין, גזע, דת. כי מדובר ברגשות. אנחנו בנויים בצורה כזו. כל מי שנלחם על הטוב ונאבק ברע שבו.

כשאתה כועס, נעים לך? לא. לאן זה הולך? לפעמים אנחנו כועסים ואנחנו לא יודעים מה השורש של זה. לך תדע איזה פחד ולאן זה מתגלגל. ואז כואב. כשיש קונפליקט כזה שלא נפתר וחוזר על עצמו, אז נוצרת המחלה. המחלות יושבות על רגש, רגש מודחק. הגוף מאותת לנו, הוא אותת לי המון שנים בגב, בעוד חולייה ועוד חולייה. אלה קונפליקטים מצטברים שלא פתרתי אותם. שחשבתי שאני פותרת אותם.

היו לי המון פעמים בהם אמרתי גם לעצמי וגם בקול רם: "כך אני לא רוצה...את זה, את הלחץ הזה...לא רוצה בחיים שלי". אמרתי וזיהיתי – אבל לא עשיתי יותר מדי עם זה בזמנו. ועוד בזבזתי אנרגיה בהסוואה של מצבים, כי הורגלנו ל"לא נעים". כשם שיש לנו תוכנות בפלאפון שזוללות לנו המון אנרגיה, כך גם בחיים שלנו. יש לנו אפשרות לזרוק, לנקות ולפעול מתוך תוכנה ידידותית ורלוונטית עבורנו. ככל שאנו מחוברים לעצמנו ונמצאים בתדר הנכון, כך חיינו הופכים להיות קלים ופשוטים".

למה כוונתך ב: "תוכנות"?

"נכנסתי לעשור השביעי שלי ואני לא מתביישת לומר - אני כן לוקחת ומקבלת אליי טכנולוגיות חדשות, אני כן מקצרת תהליכים. הבנתי שהכל מגיע דרך הרגשות ולאט-לאט אני מגיעה למקום.

כל אחד הוא אדם ייחודי, יש קווים מנחים, אבל לצורך העניין כשאדם מגיע בדיפרסיה, או בהצפת רגשות, באותם רגעים האנשים לא יודעים לזהות מאיפה זה הגיע – אז הם מקבלים את זה פה. הכל מתגייס לטובת אותו אדם שבא לקבל את הטיפול שמתאים לו".

סביר להניח שגם יגיעו אנשים שאולי אפילו אפסה תקוותם.

"כדי שטיפול יצליח צריכים לקרות שני דברים: שאדם ירצה להגיע לטיפול – ושהמטפל יאמין בו וביכולת שלו להצליח. האמונה שלי כל-כך חזקה, שאני רואה איך אני נותנת מענה לאנשים גם במצבים האלה".

את עושה גם recallhealing. ברפואה הוליסטית יש המון תתי-תחומים, מה התחום שאת מתמקדת בו?

"הרפואה הגרמנית החדשה, תטא הילינג, רפלקסולוגיה הוליסטית, דמיון מודרך, ניקוי הגוף פיזית ואנרגטית, ניקוי ושחרור מרכזי אנרגיה בגוף, רייקי, תקשור, NLP ועוד".

יש איזה תהליך מיוחד שעברת במסלול שלך?

"כן, המון תהליכים מיסטים ואחרים. לפני שבועיים עברתי טקס שמאני בצרפת. טקס מרובה משתתפים, מאוד עוצמתי ואישי, זה היה לכבודי.

זה מזכיר לי את מסיבת הבנות ביום ההולדת ה-60 שלי, היו שם למעלה מ-200 נרות נשמה, 60 מתוך הנרות היו בחוץ בתוך פנסים סיניים. ירד גשם, אבל אף נר לא כבה. מה שאני הרגשתי ומה ראיתי שם? זה דברים שאני יכולה לחלוק אותם רק עם אנשים מהתחום שלי, וגם אתם לא את הכל".

איפה את רואה את עצמך בעוד 5 שנים מהיום?

"אני רוצה שהספר שלי, שכתבתי אותו לאורך התהליך שעברתי, ייצא לאור. רוצה כמובן שהתוצאות של מה שאני עושה היום, יתגשמו.

אני רוצה להעביר את משנתי לרבים, אני רוצה מאוד להעביר את הסיפור שלי בהומור. לא להפחיד אנשים. רוצה לשתף – מתוך המקומות שהייתי בהם כשהבנתי שרק אנחנו צריכים ויכולים לרפא את עצמנו. שרק אנחנו שולטים במחשבות וברגשות שלנו שמובילים אותנו לכעסים, לאנרגיות שליליות, פחדים, קנאה, שנאה, סטרס. ומשם, אחר-כך - היישר למחלות.

