היתרונות הבריאותיים של הסליחה נובעים בעיקר מהפחתת הסכנות הבריאותיות שבתחושות העוינות והכעס שמתלוות לאי-הסליחה.

כאשר אתם בוחרים לא  לסלוח, אתם חווים תחושת נקמנות, עוינות, מרירות, כעס, פחד מפגיעה עתידית ולעיתים אף דיכאון  - לכל התחושות הללו השלכות נפשיות וגופניות על בריאותכם.

במסגרת מחקר הולנדי שפורסם בכתב העת  Psychological Scienceבשנת 2001, נבדקים התבקשו לדמיין אנשים שפגעו בהם והונחו להתייחס אליהם בדמיון פעם אחת בעוינות ופעם אחרת בדרך הסליחה.

לאחר חזרות רבות של הניסוי בקבוצות שונות, נמצא שכאשר הנבדקים דמיינו את האדם שפגע בהם לא בדרך הסליחה, הייתה פעילות קרדיווסקולארית ערה באופן משמעותי: קצב הלב עלה, לחץ הדם עלה ונצפתה פעילות מוגברת של המערכת הסימפתטית. 

מערכת העצבים הסימפתטית מופעלת בגופנו בתגובה ללחץ וסכנה, ומכינה את הגוף להתמודד עם איום.

בין השפעותיה הרבות, המערכת מעלה את הדופק ולחץ הדם, מכווצת את השרירים ומפסיקה פעילויות כגון עיכול ושיקום (של שברים, חתכים וכדומה).

כאשר פעילותה של המערכת הסימפתטית כרונית, היא יכולה לפגוע בין היתר בכלי הדם ובמערכת העיכול וגם לשנות את התגובה החיסונית ולהוביל את הגוף למצב בו הוא פגיע יותר למחלות ומתקשה להחלים מהן.   

לעומת זאת, בדמיון התסריט הסלחני, המדידות הפיזיולוגיות והתחושות הסובייקטיביות של הנבדקים היו רגועות ובריאות בהרבה.

המסקנה היא שאנשים שאינם מצליחים לסלוח משלמים מחיר רגשי וגופני.  

מחקרים רבים מצביעים על כוחה של הסליחה בשיפור הבריאות בהיבטים רבים.

בחלק מהתיאוריות מציעות כי ייתכן ובנוסף לנטרול העוינות, הדחק והכעס, קיים גם קשר עקיף נוסף המחזק את תרומת הסליחה לבריאות: אנשים הנוטים לסלוח מצליחים לגייס תמיכה חברתית חזקה ורחבה יותר, אשר מהווה בפני עצמה גורם חוסן נפשי ובריאותי העוזר למנוע ולעכב מחלות רבות ומסייע להשתקם ממחלות.  

במסגרת מחקר ישראלי שנערך על ידי חוקרים מבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת חיפה ופורסם באוקטובר 2017 בכתב העת Social Work, בחן את הנטייה לסלוח בקרב 160 ישראלים שהתגוררו ביישובי עוטף עזה במהלך מבצע צוק איתן בקיץ 2014 ונחשפו לירי טילים אינטנסיבי מרצועת עזה וסובלים מתסמינים של פוסט טראומה.

הנטייה לסליחה הן כלפי תושבי עזה והעם הפלסטיני והן כלפי ממשלת ישראל שניהלה את המבצע – נמדדה באמצעות שאלון (Heartland Forgiveness Scale) וכן נמדדה התמיכה החברתית, איכות החיים הכוללת והמצאות תסמיני פוסט טראומה.

המחקר העלה כי רמות גבוהות של נטייה לסלוח במהלך המלחמה היו קשורות לאיכות חיים טובה יותר לאחר המלחמה וכן לירידה בתסמינים של פוסט טראומה אצל הנבדקים.

 למה חשוב לסלוח ?

הסליחה מייצגת שינוי רגשי, קוגניטיבי והתנהגותי, כלפי מי שנחשב לפוגע.

כדי שנזכה להטבות הבריאותיות שהסליחה מאפשרת, כדאי שהסליחה תהיה אמיתית - כלומר תערב תהליך פנימי בו ההתנהגות, הרגשות והמחשבות כלפי האירוע או מי שפגע בנו, משתנים והופכים לחיוביים יותר.

סליחה שהיא חיצונית בלבד, יכולה להפחית את העוינות הנראית כלפי הפוגע ולאפשר יחסים בין אישיים תקינים עמו, אך סליחה כזו תמשיך לעורר תגובות דחק וכעס פנימיות שימשיכו לכרסם בבריאותכם.

ברבות השנים פותחו גם כלים טיפוליים בפסיכיאטריה ובפסיכולוגיה כדי להעצים יכולות סלחנות בקרב מטופלים – ככלי לשיפור באיכות החיים.

חלק מהגישות ממליצות גם להכיר במשמעות הפגיעה - כיצד תהליך השיפור והתפתחות העצמי התקדם בזכות הבנת טעויות העבר שהובילו לחוויה הקשה, כיצד היא שינתה אותי והובילה אותי להיות אדם טוב יותר כיום.  

מתברר כי ככל שמתבגרים ומזדקנים הסלחנות גוברת. אולי צריך לצבור חוכמה וניסיון כדי להבין את דרך המלך - שבסופו של דבר היא הטובה ביותר לבריאות ולבריות.