צילומי ארכיון משפחתי ואריק ג'ורנו

מכל רחבי הארץ – מבית שאן וצפת בצפון ועד אילת בדרום עלו ובאו למסעדת "בביס", גיבורי ישראל כדי להצדיע לג'קסון, אשדודי שגידל כאן משפחה למופת.

ידענו שהוא היה משהו בצבא ולא ידענו מה בדיוק עד שראינו עד כמה היה חשוב לגיבורי ישראל לבוא אחרי 40 ו 50 שנה כדי לתת לו כבוד.

כשלפתע צביקה גרינגולד, כן אותו צביקה המהולל מכוח צביקה, שזכה בעיטור גיבור ישראל בשל תפקודו יוצא הדופן במלחמת כיפור, עומד ואומר שהוא הסכים לקבל את העיטור רק בגלל שג'קסון דרש ממנו לנסוע לקבל, בטענה  ש- העיטור הוא בשם כל הפלוגה שהייתה לצידו. מאז ועד היום המילים של ג'קסון מהדהדות לו שהוא לא הגיבור, אלא הוא רק נציג של.... ואז אתה שואל את עצמך - ג'קסון שלנו פוקד על צביקה גרינגולד האגדי ??? 

וכך זוכי עיטורי גבורה נוספים (שבזכותם אנחנו כאן), אלו שמנעו בגופם את כיבוש המדינה על ידי צבאות האויב. מדברים על ג'קסון כמי שהיה הדמות יוצאת הדופן שתחתיו ויחד איתו הם שרתו, לשמוע אותם כשהם מדברים על ערכים שנשכחו (כמה עצוב) מהעולם... שמזכירים לנו שהמנהיג מסתער ראשון ואוכל אחרון (היום זה נהיה הפוך) שאומרים שעבורם ג'קסון הוא אגדה וחבר שלא ישכחו מעולם...

אתה יושב המום ושואל – מה הם מדברים על "ג'קסון שלנו?"

תת אלוף במיל, אביגדור קהלני (כן עוד גיבור ישראל) - בעל עיטור הגבורה ממלחמת יום הכיפורים, עיטור המופת ממלחמת ששת הימים, ועיטור הנשיא על תרומתו למדינת ישראל, מספר – "אתה איש מקצוע מהטובים שצהל הקים לעצמו. היית האיש שיכולתי להטיל עליו כל משימה ולא הייתי צריך לבדוק שבוצעה. היה לי אמון בך וידעתי שאתה מוכן להתאבד על העבודה שלך ולא לאכזב את החטיבה, את האוגדה ואת עצמך. בכל מה שתפנה לג'קסון הוא יפתור את הבעיה... "

ועוד ועוד גיבורים עולים ומספרים את שלא ידענו על ג'קסון שלנו.

והחברים גם לא שכחו את המתים, אגדות מהלכות שנלחמו איתם ולמרות שגופותיהם נשארו מאחור, הם השאירו חותם על המדינה ובאירוע המשמח הם מזכירים אותם שוב ושוב כי הם לא ישכחו אותם לעולם. 

החברים התייצבו ליום ההולדת 80 והזכירו לכולנו מהי חברות אמת ולמה אנחנו כאן במדינה.

ג'קסון השתחרר באוגוסט 1988 הקים 2 חנויות באשדוד לקלטות וידאו ברובע א' וב' (פעם 2 חנויות זה היה כמעט רשת).

וכך, בזמן שהאדרנלין נשאר אי שם ואת המלחמות הוא יכול היה רק לראות בקלטות של סרטי רמבו.... ב 1993, אייל בן שמחון וג'קי בן זקן פונים אליו בבקשה להיות ראש המטה של תנועת "אשדוד נטו", תנועה של צעירים בשנות ה 20 לחייהם, שרק הוקמה –

וג'קסון בן ה50 פלוס (עם קוקו מאחורי הראש שמעיד שהוא הכי אזרח), מוצא את עצמו במודל החדש, כשהוא מפקד על חבורת צעירים נלהבים שיוצאים למבצעים חברתיים בעיר מגוריו (יחי ההבדל הקטן).

הברק בעיניים חוזר אליו, יש משימות, יש קרב והוא שוב אגדה, (אומנם רק בקרב הפעילים של התנועה) אבל משאיר אחריו סיפורים מפי הפעילים על גקסון - מפה עד להודעה חדשה.

אשדוד נטו שבאו משום מקום מפתיעים את כולם ומגיעם להישג מרשים ומאז – ג'קסון הופך גם לראש מטה פוליטי בבחירות אחר בחירות, הן מקומיות והן ארציות וכשאשדוד נטו מפסיקים לרוץ, ד"ר לסרי וגבי כנפו חוטפים אותו לנהל את מטה הבחירות לראשות העיר ומאז שהוא מצטרף ועד היום – הם מנצחים בכל מערכת בחירות (אולי הוא המזל... אבל בטוח שהוא הלב).

הילדים של גקסון - שולי, קובי ויניב טל, אם הילדים, ויוויאן, הנכדים ובעצם כולנו תושבי העיר - יכולים להיות גאים באיש, הלב הגדול והאגדה שאיתנו כאן עד 120 בעזרת השם.