האגו מוביל אותנו למלחמות, אנחנו צריכים אותו כי הוא שומר עלינו - אבל לא צריכים שהוא ינהל אותנו. הכל שם. אני רוצה להקים מרכז רוחני-טיפולי-הוליסטי, לגוף ולנפש. מרכז שיהיה נגיש לכל אדם באשר הוא, ללא הבדלי דת, גזע ומין. וכסף. שזה יהפוך לרפואה להמונים – ושגם המחיר יהיה כזה.

מאוד הייתי רוצה לחשוף עוד, כי זו התרופה הנגישה, שאנחנו מייצרים למען עצמנו. אנחנו יכולים לקחת המון משככי כאבים, אבל אם אנחנו לא מגיעים לבסיס, למקור, מה עשינו בזה? הדבר הראשון שאמרתי היה שאני ארפא את עצמי. לא האמנתי בזה שאני צריכה לכרות איבר מגופי.

אז, אולי זה נשמע לא נורמלי - אבל התחלתי לעשות דברים שבסופם הבנתי שמהמקום הזה אני אצמח ואגיד את הדברים שאני מרגישה בפנים: אנחנו אחראים על החיים שלנו. כשלואיז היי אמרה שהמחשבות יוצרות את המציאות שלנו, זה מאוד מדוייק. זה היה האיתות שלי".

תרצי להוסיף משהו לסיום?

"כשאומרים לך שלושה אנשים שאתה שיכור, תלך לישון? אז אצלי זה ממש לא ככה. יש אנשים שחשבו שבחרתי בתחום קצת לא-קונבנציונלי מבחינתם.

היו לי רגעים שרציתי להגלות את עצמי וללכת הרחק פיזית, מנטלית ואנרגטית מהסובבים אותי (הדרך בה עבר ד"ר המר, ממציא שיטת "הרפואה הגרמנית החדשה-ריקול הילינג", שגם על-פיה אני פועלת). לפעמים הרגשתי לא שייכת לאירועים שהתרחשו סביבי והיו גם רגעים שהייתי כל-כך במקום גבוה, שהרגשתי שאני ממש שליחה.

אני אוהבת את מה שאני עושה. זה ניצח - האמונה והבטחון בי ובכל המעשים הרבים, והתוצאות הנפלאות חיזקו אותי לא ליפול. אני אמשיך את דרכי מתוך האהבה עצמית שבי. כי מי שאוהב את עצמו, מסוגל לאהוב אחרים".

"כל איבר שמתקלקל לנו בגוף בא לסמן לנו מה הקונפליקט, מה התעורר בנו, מה אנחנו צריכים לתקן – ואת כל הדברים אלה עברתי על בשרי"

*

"אני מקבלת את עצמי כמו שאני – וזה המון" 

*

"אני לא מכשפה, יש הגדרות לזה. יש לי מטופלת שמעידה על כך שהיא פשוט הבריאה מהמון דברים שגררה איתה, היא הבינה שהם כבר לא רלוונטיים"

*

"כשאתה כועס, נעים לך? לא. לאן זה הולך? לפעמים אנחנו כועסים ואנחנו לא יודעים מה השורש של זה. לך תדע איזה פחד ולאן זה מתגלגל. ואז כואב. כשיש קונפליקט כזה שלא נפתר וחוזר על עצמו. המחלות יושבות על רגש, רגש מודחק"

*

"אמרתי וזיהיתי – אבל לא עשיתי יותר מדי עם זה בזמנו. השקעתי גם בתהליך וגם בהסוואה שלו"

*

"אתה יודע מה כיף כאן? שתגיע, תקבל טיפול ותרגיש את זה בגוף לאחר מכן. בסופו של דבר, האדם מרפא את עצמו – כי הוא זה שהביא את המחלה מלכתחילה"

*

"אני רוצה להעביר את משנתי לרבים, אני רוצה מאוד להעביר את הסיפור שלי בהומור. לא להפחיד אנשים. רוצה ללמד – מתוך המקומות שהייתי בהם, שרק אנחנו צריכים לרפא את עצמנו"

*

"האגו של האנשים מוביל אותנו למלחמות, אנחנו צריכים אותו כי הוא שומר עלינו, אבל לא צריכים שהוא ינהל אותנו" 

*