נכתב ע"י יעקבי שמעון, מתנדב במשטרת התנועה באשדוד

ידוע כי אחד העונשים האפקטיביים הוא פגיעה בכיס. בכל העולם מענישים ע"י קנס. מצד אחד זהו עונש קל ליישום עם הרתעה כל שהיא, ומצד שני יש בו אפקט חינוכי הגם שההרתעה היא זמנית בלבד. הא ראיה, נהגים רבים חוזרים לסורם ונתפסים שוב ושוב באותן העברות וגם בעברות אחרות.

אז מה ניתן לעשות כדי להרתיע מלבד עונש כספי?  האפשר להסתדר בלי קנסות? לתת צ'אנס?

כשם שאמרו חז"ל: אין עונשין אלא אם כן מזהירין.

האם הסבר אדיב על מהות העברה והסכנה שבצידה יכול להועיל? האם אזהרה בעל פה תניב הטמעה של הכורח לציית לחוקי התעבורה? לאור המצב בכבישי הארץ ברור שאי אפשר להסתפק באלה. הטמפרמנט של הנהג הישראלי (לא כולם) אטום לכל הסבר ואזהרה.

ומה עם שיטת הניקוד? רק נקודות ללא קנסות! נהג יצבור נקודות ויופנה לקורסים שונים של נהיגה מונעת. האם הקורסים לנהיגה מונעת מועילים? הניסיון מוכיח את כשלון השיטה.

במשטרת התנועה נוסתה שיטת 'דו"ח אזהרה' כאופציה חלופית לדו"ח עם קנס. גם שיטה זו נכשלה ונהגים שבו לעבור עברות בתדירות גדולה יותר מאלה שקבלו ברירת קנס.

דמגוגים ישיבו כי יש להעלות את גובה הקנסות בעשרות אחוזים כמו שעשו בעברת טלפון. הקנס על שימוש בטלפון בנהיגה עלה מ- 500 ₪ ל- 1,000 ₪. האם זה מרתיע נהגים? לא ולא! כל הנוסע בדרכים ישים לב כמה הרבה נהגים משתמשים בטלפון בנהיגה חרף הקנס הגבוה ולמרות שמכירים בסכנה הטמונה בהסחת הדעת.

בסקר שנערך לאחרונה נשאלו נהגים לגבי הסיכוי להתפס נוהג בשכרות. רוב הנהגים סבורים שהסיכוי להתפס נוהג בשכרות הוא 70%. לכן פחות ופחות מעיזים לנהוג בשכרות וזאת בשל כמה סיבות: נוכחות בולטת של ניידות משטרה באזורי בילוי, בדיקות רבות שנעשות לנהגים בלילות סופי שבוע, אי סלחנות כלפי נהגים שנתפסו נוהגים בשכרות ובמקביל העמדתם לדין והטלת עונשים מרתיעים (שלילה לשנתיים והחרמת הרכב).

מנגד השיבו נהגים כי הסיכוי להיתפס עם טלפון ביד בנהיגה הוא 30% ולכן לוקחים צ'אנס ומדברים. מה גם שלגבי עברה זו אין העמדה לדין, אין החרמת רכב אלא קנס בלבד ויש כאלה שקנס לא מזיז להם.

שתי עברות אלה ואחרות מסכנות חיים אם בהסחת דעת ואם בחוסר ריכוז והתוצאות בגינן עלולות להיות עגומות ביותר – פציעות קשות וגופות.

אז מה עוד אפשר לעשות כדי להרתיע? להעמיד כל נהג למשפט? שהשופט יחליט? זה לא ישים כיון שבתי המשפט גם ככה עמוסים לעייפה. מועדים למשפט ייקבעו לעוד שלוש וארבע שנים ואולי יותר. עד אז יצברו הנהגים עברות רבות נוספות וימשיכו לנהוג ללא ענישה וללא מורא. חוץ מזה בזבוז ימי עבודה והופעה בבתי משפט עולה כסף, לא כן?

ומה לגבי שלילה סיטונאית של רישיון נהיגה? הצעה אפשרית אך לא-ישימה כי לא ניתן לעקוב אחר עשרות אלפי משוללי רישיון אם הם נוהגים אם לאו. כיום נהגים בשלילה עולים על הכביש בלי חשש כי קטן הסיכוי שייתפסו.

והחרמת רכב?  כיום נוקטים בשיטת ענישה זו רק לגבי מספר מועט של עברות (שכרות, נהיגה ללא רישיון, נהיגה בזמן פסילה, עודף משקל מטען, נהג חדש ללא מלווה, עקיפה בפס לבן ועוד). ההחרמה היא לחודש ימים. ומה לגבי שאר העברות?  אם נהג ידע שרוב העברות יובילו להחרמת רכבו כי אז ייזהר שבעתיים. פעם ראשונה יוזהר פעם שניה – החרמה. למשל: נהג לא עצר ב'עצור' יתכבד לגרור את רכבו לתחנת המשטרה הקרובה שם יאפסנו אותו למשך יום אחד או יומיים או שלושה – לפי חומרת העברה. לא צריך קנס ולא נקודות. יגידו לו: "תבוא מחר/מחרתיים/בשבוע הבא לקבל את הרכב" וזהו. אין זה משנה אם מדובר ברכב פרטי או בסמיטריילר עמוס בסחורה. ההחרמה תהיה פרופורציונלית לחומרת העברה. הווי אומר – עשית עברה, השאר את האוטו וקח מונית או סע באוטובוס. הנהג ישא בהוצאות גרירה ואפסון הרכב. זו שיטת ענישה יעילה ומרתיעה ביותר אם הכל יראו אז גם ייראו. אין אדם אשר לא יחרד לגורל מכוניתו ואין מעביד אשר לא ידאג לרכבו. השבתת רכב משמעותה – הפסד כסף!

הנה כי כן כל שיטת ענישה כרוכה בסופו של דבר בהוצאה כספית כזו או אחרת. 'לעשות קופה' משמעותה פעולת ענישה מהירה, פשוטה ויעילה. בברירת קנס יש לנהג אופציה לערער על הדו"ח בערכאה משפטית או בשימוע אצל קצין תנועה וגם די זמן (עד 3 חודשים) לשלם אותו.

הכותב מתנדב במשטרת התנועה של אשדוד