עד לפני קצת יותר משנה איליה סוֹסִיס מאשדוד חי חיים די נוחים, כשהוא מתעורר מידי בוקר לעבודה שלו כמתכנת בחברת "טבולה", אבל אז הגיעה הדחיפה מחבר קרוב, אמן יוצר בעצמו, שעוררה בו פרץ השראה וגרמה לחלום הרדום שלו ליצור מוזיקת היפ הופ להתעורר ולפרוץ החוצה בדמות שני סינגלים.

סוֹסִיס (28), בוגר בית הספר למקצועות המחשב בצה"ל, שירת במשך 6 שנים כתוכניתן ביחידה הטכנולוגית של חיל האוויר. עם השחרור מהצבא, יחד עם עוד כמה חברים, הוא ניסה את מזלו בפיתוח סטארט-אפ המאפשר לזהות אחוזי שומן מתמונה, אך ללא מודל עסקי, התקשתה החבורה הצעירה לגייס משקיעים והמיזם נפל.

כבר בתור רקדן ברייקדאנס צעיר בנעוריו הייתה לו תשוקה למוזיקת ההיפ-הופ ומשאלה כמוסה ליצור ולהופיע על הבמות כזמר יוצר ביום מן הימים, אך למציאות כאמור תוכניות משלה, וסוסיס מצא את עצמו צועד במסלול אחר לגמרי (לא פחות מספק) – במשרד, מאחורי המקלדת.

ככל שחלפו השנים החלום הלך ודעך, אך העובדה שרבים מחבריו הקרובים חיים ונושמים היפ-הופ איכשהו הותירה את הרצון שלו ליצור ולשיר ביום מן הימים על אש קטנה. ולאחרונה זה קרה – סוסיס יצא מאזור הנוחות ותוך זמן קצר יחסית הוציא שני סינגלים ראשונים ("שיר עלייך" ו"מה יהיה") תחת שם הבמה Yung ILL (יַאנְג אִיל).

"אני מאוד אוהב מוזיקה, היא מלווה אותי לאורך כל היום, כמעט ואין לי שקט בבית" – הוא מספר. "מה שקרה הוא שהקורונה יצרה הזדמנות – הרבה מאוד זמן פנוי. אז אני ועוד שני חברים (הולידיי ובאזוב), שניהם אמנים, התחלנו להיפגש יותר, לשבת יחד על ביטים, בקבוק יין ופריסטיילינג. קראנו להרכב "W.M.I" (we made it)". אנחנו עוזרים אחד לשני להגשים כל אחד את עצמו דרך ה'ביחד'".

אז בעצם מתי התחלת לכתוב לראשונה?
"כתבתי בפעם הראשונה לפני שנה וחצי בערך. זה משהו שתמיד היה בי, אבל מודחק מאוד...לא הייתה לי סיבה מספיק טובה לקום ולעשות את זה. אתה יודע, היה לי מאוד נוח - יש עבודה, יש פרנסה, יש הכל, לא הרגשתי צורך להוציא את זה".

אם ככה, מה הניע אותך לקום ולהתחיל לכתוב?
"הולידיי. הוא ידע שיש לי הרבה מאוד עניין בזה והוא די דחף ודרבן אותי להתחיל לכתוב גם אם רק למגירה. הוא סוג של לקח אותי פרויקט. בהמשך הוא הכיר לי את כל מי שצריך ויצר את החיבורים שהביאו בסופו של דבר להפקת הסינגלים".

ואשכרה תוך שנה פחות או יותר זה הבשיל לכדי הוצאת הסינגלים?
"כן. לשמחתי, הדיי ג'וב שלי מאפשר לי לעשות את זה".

איך קיבלו את איליה סוסיס הראפר בסביבה שלך?
"וואו. עם הרבה מאוד תמיכה ופירגון, למרות שהרבה מהחברים הקרובים שלי עוסקים בתחום. בעבודה גם מפרגנים ממש. בהתחלה זה הפתיע אותם, אבל הם עפים על זה ומפרגנים".

מניין ההשראה לכתיבה?
"ממערכות יחסים שהייתי בהן בעבר. רובן הסתיימו בצורה לא כל-כך טובה ומשם מגיעה המוזה לכתיבה. אני אומנם מקצין את הדברים, או יותר נכון - מתמקד ברגע מאוד ספציפי במערכת היחסים, ככה שהשיר מביא רגש מאוד מסוים. המטרה לגרום לאנשים שנמצאים בסיטואציות דומות להרגיש שהם לא לבד. מבחינת השירה עצמה, אני מושפע מאוד מהמוזיקה הרוסית".

אתה רוקד גם ברייקדאנס.
"נכון. רוקד ברמה גבוהה, אבל כתחביב בעיקר, אני לא עובד בזה".

ויצא לך להופיע בתור רקדן?
"כן. לא שעבדתי בזה, התכנות תמיד היה לפני הכל, אבל יצא לי להופיע באירועים, לעשות בר או בת מצוות. הופעתי בעבר גם עם קרקס דורטו, התאמנתי איתם חצי שנה".

מה החלום?
"להמשיך ליצור ולשיר ובהמשך להופיע על במות. אני מאוד אוהב ונמשך לבמה. עשיתי את זה בברייקדאנס, אני רוצה לעשות את זה גם בשירה. המטרה לגעת באנשים ולגרום להם להתרגש מהמוזיקה שאתה עושה".

"אני רוצה להודות להולידיי, שהוא בא והחדיר בי את האמונה וליווה אותי יד ביד בתהליך" - ביקש סוסיס להוסיף לסיום. "ליובל ניאזוב (מבוא הדודאים) שמפיק את השירים, לאי.ג'יי על הקליפ, ליובל אליאס על הצילום ולכל החבר'ה הטובים שמרימים בלי הפסקה".

לערוץ היוטיוב של יאנג איל לחצו כאן!