פרסום ראשון: שינויים "בעלות כספית גבוהה" בוצעו בתוכנית הגל הירוק בעקבות עתירה מינהלית
09.03.17 / 06:39
חברת דור אלון, לה יש תחנת דלק בכביש מנחם בגין ביציאה הדרומית מאשדוד, הגישה עתירה נגד העירייה ומשרד התחבורה. לטענת דור אלון, תחנת אוטובוס ותכנון הכניסה והיציאה מהתחנה במסגרת פרויקט הגל הירוק, מהווה סיכון תחבורתי חמור. בעקבות העתירה הוכנסו שינויים בתוכנית המקורית בעלות כספית גבוהה. אחרי ביצוע השינויים מחקה דור אלון את העתירה
עיריית אשדוד ומשרד התחבורה נאלצו לשנות את מיקום תחנת האוטובוס בתוכנית המקורית שהוכנה בפרויקט הגל הירוק עבור קטע הכביש ביציאה הדרומית, בין אלטלנה לבין כביש משה סנה, וכן להסדיר טוב יותר את הכניסה והיציאה מתחנת הדלק דור אלון.
השינוי התרחש בעקבות עתירה מינהלית שהגישה חברת הדלק "דור אלון" נגד עיריית אשדוד ומשרד התחבורה, לאחר שלדבריה התכנון להוספת נתיב התחבורה הציבורית במסלולו המתכונן נעשה בחוסר סמכות, תוך הפעלת שיקול דעת החורג ממתחם הסבירות ותוך שהתכנון עומד בסתירה להוראות תיקון מס' 4 לתכנית המתאר הארצית לתחנת תדלוק ומהווה סיכון תחבורתי חמור. טענה נוספת שהועלתה בעתירה היא שהעבודות המתוכננות יקשו על הגישה לתחנת הדלק ובכך יובילו לפגיעה כלכלית בדור אלון. את העתירה הגישו בשם דור אלון, משרד עורכי הדין ש. בירן ושות'.
"טרם הגשת עתירה זו, פנתה העותרת למשיבות במכתבים, בטלפונים בדוא"ל, כדי לנסות לבקש להימנע מהעבודות ואף ביקשה לתאם פגישה על מנת לנסות להביא לשינוי תכנון עבודות אלו כך שלא יפגעו בגישה לתחנת התדלוק. אולם פניות אלו זכו להתעלמות מופגנת על ידי המשיבות", נכתב בעתירה.
על פי העתירה, תחנת האוטובוס תוכננה לקום כ-120 מטר מתחנת התדלוק ובקרבה לנתיב ההאטה בכניסה לתחנה. לדברי דור אלון ומומחה תחבורה מטעמם, במקום יווצרו קונפליקטים בין האוטובוסים היוצאים מהתחנה לבין הרכבים שמבקשים לפנות לתחנה, תוך שהרכבים הפרטיים יצטרכו לחצות את נתיבי התחבורה הציבורית. עוד נטען בעתירה כי ביציאה מהתחנה תותר הפניה לכביש שרות, שגם בו יאלצו הרכבים הפרטיים לחצות את נתיב התחבורה הציבורית, ויוכלו להמשיך בנסיעה רק ישר עד הרמזור הבא.
בעתירה מגוללת דור אלון את ניסיונותיה ליצור קשר עם גורמי העירייה על מנת לקבוע פגישה, אך כפי שצוין בעתירה, דור אלון זכתה להתעלמות מופגנת עד לרגע הגשת העתירה.
"הסדר תעבורתי נרחב מצריך בחינת תכנון במסגרת הליכי דיני התכנון והבניה" טענה דור אלון בעתירה, בהתייחסה לעובדה כי אישור תוכנית "הגל הירוק" כלל לא נידונה בועדות התכנון והבניה בעיר, אלה נעשתה מכוח תקנות התעבורה "אשר אינן מחייבות את שיתוף הציבור, אינן מקיימות הליך שקוף ואינן מאפשרות זכות טיעון לציבור שעשוי להפגע מהן". לדברי דור אלון, בית המשפט העליון חייב את הרשויות המקומיות באופן מפורש, לפעול תחת חוק התכנון והבניה אם ברצונן לערוך שינוי תחבורתי בעל השפעה משמעותית.
"קלות הדעת וחיפזון המשיבות לאשר פרויקט בסדר גודל ענק שכזה ובעלויות שכאלו במסגרת הליך שאינו כולל שום זכות טיעון ובדרך שאינה שקופה הינה, לאחר כבוד, לא ראויה" , נכתב בעתירה.
חשוב לציין כי טענות אלה שהעלתה דור אלון בעתירה, לא נתבררו בפני בית המשפט, מאחר והצדדים התדיינו מחוץ לבית המשפט ושינויים בוצעו בתוכנית המקורית. בית המשפט לא קבע אם טענות אלה של דור אלון, מוצדקות או לאו.
בעקבות העתירה – שינויים בתוכנית
בחודש פברואר, במהלך דיון שהתקיים בעתירה, התקיימה הידברות מחוץ לאולם בית המשפט. במסגרת ההידברות בוצעו, בתיאום של כל הצדדים, תיקונים במפה העדכנית של התכנית כפי שהוצגה על ידי משרד התחבורה. לקראת סוף חודש פברואר, הודיעה דור אלון כי היא מקבלת את השינויים שבוצעו בתוכנית המקורית, ומקבלת את הצעת בית המשפט למחוק את העתירה. דור אלון ביקשה שלא לקבוע לה הוצאות, שכן, אלמלא עמידתה על העתירה הרי שלא היו מתקבלים השינויים בתכנית התחבורה ולפיכך הגשת העתירה הצדיקה את עצמה ואין מקום לפסוק הוצאות לחובתה.
מנגד, עיריית אשדוד ומשרד התחבורה ביקשו בעקבות מחיקת העתירה להטיל על דור אלון הוצאות משפט. לטענתן, בעצם הגשת העתירה ולאורך כל ניהול ההליך ראתה העותרת לנגד עיניה רק את האינטרס הכלכלי הצר שלה ולא את האינטרס הציבורי הרחב של ביצוע הפרויקט, ובכלל זה סוגיית הבטיחות בדרכים. כן צוין כי המשיבות נאלצו לערוך תגובות לעתירה ולבקשה לצו ביניים, להתיצב לדיונים וכן להגיש התגובות בעניין ההוצאות. בנוסף טענו המשיבות כי הסכימו לשניים מתוך שלושת השינויים שהציעה העותרת רק מתוך רצון טוב ומתוך מחשבה כי ייחסך זמן יקר, וזאת על אף שהזזת תחנת האוטובוס כרוכה בעלויות כספיות גבוהות ביותר.
השופטת גאולה לוין מבית המשפט לעניינים מנהליים בב"ש:
"במקרה דנן, שקיבלה העותרת את המלצת בית המשפט וההליך הגיע לסיומו ללא הכרעה שיפוטית. העותרת קיבלה חלק מהסעדים שהתבקשו, ואין ספק כי הגשת העתירה, שנתמכה בחוות דעת של פרופ' דוד מהלאל (יועץ תחבורה) היא שהביאה לכך. באין הכרעה לגוף הטיעונים, לא ניתן לשלול על הסף את הסברה כי היה צידוק כלשהו בהגשת העתירה לעניין מיקום תחנת האוטובוס. נוכח כל האמור, ונוכח השלב המוקדם בו הופסק בירור העתירה, הגעתי לכלל מסקנה כי כל צד יישא בהוצאותיו".