בית המשפט המחוזי בפ"ת הוציא לבקשת עו"ד בן אבי-בראון , צו מניעה קבוע נגד ייצור, שיווק, מכירה, מניעת שימוש בבדי החברה ושימוש בכל סוד מסחרי הרשומים ב"רשם הפטנטים, המדגמים וסימני מסחר בירושלים".  בכתב התביעה שהגישה נטען כי הדגמים המזויפים מיוצרים מאותן בדים ומאותם עיצובים ואף מאותו מפעל בסין. במילים אחרות פס ייצור אחד מייצר את הדגמים המקוריים ופס ייצור שני מייצר את הדגמים המזויפים.

בית המשפט המחוזי בפתח תקווה הוציא בנוסף לבקשת עורכת הדין, צו מניעה זמני במעמד צד אחד, נגד מפיץ דגמים מזויפים של החברה בשטחי הרשות הפלסטינאית. הצו הוצא נגד חברה הפועלת בתוך הרשות הפלסטינאית ומציגה עצמה כפועלת מטעם החברה שמפעלה הראשי באשדוד ומציגה דגמים שהם העתק מושלם מדגמי התובעת תוך הטעיית הצרכנים החושבים שהם רוכשים מוצר מקורי של התובעת.

כאמור במקביל מתנהלים הליכים משפטיים כנגד המפעל בסין שמייצר הן את המוצרים המקוריים והן את המזייפים. למותר לציין כי החברה הפסיקה לייצר מוצריה המקוריים באותו מפעל ועברה לייצר אותם במפעל אחר.

העתקי הצווים הועברו לשלטונות המכס כדי שיחרימו מוצרים מזויפים של החברה שיגיעו מהמפעל בסין כמו גם מניעת העברת מוצרים מזויפים של החברה לשטחי הרשות הפלסטינאית.

עו"ד בן אבי-בראון מסבירה כי  בפני החוק, עומד האינטרס של בעל עסק או מפעל להגן על זכויותיו המסחריות, על הידע, הזמן והמשאבים שהוא משקיע בעסקו, על שיטות הייצור שפיצח וכיו"ב. עו"ד בן אבי: "הפסיקה קבעה מבחן לבדיקת חשש סביר להטעיה: זהו המבחן המשולש, המשמש גם לעניין "דמיון מטעה"  בסימני מסחר, שעל פיו יש לבחון את מבחן המראה והצליל, סוג הסחורות וחוג הלקוחות ויתר נסיבות העניין. כאשר נבדקת שאלת הפרתו של סימן מסחר, מתמקדת הבחינה בהשוואה בין סימני מסחר לבדם. בעוולה של גניבת עין, הבדיקה היא האם מכלול התנהלותו ופועלו של הנתבע עולה כדי יצירת חשש להטעיה".