בראשית דברנו נביא מדברי רבנו זצוק"ל בספרו הקדוש "אורות אילים" (מסכת שקלים פד), גם אני שפל אנשים אבקש מאת ה' עושה צדקות עם כל בשר ורוח, יעשה עמי צדקה וחסד ויזכני שאחדש חידושים רבים לאמיתה של תורה, ואכתוב רובי תורה במועצות ודעת להדריך זרעי וכל בית ישראל בדרך הישר והטוב, ויהיו דברי נאמרין בבתי מדרשות ויהיו דברי ערבים ומקובלים לשומעיהם ויעשו דברי פירות לעשות נחת רוח ליוצרנו. אנא הקל אב הרחמן מלא שאלתי ‏זאת אם לא בזכות, ברחמים.

וממשיך רבינו זצוק"ל, וגם אל כל יודעי ספר אשר בכל דור ודור אבקש זאת מאתכם, יעשו עמי חסד של אמת וישתדלו לקרוא דברי בפה מלא, ואתם בני וכל זרעי אחרי כבדוני בזאת ולמדו היטב, ובפרט דברי התוכחה והנהגות טובות וצוואות אשר אנוכי מצוה אתכם, תשתדלו לדרושם ברבים ושיאמר עליהם קדיש, אולי אבנה מאיזה אדם שיכנסו דברי באוזניו ויהי לי למשיב נפש..."ואם אזכה לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו ממי שאקבל ממנו טובה אשתדל לשלם לו במיטבא ולבקש רחמים עליו בני ועמי שמעוני ותחי נפשכם".

וכך מוצאים אנו עוד בדברי רבנו זצוק"ל בעניין זיכוי הרבים בספרו "חודש האביב" (ברכות לא) אין לך הנאה גדולה כמזכה את הרבים, ויפה שעה אחת של קורת רוח בעוה"ב מכל חיי העולם הזה. וכן בהקדמתו לספרו הקדוש "פלא יועץ" "ונכספה וגם כלתה נפשי לזכות את הרבים, לרצון לנחת רוח לבוראי יוצרי ועושי".

ובהמשך מביא דברי המדרש רבה פרשת אחרי מות (כב, ב) אם אין לאדם מצוה קבועה לדורות, מה הנאה יש לו. ועל כן בחרתי אני במצוה זו לזכות את הרבים ע"כ.

**
‏והנה מדברי רבנו זצוק"ל אשר הוא מאיר עינינו מיום בחרותי, להשתדל לילך בדרכו ולהשתדל להרבות תורתו בעולם, ולקבל על עצמנו את הקבלה אשר רבנו זצוק"ל קיבל על עצמו כדמובא במדרש פרשת אחרי מות, וכפי שהביא בהקדמת ספרו הקדוש ה"פלא יועץ", "אם אין לאדם מצוה קבועה לדורות מה הנאה יש לו, ועל כן בחרתי אני במצוה זו לזכות את הרבים".

ובכח מצוה זאת אנו משתדלים לילך ולחזק את תורת רבנו זצוק"ל, ולהרבות כבוד שמים בכל כוחנו גם בימים של חורף, שהשטן בעצמו נלחם בנו בדרכים קשות ובדברי שקר וכזב, משתדלים לילך בדרך רבנו הקדוש זצוק"ל, אשר גם מסכת חייו הייתה מלחמה על דרך ה' ועל הדרך הישרה שבה ישכון אור.

**
וגם אם חס ושלום לפעמים טועה האדם, ועושה התורה קרדום לחפור בה או שמעשיו נגועים בלא לשם שמים, ידע האדם שכח גדול טמון גם בתורה קדושה זאת, כדמובא בגמרא (מסכת מגילה כד) אמר רבי יוסי כל ימי הייתי מצטער על מקרא זה (דברים כח, כט) "והיית ממשש בצהריים כאשר ימשש העיור באפילה" וכי מה ליה לעיור בין אפילה לאורה, עד שבא מעשה לידי, פעם אחת הייתי מהלך באישון לילה באפילה, וראיתי סומא שהיה מהלך בדרך ואבוקה בידו. אמרתי לו בני אבוקה זו למה לך? אמר לי כל זמן שאבוקה בידי, בני אדם רואים אותי ומצילין אותי מן הפחתים ומן הקוצים ומן הברקנים ע"כ.

והנה, בדברים אלו טמונים דברים נשגבים מעניין התועלת שיש לאדם בלימוד התורה ובהפצתה אפילו שלא לשמה, דהנה כתיב (משלי ו, כג) "כי נר מצוה ותורה אור" שהתורה היא אור המאיר לו לאדם בעולם הבא, ומראה לו הדרך לצאת מחשכות של הגהנום שנקרא "ארץ עיפתה כמו אופל צלמות" (איוב י, כב) וזה רק כשלומד לשמה.

