למי שנכח בערב הייחודי שנערך בליל שישי האחרון, באותו המקום בפעם השלישית, קשה יהיה לשכוח את החוויה גם בעוד שנים. עשרות צעירים וצעירות התקבצו במוסך 'גדי' שברחוב המסגר 3 באזור התעשייה באשדוד, לערב ג'אם סשן אותנטי ו'אמיתי' כמו שאומרים, ללא מסכות וללא אינטרסים, כשאף גוף או מוסד עומד מאחור, רק ברוח האהבה והחופש.

ליד המכוניות המפורקות וחלקי החילוף, באווירה מפויחת כשריח של שמן מנועים נישא באוויר, כלי העבודה מונחים במקומם ובסמוך ברחבה - במה מאולתרת בגובה הרצפה, כשמאחוריה רכב ההיפים האגדי פולקסווגן טרנספורטר בתהליך שיפוצים, וממול מחצלות לישיבה, עליהם 'זרוקים' עשרות צעירים וצעירות, יפים וצבעוניים - רוקנ'רול בן זמננו.

השעה חצות לילה וליד על הקיר, כמה חבר'ה מציירים גרפיטי, כששמעון שבייב, מי שאירגן את הערב המיוחד, מסתובב בין האנשים, מבלה ומוודא שנעים להם ולא חסר להם דבר.

נגנים ומוזיקאים, חברים טובים מרחבי הארץ פקדו את המקום וניכר שהם ברובם נגנים מקצועיים. את חלקם, האשדודי לפחות, אפשר גם לפגוש בבמות פתוחות או בהופעות שונות שמתקיימות מדיי פעם בעיר. 

אז איך זה עובד?
אחד מהנוכחים פשוט תופש את הגיטרה ומתחיל לנגן ולשיר כשאליו מצטרפים אט אט, לפי החשק כמובן - בסיסט, מתופף, סקסופוניסט, מפוחית ואפילו כינור, מאלתרים, מדייקים, ומדיי פעם גם מזייפים. תוך רגעים ספורים אתה מוצא עצמך נהנה מבירה צוננת בחברת אנשים טובים כשברקע הופעה חיה באווירת הווד סטוק.

יחד עם חברו דולב, החל שבייב לארגן את האירוע המיוחד, הוא מספר: "התחלנו באופן ספונטני לפני כחודשיים לארגן ג'אם סשן עם חברים במוסך של אבא שלי. לאחר מכן זה הפך לאירוע של ממש. הרעיון: כל אחד יכול להרגיש חופשי להביא מה שבא לו ולהינות ממוזיקה חיה. הכניסה חופשית, הכל חופשי."

"אנשים מביאים שתייה ואוכל וחולקים אחד עם השני. אני לא מרוויח פה כלום, הכל באהבה", הוא מוסיף לומר ובחיוך והבעה כשל מי שמתקשה להאמין שאכן זה באמת קורה, הוא אומר בהתלהבות: "איזה כיף!". 

שבייב, עובד כמוסכניק במוסך של אביו, בעבר הוא אימן קונגפו וקיקבוקס ובשנת 2006 אפילו זכה במקום השלישי בתחרות עולמית. בינתיים עד שיחזור לצד הספורטיבי שבו, הוא משתף: "אני מרגיש שאני לא בן אדם רגיל, לא בקטע שחצני חס וחלילה, אלא אני מרגיש שעליי לעשות משהו - יש לי רצון להביא לחיבור בין אנשים."

למה הכוונה? כיצד החיבור בין האנשים בא לידי ביטוי?
"בדרך שלי ובהבנה שלי, יצירת החיבור נעשית דרך המוזיקה שהיא שפה אוניברסלית. כבר בשישי האחרון יכולת לראות צעירים מכל הסגנונות, לא משנה מאיזה מוצא או מה אידאולוגיה שלהם, לכולם יש מקום."

מה הרעיון, או יותר נכון החזון, שעומד מאחורי ערב שכזה? בכל זאת, מדובר באירוע שאינו שגרתי כלל
"החלום שלי לפתוח בר במוסך עם הופעות רוק וג'אמים, כאלו שכולם יוכלו להתחבר אליהם, להפגיש בין מוזיקאים והכי חשוב, לתת לאנשים להינות מערב של מוזיקה שהכל נעשה בו באהבה. נכון לעכשיו, אם אתה יושב בבית ומשעמם לך, אתה מוזמן להגיע...אתה לא חייב לקנות כלום, אתה יכול להביא דברים בעצמך, לדאוג לעצמך לבירות ולהינות מערב ג'אם."

כך זה נראה >>