לאלי מוזיקנסקי (47), נשוי ואב ל-5 מאשדוד, משיכה לעולם המוזיקה והסאונד עוד מבית. כבר בגיל 6 הוא החל ללמוד נגינה על קלידים ולתופף ובמשך השנים אף ניהל לצד אביו, שעוסק בתחום עוד משנת 78, את חנות כלי הנגינה "מוזיקנסקי" שהייתה למוסד בעיר ובשנה שעברה נסגרה לאחר כמעט 40 שנה של פעילות בעקבות שינוי בתכנית העסקית.

בצעירותו הוא הקים חדר חזרות ובציוד שהיה ברשותו החל לספק שירותי הגברה לאירועי תרבות ומופעים. אט אט הפעילות גברה ובשנת 99 הוא הקים את חברת ההגברה "מוזיקנסקי" שבמרוצת השנים הפכה למותג ושם דבר בתעשיית התרבות בישראל.

כיום החברה מלווה את מיטב האמנים בארץ ובהם: מרינה מקסימיליאן, רד בנד, מרסדס בנד, פול טרנק, שפיטה, נטע ברזילאי, מה קשור, ירמי קפלן ועוד. לאור ניסיונו העשיר והידע הרב שרכש עם השנים בתחום, אלי עוסק בין היתר גם בייעוץ, תכנון ועיצוב תאורה וסאונד לאולמות, מסעדות ומוסדות תרבות.

כמו שאר אנשי תעשיית התרבות בארץ, משבר הקורונה תפס גם אותו. מאות האירועים שתוכננו בוטלו, את העובדים הוא הוציא לחל"ת ואחרי שנים שניהל את חברת ההגברה שהלכה וצמחה עם הזמן, אף חזר לשטח כפועל סאונד מן המניין. "פתאום נופל לך שהתחום הזה מאוד שברירי" – הוא אומר, "פעם זו הייתה המלחמה ועכשיו זו הקורונה".

בכל החודשים האחרונים לא היה אפילו פרויקט אחד?
"כמעט כלום. מאות אירועים שננעצו ביומן מפורים ועד ספטמבר בוטלו בגלל המצב".

מה עושים במצב הזה?
"אתה לוקח את עצמך בשתי הידיים ומתחיל לעקוב אחרי כל שקל שיוצא ונכנס לעסק ולנהל אותו עם זכוכית מגדלת. זה לא שעשינו איזושהי טעות שבגללה העסק חטף זעזוע, אלא זה המצב, אז אני משתדל להיות יצירתי ולייצר במקומות אחרים. אם לא המשפחה אני לא יודע מאיפה הייתי מביא את הדרייב לעשות את זה".

נראה שאתה פעיל במחאת אנשי התרבות.
"האמת שאני משתדל שלא להתבלט יותר מידי כדי לשמור על הבריאות שלי, אבל כן, אפשר לומר שאני נותן יד כשצריך ומשתדל לתת את כל הגיבוי למחאה".

מה התחושה בקרב אנשי ההתרבות בהפגנות?
"לא פשוטה. הרבה אנשים קיבלו את זה קשה ואפשר לראות את זה על הפנים שלהם. תחשוב שבד"כ בתאריכים האלה כמעט ואי אפשר להשיג אותם מרוב שהם עמוסים בעבודה. עכשיו הם פשוט לא יודעים איך להתמודד עם הסיטואציה הזאת".

אתה חושב שהמדינה תדע לתת את הסיוע לאנשי התרבות?
"לדעתי המדינה תצטרך בסופו של דבר לתקן את העוול שנגרם לאנשי התרבות, ואם לא –  נתמודד עם מה שיש. אני לא חושב שלמדינה יש בעיה של כסף. רק לאחרונה הממשלה אישרה סכום מטורף של כסף למוסדות התרבות. לא ברור למה לא השתמשה בכסף הזה כדי לעזור לאנשי התרבות שלא עובדים כבר 4 חודשים".

על אף האתגרים שהציב בפניו משבר הקורונה, מוזיקנסקי נושא מבטו קדימה. בראיון שנערך בשבוע שעבר במרינה בעיר התקבל הרושם שהרבה יותר מעניין אותו דווקא עתידם של התרבות ואנשי התרבות בעיר.

"אני יכול לומר לך שזכיתי במכרזים מאוד מאוד מכובדים" – הוא אומר, "אבל כמו אנשים אחרים בתעשייה, הרבה יותר מעניין אותי לעבוד כאן באשדוד. זו העיר שלי, הילדים שלי גדלים פה ואכפת לי ממה שקורה כאן. אני מייחל שהתרבות בעיר תצמח עוד ועוד, עם ועל אף הקורונה".

"לא חסרים כאן אנשים מהתחום" – הוא מוסיף, "שחקנים, מוזיקאים, זמרים, אמנים, אנשי במה והגברה מוכשרים, ואני חושב שאשדוד צריכה לחזק אותם הרבה יותר. זה win win, כולם מנצחים בסיטואציה הזו והציבור יזכה להינות מתרבות מקומית".