אחרי 28 שנה במד"א - האיש שאחראי על הצלת חיים של רבים, מתקדם לאתגרים חדשים
12.03.23 / 16:24
יניב אסולין הגיע למד"א בגיל 15 אחרי טרגדיה אישית - אחיו דודו אסולין נהרג בתאונת דרכים והוא רק בן 22. מאז מילא אסולין שורת תפקידים בארגון והיה אחראי להצלת חיי רבים, בין השאר היה חובש ונהג אמבולנס, דובר מרחב לכיש של מד"א, קצין משמרת במוקד מד"א מרחב לכיש והיה שם בכל אירועי הלחימה ברצועת עזה. אחרי 28 שנים הוא נפרד ממד"א ויוצא לדרך חדשה. אשדוד נט אומר לו תודה על השנים שהקדיש להצלת חיים
כמעט 30 שנה חלפו מאז שיניב אסולין החל את דרכו במד"א בעקבות מותו של אחיו, דודו אסולין, שנהרג בתאונת דרכים בגיל 22 בלבד.
דודו ז"ל היה דמות בולטת באשדוד וזכור עד היום בשל טוב ליבו וחיוכו הגדול והחם. הוא למד שלוש שנים בטכני של חיל האוויר בחיפה, בשירותו הצבאי שימש כמכונאי מטוסים בתל נוף. עוד כששירת בצבא ולאחר מכן, היה פעיל מאוד חברתית בעיר אשדוד ולקח חלק בתנועת "אשדוד נטו" שייצגה את כל מה שהיה טוב ותמים בצעירים של אשדוד.
יניב שהיה רק בן 15 כשהאסון אירע, גדל אל תוך ארגון ההצלה הלאומי ומילא מאז שורת תפקידים בין היתר כחובש ונהג אמבולנס, דובר מרחב לכיש של מד"א וקצין משמרת במוקד מד"א מרחב לכיש. במשך השנים האלו הוא זכה להציל חיי רבים, ואף היה שם בכל אירועי הלחימה ברצועת עזה.
היום הוא עוזב את הארגון שהיה לו לבית במשך כמעט 30 שנה, וממשיך לעבר אתגרים חדשים - אף הם נוגעים בהצלת חיי אדם.
"אני מאמין שהעשייה שלי היום מחייה את רוחו"
"תמיד קרץ לי תחום הרפואה והעזרה לזולת" – הוא שיתף בריאיון עבר. "אלו היו ערכים שגדלנו עליהם בבית - תמיד להסתכל הצידה, לראות מה אתה יכול לתרום ואלו גם היו תכונות מאוד בולטות אצל אחי, אני מאמין שהעשייה שלי היום מחייה את רוחו".
זה לא קשה? אין סוג של חרדה או סוג של פוסט טראומה"?
"בעבודה שלי אני חווה הרבה תאונות קשות. כל תאונה מקפיצה את הלב, בעיקר כשמעורבים צעירים. זה משהו שעושה לך צביטה בלב כל פעם. זה לא פשוט לחיות את זה. מי שלא יודע להתמודד עם זה - לא יחזיק. יש לא מעט מתנדבים שפורשים כי קשה להתמודד עם זה".
ועדיין אתה בוחר כל יום מחדש במקצוע...
"לראות חיוך של חולה או של משפחה של אדם שהצלחנו להציל את חייו, הרצון העז הזה לדעת שבעבודה שלי אני יכול בכל פעולה שיכולה להציל חיים, אי אפשר להסביר את התחושה. העבודה קשה ותובענית וגוזלת משאבים רגשיים ומשפחתיים מאוד גדולים, אבל גם כשקשה, כשאתה יושב רגע בינך לבין עצמך, אתה מבין מה קורה בשטח ועוד אדם ניצל, אתה מבין שזה שווה הכל".
אמרת קודם שהעשייה שלך היום מחייה את רוחו של אחיך דודו ז"ל. אתה למעשה מנציח אותו דרך העבודה שלך בעצם?
"אחי זכרו לברכה, הוא הרוח הפועמת בכל העשייה החיובית, התנדבותית והקהילתית שלי וסביבי. כל מה שנופל בידי, אני עושה את זה כי הוא היה כזה, ככה ראיתי אותו וכך חונכתי. הוא נמצא איתי. גם בעבודה, גם בחיים האישיים. זה היה שלי פרטי ובשנים האחרונות חשוב לי להזכיר אותו".