אבל תורה שלא לשמה אין בה כח הארה, ונמצא שהלימוד שלא לשמה המלמד לאחרים שלומדים לשמה, דומה לסומא האוחז אבוקה בידו ומאיר לאחרים, שהתועלת רק לאחרים ולא לעצמו. ואף על פי כן תצמח גם לו טובה, שבני אדם רואים אותו להצילו מפחתים וברקנים.
אם כן, המלמד תורה לתלמידים הגונים שלומדים לשמה, יכולים תלמידים אלו להצילו אחר כך מן הגהנום, בכח אותה תורה שלמדו ממנו אף שהוא עצמו לימדה שלא לשמה.

הנה בכח התורה שמוסרים נפש ומשתדלים, נקבל על עצמנו ביותר בקהילת קודש "שובה ישראל" ללכת בדרך רבנו זצוק"ל, שזו המצוה קבלנו על עצמנו לקובעה לדורות ‏מצוות זיכוי הרבים, אף אם ח"ו פעמים יש בה שלא לשם שמים, זכות התלמידים והמחזקים תעמוד ותציל ותושיע, שנזכה מהעושי נחת רוח לאבינו שבשמים, ועושים רצון בוראינו כל הימים.

**
רבנו זצוק"ל היה בעל מסירות נפש עצומה לכל יהודי מעם ישראל, ואף על פי שחטא והשחית דרכו. וזה יסוד ראשון להיות יהודי שמזכה יהודים לקרבם לתורה הקדושה, לראות מעלת חבירו ולהיות מוסר נפש על כל יהודי באשר הוא שם, גם אם התרחק ריחוק גדול מהקב"ה ומתורתנו הקדושה.

ומובא בשם תלמידו רבי יהודה חי אלקלעי זצוק"ל בספרו "מנחת יהודה" (דף יא ע"ב) מביא מעשה על מסירות נפשו עבור נפש מישראל, וזה לשונו : ושמעתי מפי קדוש עטרת ראשי מורי ורבי ככהר"ר אליעזר פאפו זצוקל הכ"מ, שבהיותו מורה צדק בעיר סיליסטרא יע"א נתפס ישראלי אחד למינות, ורצו לתלות אותו על עץ או שיתנו פדיון נפשו אשר יושת עליו, ולא רצו בני הקהילה לתת הסך העצום ההוא, ומורי ז"ל אסף את כל הקהל לבית הכנסת ואמר להם : אמת שאין בידי כעת להכריח אתכם שתביאו אלי את נזמי הזהב אשר באזני בניכם ובנותיכם, אבל אני מכריח אתכם שתמכרו את כל ספרי התורה ואת כלי הקודש ותתנו לי את כל הכסף הנמצא בית ה', כי התורה לא ניתנה אלא לישראל. ואם אין ישראל אין תורה, ולכן אין דבר העומד בפני פיקוח נפש. עד שברוב דבריו הקדושים ומליצותיו הטהורות משך את לב העם, ‏ונתרצו לתת כופר נפש אחיהם.

וזו דרכו של רבנו זצוק"ל להציל נפש יהודי אף רחוק שאבד את עולמו היהודי, ומשם לפדותו בכל ממון שבעולם גם אם במחיר מכירת תשמישי הקדושה, ולבנות עולם חדש מאותו יהודי על ידי שיקרבו ומקרבו לתורה ולמצוות ולמעשים טובים. וזוהי דרך שעל כל יהודי לקדשה בנפשו, ולבני קהילתנו שהולכים לאורו של רבנו ביתר שאת וביתר עוז.

**
"אתהלך בתום לבבי בקרב ביתי" והצנע לכת קדוש יאמר לו. ושכרו כפול ומכופל, ונוטל שכרו מושלם גם על הפעמים שמבטל החסידות, מי חכם וישמור אלו. ומביא רבנו זצוק"ל מעשה בספרו הקדוש "פלא יועץ" (ערך תענית) וכבר יסופר על הרב החסיד מוהר"י כולי (בעל מ"עם לועז"). שפעם אחת עשה תענית הפסקה של שלושה ימים, ויהי ביום השלישי לעת ערב הוצרך לילך לבית עשיר אחד, וכיבדו העשיר במשקה ושתהו כדי שלא לגלות שהוא בתענית. עושה אלה בודאי שהקב"ה יחשוב לו כאילו התענה תענית שלם ואין נגרע מארכו.

וזו היא הדרך הישרה אשר בה ישכון אור והצנע לכת עם ה' אלוקיך, ורבנו זצוק"ל הקפיד קפידה גדולה בהצנע לכת. וכך מצאנו בעניין כהונתו כרב, רבנו זצוק"ל נתקבל לישב על כסא הרבנות בעיר קטנה סליסטרא, אשר בבולגריה השוכנת על גדות נהר הדנובה בגבול רומניה, בשנת תק"פ בהיותו כבן ל"ד ובה כיהן עד סוף ימיו.

אנו מוצאים בדברותיו הקדושים את הסיבה שבחר לגור בעיר קטנה, וכה דבריו בספרו "דן ידין" על דברי המשנה באבות (א, יז) ולא מצאתי לגוף טוב אלא שתיקה, שבא לבאר שכוונת התנא על האנשים שעושים מהגוף עיקר, החכם עדיף לו שלא יוכיחם, שכן מוטב שיהיו שוגגין ולא יהיו מזידין. ובסוף ביאור המשנה כותב "ולכן לא בחרתי להיות רב רק במקום ששותים בצמא את דברי".

