תושבת אשדוד בשנות ה-60 לחייה נפלה ונחבלה לפני כשש שנים, לאחר שרגלה נתקעה בבור בכביש בסמוך לתחנת אוטובוס. כתוצאה מהנפילה נחבלה התושבת בעיקר בידה, במרפק ובכתף ימין.

כתוצאה מהנפילה נזקקה האישה לטיפול צמוד של בני משפחתה, והמוסד לביטוח לאומי קבע לה אחוזי נכות בעקבות פציעתה. 

בתביעה שהגישה התושבת נגד עיריית אשדוד וחברת הביטוח שלה, סיפרה האישה כי היא חצתה את הכביש על מנת להגיע לתחנת האוטובוס, ואז רגלה נתקעה בבור והיא נפלה על הכביש. בתביעה ציינה האישה כי רשלנות העירייה בתחזוקת הכביש, היא שיצרה את הבור שהביא לפציעתה. 

בעירייה טענו כי רשלנות של התושבת, שהכירה את אזור מגוריה, היא שהובילה לתאונה. עורכי הדין של העירייה וחברת הביטוח ניסו להמעיט מאחריות העירייה, אך כבוד השופטת  עדי אייזדורפר קיבלה את גרסת התושבת במלואה, תוך שהיא מציינת כי עדותה הייתה מהימנה, קולחת וללא סתירות. 

מומחה מטעם בית המשפט קבע כי לתושבת 29% נכות משוקללת, וכי בעקבות התאונה היא לא תוכל לשוב לעבודתה כמטפלת בקשישים. 

לאחר שקיבלה השופטת את גרסת התושבת ואת חוות הדעת של המומחה שמונה מטעם בית המשפט, היא מחליטה כי התושבת תפוצה בגין הפסדי שכר, הוצאות רפואיות, הוצאות עבור עזרה בעבר ובעתיד ופיצוי בגין כאב וסבל. סך הפיצוי יהיה בסך של 309,132 ₪. מסכום זה יש יופחת 5% בגין אשם תורם, כך שסכום הפיצוי יעמוד על סך של 293,675 ₪. 

בנוסף קובעת השופטת כי העירייה תישא בהוצאות עבור מומחה בית המשפט וכן תשלם 20% מהסכום שנפסק כשכר טרחה עבור עורך הדין של התושבת.