חברת יהודה פלדות הגישה תביעה במסגרתה עתרה לסעד הצהרתי לפיו העובד אינו זכאי לפיצויי פיטורים ולדמי הודעה מוקדמת. כמו כן עתרה לפיצוי בגין הפרת חוזה העבודה נוכח הנזק שנגרם לה ובשים לב לכספים שקיבל במסגרת הטיית הסיווגים.

העובד מצידו הגיש תביעה שכנגד ובה עתר לפיצויי פיטורים ולדמי הודעה מוקדמת. כמו כן עתר לפיצוי בגין פיטורים שלא כדין, פיצוי בגין עגמת נפש ולפיצוי מכוח חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965 .

הרקע לתביעה

תהליך המחזור במפעל  מתחיל עם הגעת משאית ובתוכה גרוטאות ברזל מעורבבות עם פסולת שמרביתה היא חול. בכניסה למפעל מתבצעת שקילה של המשאית על מטענה. פרטי המשאית, הספק, הנהג, והמשקל נרשמים בתעודה שנמסרת לנהג. בהמשך נכנסת המשאית לעמדות הפריקה בליווי מסווג, ואו אז פורקת את הגרוטאות יחד עם הפסולת.

לאחר שהמשאית פרקה את הגרוטאות מתבצע הליך ניקוי - ניעור הגרוטאות באמצעות מנוף, על מנת להשיל פסולת וחול.

בנקודה זו, תפקידו של המסווג להעריך מהי כמות הפסולת שפרקה המשאית זאת, על מנת לחשב את התמורה המגיעה לספק עבור המתכת. המסווג רושם את כמות הפסולת בתעודת סיווג, שהיא הטופס שנמסר לנהג בכניסה, ומחזיר אותה לנהג. לאחר הניעור מועבר הברזל הנקי באמצעות מנוף קבוע, למכונת "ליימבך"  המקצצת את הברזל. לאחר מכן עובר הברזל הליך של ריתוך והשמשה מחודשת. 

בצאת המשאית מהמפעל היא נשקלת שוב. כך, החברה משלמת לספק הברזל בגין כמות הברזל שסיפק (ההפרש בין משקל המשאית בכניסה למפעל ובין המשקל ביציאה ממנו) בניכוי כמות הפסולת אותה העריך המסווג. ככל שמשקל הפסולת כפי שהעריך המסווג  קטן יותר, כך משקל הגרוטאות גדול יותר והתמורה שתשולם לספק הגרוטאות תהא גבוהה.

החקירה הפנימית של המפעל

במהלך שנת 2013 ערכה החברה חקירה סמויה בכל הנוגע להליכי העבודה במפעל, זאת נוכח חשד שהתעורר אצלה כי פסולת רבה מסווגת כברזל ובגינה משולמת תמורה מוגדלת לספקים.

במסגרת החקירה הוצבו מצלמות אבטחה חדשות ונעשה מעקב מדוקדק אחרי הפעילות המתבצעת בחצר המפעל.

כמו כן, לצורך חקירת המעורבים גוייס אחד מספקי הברזל שעבד עם החברה. אותו ספק העניק טובות הנאה לעובדי הנתבעת, תמורת הטיית סיווג הפסולת, וזה צילם את העובדים המעורבים, לרבות העובד שנתבע בהליך זה.

בחקירה פנימית מול קצין הביטחון של יהודה פלדות, הודה העובד כי העריך באופן נמוך את כמות הפסולת שהונחה בפניו ולדבריו, שלשל לכיסו סך של 60,000 ש"ח .

תביעת החברה

החברה טוענת כי העובד, בשיתוף עם מספר עובדים אחרים, פעל בניגוד לנהלי החברה והפר את חובותיו כעובד. כך, העובד העריך את כמות הפסולת שהגיעה לחצרי המפעל כנמוכה בהרבה מכמות הפסולת בפועל ולמעשה נהג לסווג את הפסולת-חול כברזל באופן מכוון, תמורת תשלום אותו קיבל מספקי הברזל. לאור האמור, לחברה נגרם נזק כספי, שכן זו שילמה לספקיה תמורה בגין ברזל, בעוד שבפועל סופקה לה פסולת וחול. מעבר לכך, העובדים שהיו מעורבים בקנוניה, לא ביצעו ניקוי של הגרוטאות כנדרש, ועקב כך, כמות גדולה של חול נכנסה לתנורים שפעלו במפעל ובשל כך, חלה עליה מכרעת בצריכת החשמל במפעל. על פי הערכה זהירה של החברה, הנזק שנגרם לה עומד על 3.5 מיליון ש"ח.

טענות העובד

העובד המכחיש בבית הדין כי נפל פגם בהתנהלותו. לדבריו הוא היה בין המסווגים שהעריכו את כמות הפסולת על הצד הגבוה, כנדרש והוא ביצע עבודתו נאמנה. לטענתו פעמים רבות התעוררו חילוקי דעות בינו ובין ספקי הברזל, שגלשו לאיומים ולפסים אלימים. כך, אירע שחנסב הותקף עקב מחלוקת עם אחד הספקים בכל הנוגע למשקל המוערך של הפסולת ונזקק לטיפול רפואי.

עוד טען העובד כי הודעתו הוצאה ממנו שלא כדין, וחזר בו מהודעתו. לאור האמור עתר העובד לתשלום פיצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת, לפיצוי בגין פיטורים שלא כדין ועגמת נפש. כמו כן נטען כי החברה פגעה בשמו הטוב  עת הגישה נגדו תלונה במשטרה והודיעה על כך לעובדיה ומשכך עתר לפיצוי מכוח חוק איסור לשון הרע.

הכרעת בית הדין

בית הדין לעבודה בבאר שבע, שדן בתביעה ובתביעה שכנגד קבע כי הודאתו של העובד לא ניתנה תחת איומים. "דבריו של העובד היו בהירים וחד משמעיים. הוא אישר כי היה חלק מקנוניה במסגרתה מספר עובדים היטו סיווגים וכי הוא עצמו שלשל לכיסו כספים שספקי הברזל העבירו לו בתמורה", נכתב בפסק הדין.

בית הדין דחה את טענות העובד כי הוא פעל כשורה, וקבע כי הוא מעל בתפקידו באמון שניתן לו על ידי החברה. משכך קבע בית הדין כי העובד לא זכאי לפיצויי פיטורין וחלף הודעה מוקדמת.

בסיכומו של יום קבע בית הדין כי בנוסף לשלילת פיצויי הפיטורין ודמי ההודעה המוקדמת, העובד ישלם לחברה פיצוי על סך 60,000 ש"ח ויישא בהוצאות משפט בסך 6,000 ש"ח.