הבן והאח השכול שהתייתם מהוריו, הצליח למרות הקושי להציל את בנו מתמודד הנפש
31.07.21 / 05:14
עופר ישראלי (51) מאשדוד התמודד בחייו עם לא מעט מכאובים. הוא שכל את אביו ואת אחיו, ואיבד את אימו שבריאותה הלכה וקמלה בעקבות האבדן הכבד. בגיל 14, בנו אובחן כמתמודד נפש, אולם למרות הקשיים הוא הצליח לעזור לו לפתוח בחיים חדשים. עשר שנים אחרי, הוא עוזר למשפחות אחרות ומספר מה עזר לו "לא רק לצוף, אלא להמשיך לחתור קדימה". ישראלי: "בזמנו, לא ידענו איך אפשר לחזור בכלל לחיים משפחתיים נורמטיביים"
סיפור החיים של עופר ישראלי (56), נשוי ואב לארבעה מאשדוד, מגוון, מאתגר ומלא הפתעות ומכאובים. כשהיה בן תשע, אביו, סא"ל דוד ישראלי, סגן מפקד חטיבת השריון 188 במלחמת יום הכיפורים, נהרג בקרב הבלימה ברמת הגולן, קרב עליו קיבל את עיטור העוז לאחר מותו.
בשנת 97', בעת שהתלמד כשף במסעדת יוקרה בניו יורק, נהרג אחיו הצעיר, בגיל 25, במהלך טיול עם חבר. "משאית פשוט מחצה אותם", מספר ישראלי. "הבריאות של אמא שלי נשברה אחרי המוות של אחי והיא קמלה במשך כמה שנים עד שנפטרה. כמעט בצמוד אליה נפטר גם אביה של אשתי".
במקביל לאבל הכפול, נדרשה המשפחה להתמודד עם קושי עצום מסוג אחר, כאשר בנו של ישראלי אובחן בגיל 14 כמתמודד נפש. פתאום, לדבריו, הוא מצא את עצמו כמעט "אבוד", ללא הבנה מספקת, ללא הסברים או היגיון.
"ההתפרצות אצל הבן זחלה בעוצמה וחלחלה עמוק אל תוך הנשמה" – הוא אומר. "הקושי הכביד יותר בכל שבוע - החלו התנהגויות לא מוכרות, התייעצויות ללא פתרונות, טיפולים שלא צלחו...טיפול תרופתי לא מתאים - רק העצים את ההתפרצות".
המצב, לדבריו, השפיע על כל בני הבית. "זה שואב את כל האנרגיה ותשומת הלב, לפעמים עד כדי הזנחה של בני המשפחה האחרים, וגורר כמובן גם פגיעה כלכלית מאחר ונאלצתי לעמוד על המשמר ולא יצאתי מהבית" – הוא אומר.
"גייסתי את כל כוחותיי. עזבתי חלק מהעיסוקים והייתי ישן עם בגדים ונעליים בכוננות מתמדת לבאות. כל האנרגיה הייתה מופנית לשם כי באמת לא ידענו איך נצא מזה, איך אפשר לחזור לחיים משפחתיים נורמטיביים".
אחרי ניסיונות טיפול שונים ואף אשפוז "שקרע את הבן וגם אותנו", הצליחו לבסוף להתאים לבנו טיפול מתאים יותר במרכז יה"ל לתמיכה במשפחות שמפעילה עמותת "איכות בשיקום" באשדוד. העמותה מפעילה מרכזים דומים גם בראשל"צ, חדרה וכפר סבא ולכולם שלוחה בעיר נוספת.
לדברי ישראלי, המרכז, שממומן ומפוקח על ידי משרד הבריאות, שם דגש על מקומה המרכזי של המשפחה בתהליך השיקום, בעבודה משותפת ושיתופית הכוללת את המתמודד, המשפחה וגורמי הטיפול והשיקום, ברוח גישת ההחלמה בבריאות הנפש.
בעמותה מסבירים כי "בבסיס תפיסת מרכזי יה"ל, האמונה ביכולתה של המשפחה לבסס את חייה, לשקם את רצף החיים האישיים והמשפחתיים לצד ההתמודדות עם המחלה, למצוא חוסן, משמעות והגשמה. המרכז מספק סביבה מכבדת, זמינה ומחבקת לבני המשפחה ופועל תוך התחדשות ויצירתיות ושותפות בתהליכי שינוי והתפתחות במרחב הטיפול והשיקום הפסיכיאטרי".
ישראלי מספר: "הגענו למטפלת שמצאה איתו שפה טובה והמינון התרופתי והמפגשים נתנו איזון טוב יותר, עד לנקודה שהוא החליט לקחת את עצמו בידיים ולעשות שינוי. קיבלנו הכוונה ראשונית שהחזירה לנו נשימה והצטרפנו לקבוצה של משפחות מרקע דומה. בסיום המפגשים בחרתי לגייס את הידע והכוחות שהתחזקו כדי לעזור למשפחות אחרות".
מפה התחילה הדרך האישית של ישראלי בצבירת ידע וניסיון. הוא הפך לפעיל במרכז המשפחות ואף שימש כיו"ר המרכז במשך כמה שנים והיה שותף להקמה של עמותה ארצית – "משפחות בריאות הנפש" וליצירת לובינג והד תקשורתי וציבורי.
"הפעילות הזו הייתה ידועה בבית וזה חלק מהאיתות גם לבן ולבני המשפחה כולם שאין מה להתחבא, אפשר להתגייס וגם לעזור ולתרום מתוך הקושי הזה" – הוא אומר.
היום ישראלי מאמן אישי עבור אותן משפחות שעברו שכול או שיקיריהן חיים עם מוגבלויות והתמודדות. לאחרונה הוא אף הוסמך דרך משרד המשפטים לשמש כ"תומך החלטות מקצועי", כחלופה לאפוטרופסות. גם היא הופכת למקור עזרה מבחינתו.
בבית המצב קצת מורכב, ההחלמה משתנה בין בני המשפחה. "יש שיפור ושינוי מדוד" – הוא אומר. "בני המשפחה גדלים "יחד עם", רואים את הפעולות, חווים ומבינים יותר. ה"חוסן" האישי והמשפחתי מתמלא ומנתב דרכו הלאה - למנוע "בכי-רע" ולדעת לפעול מ"בחירה"!"
עקבו בפייסבוק
עקבו באינסטגרם