וכן בספרו "פלא יועץ" (ערך משפט ודין) כתב "ועצה טובה קא אמינא שיבחר לו המורה לישב בעיר קטנה, אפילו יהיו מזונותיו דחוקים, כי הלוא מצער הוא ותחי נפשי ונפשם, אם בינה לכן הבן את זאת.

**
בבואו לעיר סליסטרא עברו על הקהילה צרות ממכת הדבר ומרדיפת השילטון, ובסוף ספרו "יעלזו חסידים" כתב רבנו זצ"ל "אנוכי עשיתי אר"ש על הניסים ועל הנפלאות שהיו בעיר הזאת סיליסטרה יע"א, כאשר דבר היה בעיר וגם קול מלחמה במחנה, ובחמלת ה' עלינו מכל רעה הצילנו, ברוך הא-ל המושיע עשינו בבית הכנסת זכר לקרבן תודה, ושלמנו תודות לעושה נפלאות גדולות, וסדרתי נוסח תפילה להודות לשעבר ולהתפלל על העתיד, הלא הם כתובים אצלי ושמחתים בבית תפילתי.

**
רבנו זצוק"ל היה מלומד בניסים ובנפלאות,‏ ובספר "מליצי אש" מביא שמועה על פי פנקס קהילת סליסטרא, שבא רבנו לשם קפצה לו הדרך. ועוד רבים המעשי ניסים אשר מסופרים על רבנו זצוק"ל. ואף אנו ראינו בעינינו דברים מעל הטבע שהם כנס ממש, ושמענו מאהובים וחביבים שנפקדו בפקודת ישועה ורחמים בזכות תורתו וקדושתו של רבנו זצוק"ל.

***
רבנו זצוק"ל נטמן בעירו סיליסטרא. כאשר נכבשה העיר על ידי הרוסים, הפקיעו את מקום בית החיים היהודי בו טמון רבנו זצוק"ל במטרה לבנות בשטח זה כנסיה. כאשר פינו את כל השטח, נתקלו בציונו הקדוש של רבנו זצוק"ל ולא יכלו להזיזה, דבר זה עוררם לחרטה על מעשיהם והבינו כי איש אלוקים קדוש הוא הטמון שם. מסורת אחרת מספרת שאחרי שניסו לעקור את המצבה ממקומה, שקעה המצבה יותר באדמה.

***
ומובא בספר "מליצי אש" שרבנו זצוק"ל אמר, שמי שילך אל קברו כאשר הוא טבל במקוה ומתפלל בלב נשבר, הוא ערב בדבר שתקובל תפילתו, ובאמת ישועות גדולות נעשו לבני אדם שעשו כן. והנה זכינו בקהילת קודש שנבנה מקוה טהרה על קברו ובית מדרש לזכרו. ובודאי מתקיימים דברי הגמרא (חולין פט) כל מקום שאתה מוצא דבריו של רבי אליעזר... בהגדה עשה אזניך כאפרכסת, ובודאי כוחו וגבורתו ומליצות היושר של רבנו בשמים תהיה כצינה ומגינה בעדנו ובעד קהל עדתנו.

***
בשנת תקפ"ח חלה בחולי כבד, לשם סגולה הוסיפו לו את השם יחזקאל והחלים. וכך כתב בהקדמה לספרו "יעלזו חסידים" "כי זה שמי אשר זכו לי שמים בחלותי, וחייתי מחוליי אשירה לה' כי גמל עלי". אבל חזרה אליו מחלתו אשר נפטר בה במבחר ימיו. והתבקש בישיבה של מעלה ונצחו אראלים את המצוקים בירח האיתנים, הוא חודש תשרי בכ' תשרי בחול המועד סוכות, אושפיזא דיוסף צדיקא שנת התקפ"ט.

וכך כותב רבנו זצוקל בספרו "אורות אילים" (אות ש' לא) גם אנחנו אזובי קיר ראוי לנו לחלות פני אחינו, לעת מצוא זו מיתה שישתדלו למעבד נייח רוחא... וכן אני עני ואביון אפיל תחינתי - ואומר... רעי חנוני וכל אש בכוחכם למעבד לי ניח נפשא עבידו, "ואם אזכה לחזות בנועם ה' גם אני אשלם במיטבא.

**
וישתדלו אחי ורעי לחזק את תורת רבנו זצוק"ל בספריו הקדושים "פלא יועץ" ו"יעלזו חסידים" וכו', ויקבעו בהם שיעורים לרבים. וכן ביומא דאושפיזא דיוסף צדיקא, ירבו בסעודות ובדברי תורה לעילוי נשמת רבנו זצוק"ל, וללכת בדרכו הקדושה. ואשרי מי שיזכה להשתטח על קברו ולטבול.

ובבקשה מכם אחי ורעי יעתירו בעדי שהקב"ה יוציא לאור האמת אשר נעדרת תחת צר וצורר ומענה ולוחץ, ויצא לאור משפטינו קדוש בזכות רבנו הקדוש, אשר נפשי משתוקקת לתורתו ולקדושתו הרמה.