בחברה המודרנית, במיוחד בקרב אלה הרואים עצמם פעילים בקהילה ונושאים עיניהם לתפקידים ציבוריים ולמשימות המחייבות קשר רציף עם קהל, יש משמעות גבוהה ליכולת הורבאלית של האדם ולכושר הדיבור בפני ציבור. יותר ויותר אנו נצרכים לעמוד לפני קהלים שונים, להציג מדיניות, להסביר ולשכנע ולשאת דברים בצורה ברורה ותכליתית ובאופן שיחזיק את המאזינים ברמה של קשב. אלמנט זה עומד בבסיס תחרות הנואם הצעיר, שמועדון רוטרי ישראל מקיים מידי שנה, ואשדוד היא מן הערים המקיימים מסורת זו במשך הרבה מאוד שנים, ברציפות.

"כבר למעלה מ-20 שנה שמועדון רוטרי מקיים את תחרות הנואם הצעיר בישראל" אומרים בבית ספר שז"ר, המשתתפים באופן קבוע בתחרות ומכשירים את תלמידיהם להיות דוברים מיומנים, ומזכירים כי "התחרות הראשונה התקיימה במועדון אשדוד". עוד מציינים הם כי בתהליך כולו נוטלים חלק כ-3,000 תלמידים כאשר אחת ממטרות הפעילות היא לעודד מצוינות בקרב בני הנוער והצעירים. ואכן, התחרות נושאת אומנם אופי תחרותי על כל המשתמע מכך, אך יש בה מימד לימודי והענקת כלים ומיומנויות החשובות להמשך התפתחותם של התלמידים.

"אמנות הנאום היא כלי חשוב להתפתחות תלמידים מבתי הספר יסודיים ותיכוניים" אומרים במינהל החינוך, "הילדים מקבלים כלים המעניקים להם יכולות וטכניקות לשאת נאום מול קהל מאזינים, תוך שליטה בסגנונות שונים". בתוך כך מוצגת שפת הגוף והכישרון המילולי ככלים החשובים בתורת הנאום. כן מסבירים הם כי במסגרת הנאום מפתחים הילדים שליטה בשפה ובלוגיקה, משפרים את ביטחונם העצמי בעמידה ובדיבור בפני קהל, כאשר ההתרגשות הנלווית לנאום מוסיפה מימד אישי חיובי לכל מתמודד ובמיוחד כאשר "המתמודדים זוכים בחוויית התנסות ייחודית ובשיפור ממשי ביכולת ההתבטאות בפני קהל" כפי שמסכמים בשז"ר.

עוד אומרים בשז"ר כי תחרות הנואם הצעיר עודדה תלמידים מכיתות ה'-ו' לגבש רעיונות ודעות ולהציגם בצורה משכנעת, תוך שהם מקפידים על תרבות של שיח ומעורבות פעילה בחיים האזרחים. את התחרות הנחתה המורה יפה אסולין – רכזת שפה בבית הספר, ושולבו בתחרות גם שירים וריקוד באלט בניצוחן של המורות אנג'לה וויקה. "בזה אחר זה עלו נציגי כיתות ה'-ו' ונשאו את נאומם המרגש. התלמידים והתלמידות בחרו נושאים רציניים, בהם כאלה העומדים על סדר היום הציבורי, והציגו את עמדותיהם האמיצות ואת דעתם הנחרצת, תוך שהם משתמשים בטיעונים לוגיים ובטכניקות שכנוע מגוונות" אומרת גב' אסולין ומדגישה בלא מעט גאווה כי "הנואמים הפגינו רמה גבוהה של רטוריקה ויכולת שכנוע, ואפילו הקהל ניצח בתחרות כאשר היו מרותקים לנאומי התלמידים".

התחרות השיגה את יעדה בכך שהיא הנחילה את תרבות הדיבור והשיח בקרב התלמידים בבית ספרנו, תוך שהיא מקדמת את תודעת תרבות הדיבור, פיתוח כושר הביטוי בפומבי ומעצימה מעורבות חברתית ואזרחית בקרב תלמידי השכבה הבוגרת.