מאת: יעקבי שמעון

נשאלת השאלה מה זה אומר לנו בדיוק? מהי בדיקת האלכוהול שהכל יראים מפניה? מה משמעות העליה ברף? האם יותר שיכורים ינועו בכבישים? האם יטעו רבים לחשוב שכעת מותר ללגום עוד כוסית או שמא עוד קנקן בירה?

כל משקה המכיל אלכוהול מגיע לקיבה ולמעי ומהם נספג אל מערכת הדם. ממערכת הדם מגיע האלכוהול חיש מהר אל המוח ותוך זמן לא רב מתחילה השפעתו לתת את אותותיה.

הציבור חייב לדעת כי לאלכוהול יש השפעה כמו סם. הוא פועל על מרכזים נוירולוגיים במוח ולכן השפעתו ניכרת בכמה מאפיינים.

מהירות הספיגה מן הקיבה והמעי אל מערכת הדם תלויה בגורמים רבים: כמות השתיה הנצרכת, סוג השתיה, ריכוז האלכוהול בשתיה, משך השתיה, האם על קיבה ריקה או מלאה, האם בבת אחת או בשלבים. כמו כן יש תלות בגורמים פיזיולוגיים כמו: משקל האדם, מצבו הבריאותי, האם נוטל תרופות, מעשן, היותו רגיל בשתיה ועוד.

בספר תהלים (ק"ד ט"ו) לימדונו כי "יין ישמח לבב אנוש" ואכן אין כמו יין טוב כדי לשפר את מצב הרוח. אך הכל במידה. שלמה המלך החכם באדם הזהירנו מלגימת יתר "אל תהי בסבאי יין" (משלי כ"ג כ') וכן למדנו חז"ל במסכת סנהדרין ל"ח א' ש"נכנס יין יצא סוד". רק בפורים מותר לנו לשתות עד דלא ידע.

זאת לדעת כי שתיית משקה אלכוהולי ונהיגה לא הולכים ביחד.

בערכים נמוכים בדם (0.01-0.029 מ"ג אחוז) נמצא כי האלכוהול גורם לשמחה ומצב רוח.

בערכים מעט גבוהים יותר (0.03-0.059) הוא גורם לזחיחות הדעת, פטפטנות, התרגעות, הפחתת מעצורים ועכבות, פוגם בדריכות ובקואורדינציה, מפחית את הריכוז ואת כושר השיפוט.

בערכים גבוהים יותר (0.06-0.10) גורם האלכוהול להתנהגות בלתי מרוסנת, שחרור עכבות, להגנות, ירידה ברפלקסים, פגיעה בתפיסה המרחבית, ירידה בראיה מרחבית, פגיעה באומדן המרחק, קושי בהתאוששות מסינוור וקושי בהבנה ובתפיסה.

בערכים עוד יותר גבוהים (0.11-0.20) הופך הטמפרמנט להיות סוער, בלבול בין כעס ועצב, הבעות יתר, תנועה מתנדנדת, דיבור גס ועילג, מוטוריקה גסה ומגושמת, וזמן התגובה לגירויים שונים מתארך.

בערכים גבוהים מאד (0.21-0.29) נגרמים בלבול וקהות חושים, איבוד ההבנה, נזק תחושתי, עליה בנזק מוטורי, איבוד זיכרון זמני ואפילו איבוד הכרה.

בערכים ממש גבוהים (0.3 ומעלה) יש ירידה בקצב הלב, ירידה בקצב הנשימה, אי שליטה על שלפוחית השתן (הטלת שתן), חוסר הכרה וסכנת מוות.

הרף הנהוג בישראל הוא 50 מיליגרם אלכוהול ב- 100 מיליליטר דם שהוא שווה ערך ל- 240 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אחד של אויר נשוף. כעת כאמור נתקבלה המלצה להעלות את הרף ל- 400. זה אומר הרשאה לעוד נהגים עם מאפיינים של ירידה בדריכות, בקואורדינציה, בריכוז ובכושר השיפוט לנוע בכבישים. מן הראוי לציין שמבחינה משפטית אין זו המלצה מחייבת היות שאינה יכולה להחשב תקדים. על כן לא מן הנמנע ששופטי תעבורה אחרים יסתייגו ממנה ויתייחסו לפסיקה זו בערבון מוגבל. כל שנותר הוא להמתין ולראות כיצד יונחו שוטרי התנועה לפעול ומעל איזה רף יחלו לאכוף.

בארצות רבות בעולם פועלים לפי הכלל שאם שותים לא נוהגים. להלן רשימת ארצות על פי רף אחוז האלכוהול בדם:

0.00% -  צ'כיה, הונגריה, רומניה, סלובקיה, סעודיה, איחוד האמירויות, ברזיל, בנגלה-דש.

0.02% -  אסטוניה, פולין, נורבגיה, שבדיה.

0.03% -  הודו, יפן, רוסיה.

0.04% -  ליטא, מערב קנדה (סאסקצ'ואן)

0.05% -  ישראל, ארגנטינה, אוסטרליה, אוסטריה, בלגיה, קנדה (אונטריו, מניטובה, 
                אלברטה, קולומביה הבריטית), בולגריה, קוסטה ריקה, קרואטיה, דנמרק, 
                פינלנד, צרפת, גרמניה, יוון, אירלנד, איטליה, איסלנד, לטביה, לוקסמבורג, 
                הולנד, פרו, פורטוגל, מקדוניה, סרביה, סלובניה, דרום אפריקה, ספרד, 
                שווייץ, תאילנד, טורקיה.

0.08% -  קנדה, מלזיה, מלטה, מקסיקו, ניו-זילנד, סינגפור, בריטניה, ארה"ב.

בכמה ארצות יש סף נמוך הרבה יותר לגבי נהגים חדשים בשנתם הראשונה או השניה: גרמניה, לטביה, הולנד, סלובניה, ספרד, ניו-זילנד.

בארצות אחרות יש סף נמוך לנהגי משאיות ונהגים ציבוריים: ארגנטינה, אוסטרליה, קנדה, בריטניה, ארה"ב.